ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
פעם אחת שאל אותו פסיכיאטר גדול – מה אתה עושה לאותם אנשים?
ענה לו רבי אריה – אני פשוט מקשיב להם...
אכן, ההקשבה דבר גדול הוא, אמר הפסיכיאטר...
ועוד סיפר הסופר יעקב דוד אברמסקי, שפעם שוטט בחצות הלילה ברחובות ירושלים, וליבו כבד ומר עליו, כי תקפו עליו געגועיו לבנו שנפל במלחמת העצמאות. בשלב מסויים עצר בפינה ברחוב יפו, התכנס לתוך עצמו, והחל למרר בבכי. איש לא שמע את בכיו, איש לא ניגש לנחמו.
לפתע, מצידו השני של הכביש רחב הידיים הופיע רבי אריה לוין, חצה את הכביש, ניגש אליו והחל ללטף את ידו ולנחמו. הוא היה היחיד בתבל שהבחין בו ובמצבו.
אכן, סיים הסופר את סיפורו, באותה שעה נותרתי לבד, אך לא הייתי בודד... (מתוך ספריו של ר' שמחה רז ז"ל על רבי אריה לוין זצ"ל).
באמת, יש כאן סוד גדול, ולוואי ונלך קצת בדרכיו של רבי אריה. האדם זקוק למישהו שיקשיב לו, ובעיקר למישהו שייתן לו מקום.
שמתי לב, שילדים קטנים, כשהם מתחילים לדבר, הם קוראים ב'תינוקית' בשמו של החפץ או הציור בתמונה וכו', והם ממתינים שהמבוגר יחזור על המילה שלהם, ויאשר בכך שהידע שלהם נכון. כבר בגיל כזה, הם זקוקים לאישור ולנתינת מקום.
ובאמת, כל אדם, גם אדם גדול וחזק זקוק להקשבה ונתינת מקום.
ואולי בכך תוסבר נקודה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף הצדיק מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. יוסף מצפה שישמעו אותו, ויתנו מקום לחלומותיו. בחלום הראשון, האחים מגיבים לו, ולמרות שהם גוערים בו ושונאים אותו, יש לדבריו מקום, וזה מספיק. (וכמובן, הכל לפי רום מעלתו הנשגבת של יוסף הצדיק, שאיננו מבינים דרכיו הרמות).
בחלום השני, האחים מתעלמים מדבריו, ולכן הוא שב ומספר לאביו, כדי שלחלומותיו יהיה מקום בעולם. ואמנם, אביו גוער בו, אך עצם התגובה שלו נותנת לו מקום. ההתעלמות של האחים הייתה קשה יותר מהגערה והכעס. וזה עומק נוסף בפסוק – "ואביו שמר את הדבר", כי תגובתו של יעקב משמרת את הדבר.
ובזה שיעקב אבינו נתן מקום לכל בניו, ובכללם יוסף הצדיק, היא שעמדה ליוסף להצילו מהחטא. והלא כך מספרת הגמרא (סוטה לו:) שבשעה שאשת פוטיפר ניסתה להכשיל את יוסף, לא היה לו פשוט, ולחלק מהדעות כמעט ונכשל עימה. בעצם, באותו הזמן, היא הייתה היחידה שהחשיבה אותו ונתנה לו מקום. הרי הוא עבד, ובני משפחתו מכרוהו, ומה נשאר לו בעולם?
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? דכתיב: ורועה זונות יאבד הון. מיד: ותשב באיתן קשתו...".
באותה שעה הוא נזכר ביעקב אביו, שידע לתת לו מקום בכלל האחים. גם הוא השתלב שם בין השמות החקוקים על האפוד, והיא שעמדה לו להתגבר ולהינצל. הנקודה שחז"ל מדגישים היא שיעקב אמר ליוסף – אל ימחה שמך מבין אחיך. תישאר. תהיה חלק מהם, וזה מה שעבד. (ושוב, וודאי יוסף לפי מעלתו, עיקר העניין ההמשכיות הרוחנית, ולא סתם מציאת מקום מבחינה נפשית ירודה).
....שנזכה גם אנו להרגיש באנשים מסביבנו, לתת מקום לכל האנשים, ולרוממם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
