ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין זאב בן יהודה
"וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְקֹוָק בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע כִּי הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב" (שמות ט"ז ג).
התגובה לתלונה, כוללת בתוכה ביטוי המופיע לראשונה בתורה והוא אומר דרשני:
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְקֹוָק הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת כְּבוֹד יְקֹוָק בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻנֹּתֵיכֶם עַל יְקֹוָק וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ:... וַיְהִי כְּדַבֵּר אַהֲרֹן אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר וְהִנֵּה כְּבוֹד יְקֹוָק נִרְאָה בֶּעָנָן" (שם ו-י)
המונח המיוחד "כְּבוֹד יְקֹוָק" מופיע פעמיים. ננסה להבין ולו מעט, מה משמעותו. בהזדמנות זו נביא את דבריה של נחמה ליבוביץ "מורת הדור" בענייני "פרשת השבוע":
"כבוד השם הנראה, הנוכל לדעת מה הוא? מעת שקונן אסף "אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יֹדֵעַ עַד מָה" (תהלים ע"ד ט) אין אתנו יודע בטיבה של נבואה. של ראיית "מראות ד' "; רק מי שזכה להתגלות שכינה, ידע מה טיבה" (עיונים חדשים בספר ויקרא פ' שמיני).
רש"י כדרכו בקודש מנצל את ההזדמנות ומעביר אלינו מסר חינוכי וז"ל:
"ובקר וראיתם (פסוק ו) - לא על הכבוד שנאמר (להלן פסוק י) והנה כבוד ה' נראה בענן, נאמר, אלא כך אמר להם ערב וידעתם כי היכולת בידו ליתן תאותכם ובשר יתן, אך לא בפנים מאירות יתננה לכם, כי שלא כהוגן שאלתם אותו ומכרס מלאה, והלחם ששאלתם לצורך, בירידתו לבקר תראו את כבוד אור פניו שיורידהו לכם דרך חיבה".
לשיטתו לשני הביטויים השווים משמעות שונה. יש הבדל בין "כְּבוֹד יְקֹוָק" שמשמעותו הארת פנים ובין "כְּבוֹד יְקֹוָק נִרְאָה בֶּעָנָן" שמשמעותו גילוי שכינה. לפירושו קשה אם כך, מדוע נקט הכתוב סגנון לכאורה מטעה? הרי לימדונו חז"ל ורש"י בעקבותיהם כי "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש" (ילקוט שמעוני תורה פרשת נח רמז סב, רש"י בראשית י' כה). עוד קשה, הרי אין לך הארת פנים גדולה מגילוי שכינה?!
"כְּבוֹד יְקֹוָק" ילווה אותנו לאורך ספר שמות, במעמד הר סיני, בבגדי הכהונה ובמעמד השכנת השכינה ביום השמיני, המתואר בפרק האחרון של ספר שמות ובפרשת שמיני (פרק ט) בספר ויקרא.
הרמב"ן מקשר לנושא זה גם את הכתוב הבא: "וַיֵּרָא אֵלָיו יְקֹוָק בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם" (בראשית י"ח א). וז"ל:
"והזכיר זה להודיע שלא היה מתכוין לנבואה לא נופל על פניו ולא מתפלל, ואף על פי כן באה אליו המראה הזאת:.... וזה גילוי השכינה אליו למעלה וכבוד לו, כענין שבא במשכן ויצאו ויברכו את העם וירא כְּבוֹד יְקֹוָק אל כל העם (ויקרא ט כג), כי מפני השתדלותם במצות המשכן זכו לראיית השכינה".
אם נמשיך לשיטתו, החידוש הגדול בפסוקים בפרשתנו, הוא הקשר החזק והעמוק שנוצר ביציאת מצרים בין הקב"ה לבין עמו. יסודו בהתגלות אל האבות והמשכו בהשכנת השכינה על הר סיני ואחר כך בבנין המשכן. הפסוקים מגלים שהקשר קיים גם בזמן של תלונות והבעת חוסר אמונה. גם אז, אם פונים לכיוון הנכון, ניתן לזכות ולראות "וְהִנֵּה כְּבוֹד יְקֹוָק נִרְאָה בֶּעָנָן".
בימים קשים אלה, הנראים כימי חושך וערפל, נזכור שמאחורי הענן נמצא תמיד האור הגדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
