ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
- ספריה
- קומי אורי
- יב - הנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
חג הסוכות מרובה במצוות, ביניהן מצוות הלולב, ארבעת המינים. חכמים אומרים שארבעת המינים דומים לכלי נשק - הלולב דומה לחרב, אולי לרובה, האתרוג אולי לרימון. על כל פנים, חכמים מתכוונים לומר לנו שיש מלחמות רוחניות ויש מלחמות גשמיות, אדם בעולם הזה צריך להתמודד עם מזיקים שונים ולהדוף אותם. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת במינה. על הדור שלנו, דור של עקבתא דמשיחא, אמר הרב שזהו דור שאור וחושך משמשים בו בערבוביא. יש המון אור, המון התקדמות, ומצד שני גם המון חשכה. יש ירידה ועלייה, יש הרבה התמודדויות עם מתירנות וחופש, עם פריקת עול, שזהו דבר שלא היה בדורות קודמים, אנשים לא העיזו לפרוק עול. מאידך גיסא זהו דור של חזרה לארץ-ישראל, ודור של התמודדות עם הקשיים והתגברות עליהם. לא היה דור שהיתה לו התמודדות ברמה כזו - לא היה אינטרנט ולא טלוויזיה, לא היתה תקשורת, לא עיתונות ולא ספרות, ועוד דברים שגורמים בעיקר לבני-נוער, אך גם למבוגרים, צורך להתמודד ולעמוד מול משיכות וגירויים שקשה לנצח אותם. ואם יש ציבור שלמרות כל הקשיים לא נופל ברוחו אלא להפך, בונה לעצמו כוחות ומתמודד ומנצח, זה ציבור מיוחד שלא היה בדורות קודמים, שאז לא היתה התמודדות כזו. לכן מבחינה מסוימת האור שעולה מתוך ההתמודדות מגלה ציבור חזק עם עוצמות מיוחדות גדולות מכל דור שלפנינו. מלחמה רוחנית דורשת הדיפת כוחות שליליים, ומצד שני בניית כוחות חיוביים של אהבת תורה, של אהבת עם ישראל, של אהבת ארץ-ישראל, של אמונה. זה האתגר שאנו עומדים בו ומנצחים אותו.
האיכות קובעת
על ליל הושענא-רבא שאנו עומדים בו אמרו המקובלים שזהו יום שליחת הפתקאות, שלב החיתום שלאחר הדין, גזר הדין, וישנם תיקונים שנהוג לומר. בין הדברים נהוג לומר בתיקון ליל הושענא-רבא את ספר דברים. ספר דברים עניינו הוא הכניסה לארץ-ישראל, הגבורה והתעוזה לבוא לארץ למרות העמים הגדולים והמלחמה הקשה הצפויה. משה אומר לעם שלא יפחדו, ולא מפני שישראל חזקים בפועל אלא מפני שהקב"ה איתנו. זאת אומרת שאכן המלכים חזקים והמלחמה קשה, הכניסה לארץ-ישראל כרוכה בסיכון גדול, אבל, אומר להם משה, אתם ראיתם מה שעשה הקב"ה ביציאת מצרים, כיצד התמודדנו עם מלכים גדולים, עם סיחון ועוג, והקב"ה עזר לנו לנצח אותם, על כן אל לנו לפחד בכניסה לארץ. ואחרית כראשית - אנחנו היום נמצאים בתקופה של התמודדות כנגד העמים שלא רוצים שנשלוט בכל ארץ-ישראל, וגם אלו שלא נלחמים איתנו לא רוצים שנתפתח ומחפשים כל דרך להצר את צעדינו ולמנוע את התפתחותה של מדינת ישראל, שכן זה מנוגד להשקפתם הן של הנוצרים והן של המוסלמים.
אבל כמו שהתורה אומרת לפני הכניסה לארץ בימי יהושע כך היום, אנחנו לא הולכים בשם עצמנו, אנחנו באים בשם ה'. הקב"ה ציווה אותנו לשבת בארץ-ישראל, לכבוש את ארץ-ישראל, לא להשאירה ביד נכרים, וכאשר אנו עושים מצווה הקב"ה מסייע בעדנו. וכשהקב"ה מסייע בעדנו שום כוח שבעולם לא יכול להפריע, ואנחנו צריכים להתמלא בביטחון בה', ולומר בפה מלא את המגמה והכיוון שלנו. הרבה פעמים המדינאים שלנו אומרים שאין לנו כוונה להישאר בכל חלקי הארץ אלא עלינו לעשות פשרות וכדומה, וכאשר מגיע חג הסוכות כולנו עולים לרגל ומכריזים שבעצם אנו שואפים שייבנה בית-המקדש והר הבית יהיה בשליטתנו. זה סותר את דברי המדינאים שנאמרו במשך כל השנה, וזה אבסורד, כי אלה הדברים שאליהם אנו באמת חותרים, זה החפץ האמיתי של עם ישראל. וכאשר נכריז על זה בגבורה ונעשה את מה שבידינו, העם כולו יהיה נחוש ובוטח ברבש"ע ובדרך הזו שאנו הולכים בה - זה התפקיד של הציבור שלנו. גם בתוך הציבור הדתי לא כולם רואים את המהלך הא-לוהי ואת המגמה המרכזית של התקופה, שענייננו לחזור לארץ-ישראל. מכיוון שהמדינה הוקמה על-ידי חילונים והם עומדים בראשה ואין שלטון של תורה, הם לא רואים כאן דבר דתי וא-לוהי.
אנחנו, נאמני בית המדרש של הרב זצ"ל, יודעים שזו תקופה של גאולה ורואים את ההתקדמות מתוך הקשיים. הציבור הזה גדל ומתרחב והוא זה שצריך להיות הלב המוביל בציבור הדתי ואחר כך בכלל ישראל, המוביל לקומה זקופה, לקוממיות, לשתי קומות, לגבורה שבאה מתוך גודל של אמונה, לדעת שהקב"ה הוא שמוביל אותנו בדרך הזו של הגאולה. אמנם מבחינה כמותית איננו רבים, אך האיכות קובעת, וכאשר יש איכות של עומק, של מחשבה, של אמונה וקיום תורה ומצוות ודקדוק בכל, ומתוך זה באה אהבת ארץ-ישראל ואהבת העם ושאיפת הגאולה - כמובן שהדרך הזו תתפשט ותתרחב ותתפתח ותהיה מובילה בע"ה לכל עם ישראל.
________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
