ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
חכמינו זכרונם לברכה מציינים (פסחים נו.), שאת הפסוק "שמע ישראל" אמרו בפעם הראשונה בני יעקב. יעקב אבינו ביקש לפני מותו לגלות לבניו את העתיד לבוא לקץ הימים: "ויקרא יעקב אל בניו, ויֹאמר: האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" (בראשית מט, א), וכאשר באו אליו בניו, נסתלקה ממנו שכינה. אמר: "שמא חס ושלום יש במטתי [=בבנַי] פְּסול?" אולי הם נמשכים אחר דרכו של תרח אבי אברהם, שהיה עובד אלילים? או שמא תועים הם אחר דרכו של לבן, אבי אימו של יעקב? ענו כולם ואמרו: "שמע ישראל", כלומר שמע אבינו ישראל, ד' אלקינו, ד' אחד. כששמע יעקב, שכל בניו שלמים באמונתם, אמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
פרשת "שמע ישראל" נכתבה בתורה בפרשת "ואתחנן" ואולם שם לא נזכר הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", אלא "שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד. ואהבת את ד' אלקיך" וכו'. ואמרו חכמים שם: מה נעשה? נאמר את הפסוק "ברוך שם"? איך נאמר? הרי לא אמרו משה רבנו בתורה? ואם לא נאמר, הרי אמרוֹ יעקב, ואיך לא נאמר? התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי, לצאת ידי שניהם: ידי משה וידי יעקב. לא לשתוק ולא לומר, אלא הכרעת ביניים: לומר בלחש. משל המשילו חכמים, לבת מלך, שהריחה צִיקֵי קדירה ונתעוררה תאוותה לאכול מהרוטב השרוף שבשולי הקדירה. אמנם הוא טעים מאד, אבל לא מעלים אותו על שולחן מלכים, מפני שהוא חסר צורה יפה. מה לעשות? אם תאמר שיביאו לה, יש לה גנאי, ואם לא תאמר, יש לה צער. התחילו עבדיה מביאין לה בחשאי, כך אין לה צער ואין לה גנאי.
בקריאת שמע הפתרון שנקבע הוא לומר "ברוך שם כבוד מלכותו" בלחש. ויש מפרשים, שהמשל בדווקא, כלומר בפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו" יש טעם מיוחד, אבל מאידך, לא מתאים לאומרו. בלשבח את ד' יש טעם מיוחד. יש טעם מיוחד לעמוד ולהתפעל מגדולת מעשיו, אבל מאידך יש קושי, שכן אין גבול לשִבחו כיון שאי-אפשר לומר כל שִבחו. כל אמירה מצמצמת, ועל-כן עדיף לשתוק. "לך דֻמִיה תהִלה" (תהלים סה, ב), אבל איך אפשר שלא לשבח את ד' על כל גדולתו? הרי הסיפור בשִבחו של ד' מרומם את הנפש. אמנם, אין זה ראוי לומר דברים שמצמצמים ואינם מקיפים את הכל, ואי-אפשר להקיף את כל שִבחו.
זה עניינו של הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". יש בו שבח ד', רוצים לאומרו וגנאי לאומרו, והפתרון לאומרו בחשאי, בלחש. אשרינו שאנו משכימים ומעריבים בכל יום ואומרים פעמיים באהבה "שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד". זהו הדגל, זו הסיסמה הנצחית של עם ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
