ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
מסעו של אברהם ממשיך בפרשתנו: " לֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה " (שם כב, ב).
בדברינו לפרשת לך לך תשפ"ה, הסברנו כי חלקו הראשון של המסע, רב השלבים, היה בהר הבית, שם אברהם הבין מה פירוש הביטוי: אַרְאֶךָּ, והגדיר מה הבין ומה ראה: "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ד' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה " (שם כב, יד).
מה פשר מסקנתו של אברהם?
נפנה את תשומת לבם של קוראינו הנאמנים כי הביטוי יִרְאֶה שהתחלף ליֵרָאֶה , כבר הופיע קודם לכן בסיפור העקידה. יצחק שאל את אברהם: "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה " (שם ז) וענה לו אביו "אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה..." (שם ח).
בציווי לעלות להר בית ד' נוקטת התורה בלשון: "שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן ד' " (שמות כג, יז) המצווה היא להיראות. התורה חוזרת פעמיים נוספות על ביטוי זה באותו הקשר (שמות לד, כג. דברים טז, טז).
(לחזרה משולשת של ביטוי בתורה יש משמעות של הדגשה ורמז עמוק).
דברי אברהם אבינו מבטאים מהפך מ"אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה" ל"בְּהַר ד' יֵרָאֶה ".
הר המוריה, ה"מָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר ד' ", הוא המקום בו בניהם ובני בניהם של אברהם העוקד, יצחק הנעקד ויעקב הנכד, צריכים להיראות "אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ד' יֵרָאֶה".
עם ישראל - כנסת ישראל, מתראים עם קודשא בריך הוא בקודש הקודשים של בית המקדש, שבנוי בְּהַר בֵּית ד' (ישעיהו ב, ב). שם מתבררת החיבה המיוחדת, המבוטאת גם היא בפרשתנו " כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט לְמַעַן הָבִיא ד' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (שם יח, יט). כִּי יְדַעְתִּיו בלשון הכתוב, משמעותו הקירבה המקסימלית, הכי אינטימית. בפסוק קודם נאמר: "וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ " (שם יח, יח).
(השימוש גם כאן בביטויים המופיעים בתחילת פרשת לך לך, מחזק את הקשר בין הפרשיות, מה גם שהם יופיעו שוב בסוף פרשת העקדה, כפי שנצטט בהמשך).
מתי ניתנה לראשונה הבטחה זו? כפי שציטטנו לעיל, ההבטחה ניתנה בצמוד לציווי: " לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" " וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה " (שם יב, ב).
המהפך ברור! בדרך הלוך אל העקידה נראה היה כי הקרבת הקורבן היא העיקר והיא המטרה. לכן, שאל יצחק: "וְאַיֵּה הַשֶּׂה"? והתשובה היתה: "אֱלֹקים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה". אבל עם הופעת המלאך, שמנעה את הקרבת יצחק, התברר שהמטרה העיקרית היא לְהֵרָאוֹת! להתקרב ולא דווקא להקריב. זה המקום שבו עם ישראל יֵרָאֶה, ובו תתגלה חיבתו לפני המקום. עם ישראל הוא זה שיחדש לעולם את הדרך, "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ד' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
האנושות תילמד, רק אז, על הטוב שהביא עם ישראל לעולם. העם הקטן בכמות, ילמד את כל בני האדם שיעור באיכות. גלי השנאה והאנטישמיות יהפכו לגלי אהבה והערכה, והעולם כולו יבין שהדרך לקבלת ברכת ד', עוברת דרך בניו אהוביו " וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה ", " וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה " (שם יב, ג). ברכות אלו מקבלות תוקף נוסף לאחר העקדה "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ (גוי גדול) ... וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ " (כב, יז-יח).
שונאי ישראל שלא יפנימו מסר זה, על ראשם יחול המסר: "וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר", והם יעלמו מתחת שמי ד'.
נודה לקב"ה על ההתקדמות הגדולה בהחלמתו של יקירנו: איתמר חיים בן צפורה ,
שנפצע אנושות בקרב בלבנון.
נמשיך להתפלל לרפואה שלימה,
לכל הפצועים ועל חזרת כל החטופים למשפחותיהם ולארצם.
נאחל לכל העקורים חזרה בטוחה לבתיהם,
ונחמה לכל משפחות הגיבורים שמסרו נפשם למען כלל ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














