ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם... לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כ"ה י"א-י"ב).
מכבשי דרחמנא שאין להכנס לתוכם ולחדור לעומקם, אבל מציאות היא, מציאות שיש לקבלה - השבת החימה מישראל בעת אשר נתעלמה הלכה, בעת אשר כל העדה בוכה פתח אוהל מועד, בעת אזלת יד, בעת חולשה רוחנית, היתה דוקא ע"י אותו צעיר מתפרץ, דוקא זה אשר גם קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו: 'ראיתם בן פוטי זה...', הוא הוא אשר קנאת ה' מורה לו את דרך העשיה הנכונה.
פנחס בן אלעזר בן אהרן, הוא הוא ממשיך השלשלת, כך מעידה התורה. הוא הוא אשר נועד להזכיר הלכה מעולמת, הוא הוא שיכול לעודד את ציבור הבוכים, את ציבור המיואשים. ואף אם לא הלך בדרכים מקובלות, ואף אם היה נראה שדרכו היא חדשה, לא דרכו של הסבא, זה אשר היה רץ בלי הרף להכניס שלום בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, אף שהיה מקום לתלות שמעשהו יש לו מירושת פוטיאל..., מעידה התורה כי לא כן הדבר, והוא בכח מסירות הנפש שלו חידש אמנם דרך, נהג אמנם שלא כפי המקובל, אבל בפנימיות, בתוך התוך, היתה זו הדרך שהשעה דרשה, היתה זו הדרך שהיה בה משום הצלה, היתה זו הדרך שהיה צריך לנקוט בה בכדי לחזור לשיווי המשקל, והיא היא דרך השלום . כי לא תמיד השלום מושג בדרך של איחוי והטלאה, לא תמיד פירוש השלום הוא ויתור על מהות עצמית. יש ודרך השלום היא דוקא דרך ההפרדה, דרך ההופעה העצמית ההורסת את סיגי דרך ארץ המקובלת, אבל בסופו של דבר היא מביאה לידי שלום.
זה שלושים שנה שהפועל המזרחי עומד במערכה. היה זה כשהתחילה מתערערת חומת בית ישראל, כשחלוצים שעלו ארצה זרקו יחד עם מטען הגלות גם את הטלית והתפילין, כשכרכו יחד את בנין הארץ בשבירת התורה, כשהתחילו לזנות אחרי אלילים אחרים, כשהתחילו לסגוד לבעל פעור. והעם בוכים פתח אהל מועד, ונתעלמה ההלכה ולא נודעה הדרך כיצד להלחם, ובאו אלה בחרמות ואלה בגידופים ואלה בהתעלמות, ובינתים החוצפה גברה והפריצות עלתה למעל הראש. אז התפרץ הצעיר הזה, התפרץ לא רק נגד מטמאי המחנה, אלא גם נגד אלה הבוכים פתח אוהל מועד. גם נגד אלה אשר נתעלמה מהם הלכה. והורה הלכה ועשה מעשה, והכניס את עצמו במסירות נפש בדרך נכונה במילוי חובה של צו השעה.
וגם אז אמרו: 'ראיתם בן פוטי זה...', וגם אז היו שצעקו זוהי עבודה זרה מוסוית, והיו גם אז שאמרו שהוא מושך יניקתו מכוחות נכר, ושלמעשה אינו טוב מאחרים. אולם אור ההשגחה האיר על מעשיו, וגם כאן יכולים אנו להקשיב למלים הנצחיות - "את בריתי שלום".
בקבוץ ובמושב, במושבה ובעיר, הולכת ומתבצרת היהדות התורנית, מתלכדת מסביב לאותו ציבור של הפנחס הקולקטיבי, הפועל בקנאות לפי צו השעה, אשר ידע בשעת המאבק על כל נקודה ונקודה לתת את ידו לענין הזה, אשר הזים את העלילה שיהדות התורה דבר אין לה עם ארץ ישראל, ושעל כן ארץ ישראל כשתבנה לא תבנה אלא על טהרת החילוניות. הוא הראה לדעת כי בנין הארץ אין לו כל קשר עם פריקת עול, כי אפשר ואפשר לבנות על פי רוח התורה, והוא ביסס מקומות ישוב המשמשים לדוגמא למלכות התורה ולשלטון המצוות.
ועל כן הוא גם הכח המסוכן ביותר בשביל הציבוריות החילונית. לא לחנם נורו עליו כל החצים של ראש הממשלה, לא לחנם היה הוא הנפגע הראשון. אותו ציבור אשר בכה פתח אהל מועד, אותו צבור אשר עמד מנגד כל הזמן ואשר אינו רואה שום צורך לדאוג לתורה במדינה כולה ושוב אינו דואג אלא לעצמו, הוא גם היום הציבור אשר אתו יכולה החילוניות להתפשר. היא תתן להם את בתי הדין המתבדלים, היא תתן להם את הרבנות המתבדלת, אבל היא תדאג לכך שלא יהא זה אלא גיטו קטן חסר השפעה וחסר ערך. מהם היא לא מפחדת, ציבור הבוכים לא ישפיעו.
ישפיעו הפנחסים היודעים לקחת רומח ביד, היודעים להלחם באותו כלי נשק עצמו שאתו הטומאה באה, היודעים להוציא את שם המפורש מהגולם הזה המאיים להרוס את החיים בארץ ישראל, על ידי שאינם שוללים את הצד החיובי, אלא מבדילים בינו לבין הצדדים ההרסניים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














