ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אריה לוין
פעם אחת שאל אותו פסיכיאטר גדול – מה אתה עושה לאותם אנשים?
ענה לו רבי אריה – אני פשוט מקשיב להם...
אכן, ההקשבה דבר גדול הוא, אמר הפסיכיאטר...
ועוד סיפר הסופר יעקב דוד אברמסקי, שפעם שוטט בחצות הלילה ברחובות ירושלים, וליבו כבד ומר עליו, כי תקפו עליו געגועיו לבנו שנפל במלחמת העצמאות. בשלב מסויים עצר בפינה ברחוב יפו, התכנס לתוך עצמו, והחל למרר בבכי. איש לא שמע את בכיו, איש לא ניגש לנחמו.
לפתע, מצידו השני של הכביש רחב הידיים הופיע רבי אריה לוין, חצה את הכביש, ניגש אליו והחל ללטף את ידו ולנחמו. הוא היה היחיד בתבל שהבחין בו ובמצבו.
אכן, סיים הסופר את סיפורו, באותה שעה נותרתי לבד, אך לא הייתי בודד... (מתוך ספריו של ר' שמחה רז ז"ל על רבי אריה לוין זצ"ל).
באמת, יש כאן סוד גדול, ולוואי ונלך קצת בדרכיו של רבי אריה. האדם זקוק למישהו שיקשיב לו, ובעיקר למישהו שייתן לו מקום.
שמתי לב, שילדים קטנים, כשהם מתחילים לדבר, הם קוראים ב'תינוקית' בשמו של החפץ או הציור בתמונה וכו', והם ממתינים שהמבוגר יחזור על המילה שלהם, ויאשר בכך שהידע שלהם נכון. כבר בגיל כזה, הם זקוקים לאישור ולנתינת מקום.
ובאמת, כל אדם, גם אדם גדול וחזק זקוק להקשבה ונתינת מקום.
ואולי בכך תוסבר נקודה בפרשת וישב. בתחילת הפרשה, יוסף הצדיק מספר על שני חלומותיו, אבל יש הבדל בין הסיפורים. בחלום הראשון הוא מספר לאחיו, והם גוערים בו שהוא שואף למלוך עליהם. בחלום השני הוא שוב מספר לאחיו, אך כאן מופיע לפתע בפסוק הבא, שהוא שב ומספר "אל אביו ואל אחיו".
ונשאלת השאלה – מדוע בחלום הראשון הוא מספר רק לאחיו, ואילו בחלום השני הוא מספר גם לאביו? יתר על כן – הרי בתחילה כתוב שגם בחלום השני, הוא סיפר בהתחלה רק לאחיו, אם כך תכנן לספר רק לאחיו, ומדוע אחר כך חזר וסיפר גם לאביו?
ונראה, שההבדל נעוץ בתגובת האחים. יוסף מצפה שישמעו אותו, ויתנו מקום לחלומותיו. בחלום הראשון, האחים מגיבים לו, ולמרות שהם גוערים בו ושונאים אותו, יש לדבריו מקום, וזה מספיק. (וכמובן, הכל לפי רום מעלתו הנשגבת של יוסף הצדיק, שאיננו מבינים דרכיו הרמות).
בחלום השני, האחים מתעלמים מדבריו, ולכן הוא שב ומספר לאביו, כדי שלחלומותיו יהיה מקום בעולם. ואמנם, אביו גוער בו, אך עצם התגובה שלו נותנת לו מקום. ההתעלמות של האחים הייתה קשה יותר מהגערה והכעס. וזה עומק נוסף בפסוק – "ואביו שמר את הדבר", כי תגובתו של יעקב משמרת את הדבר.
ובזה שיעקב אבינו נתן מקום לכל בניו, ובכללם יוסף הצדיק, היא שעמדה ליוסף להצילו מהחטא. והלא כך מספרת הגמרא (סוטה לו:) שבשעה שאשת פוטיפר ניסתה להכשיל את יוסף, לא היה לו פשוט, ולחלק מהדעות כמעט ונכשל עימה. בעצם, באותו הזמן, היא הייתה היחידה שהחשיבה אותו ונתנה לו מקום. הרי הוא עבד, ובני משפחתו מכרוהו, ומה נשאר לו בעולם?
"באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון, אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם ותקרא רועה זונות? דכתיב: ורועה זונות יאבד הון. מיד: ותשב באיתן קשתו...".
באותה שעה הוא נזכר ביעקב אביו, שידע לתת לו מקום בכלל האחים. גם הוא השתלב שם בין השמות החקוקים על האפוד, והיא שעמדה לו להתגבר ולהינצל. הנקודה שחז"ל מדגישים היא שיעקב אמר ליוסף – אל ימחה שמך מבין אחיך. תישאר. תהיה חלק מהם, וזה מה שעבד. (ושוב, וודאי יוסף לפי מעלתו, עיקר העניין ההמשכיות הרוחנית, ולא סתם מציאת מקום מבחינה נפשית ירודה).
....שנזכה גם אנו להרגיש באנשים מסביבנו, לתת מקום לכל האנשים, ולרוממם!
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מתי נכון לומר סליחות ?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הקשר אל ה' – תפילה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
