ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
תשובה : מכיוון שברא ה' את האדם בצלמו, בצלם אלוקים, העניק לדיבורו השפעה על הקורה בעולם הזה ובעולמות העליונים. לכן קללה שלו יכולה לפגוע, וברכה שלו יכולה להשפיע טובה.
כאשר אדם חוטא, מעמדו נפגם ונסדק, אולם פעמים רבות עדיין מצבו תלוי ועומד, וכאשר מקללים אותו, הקללה חלה על הפגם שבו ויכולה להכריעו. מנגד, כאשר עשה מצוות התרבו זכויותיו, אבל עדיין פעמים רבות מצבו תלוי ועומד, וכאשר מברכים אותו נפתח הפתח לברכה האלוקית שתחול עליו. ברכה לשון תוספת וריבוי. קללה, לשון הפחתה וחיסרון.
גדול כוח השפעתן של הברכות מכוחן של הקללות, וכפי שאמרו חכמים: "לעולם מידה טובה מרובה ממידת פורענות" (סוטה יא, א).
ברכת נח, יצחק ויעקב לילדיהם
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
775 - מנהגי אמונות טפלות
776 - כוחן של הברכות והקללות
777 - פרו ורבו ומילאו את הארץ
טען עוד
לכן כאשר עמד יצחק אבינו לברך את עשיו בנו הגדול, חרדה רבקה אימנו שמא תגיע הברכה למי שאינו ראוי לה, ודרשה מבנה יעקב לקבל את הברכה שבאמת הייתה מגיעה לו. ואף לאחר שנודע ליצחק שהוטעה ובירך את יעקב, הבין שברכתו כבר חלה על יעקב (בראשית כח, א-ו).
כיוצא בזה, בעת שבירך יעקב אבינו את בניו של יוסף, דקדק להניח יד ימינו על אפרים, כי יש כוח עצום בברכה, וצפה ברוח קודשו שאפרים הצעיר יגדל ממנשה (בראשית מח, יד-כ). וכן לפני מותו, דקדק יעקב אבינו לברך את בניו באופן המתאים ומכוון לכל אחד מהם, שנאמר: "ויברך אותם איש אשר כברכתו בירך אותם" (בראשית מט, כח).
ברכות ההורים
לא רק לצדיקים מיוחדים יש כוח לברך את ילדיהם, אלא לכל ההורים יש כוח מיוחד לברך את ילדיהם, שהואיל ומתוך אהבה גידלו אותם, ומתוך רצון להיטיב חינכו ופרנסו אותם, הם צינור השפע של ילדיהם, וממילא יש לברכתם משקל רב. פרט לכך, הואיל והם ילדו אותם, משמיים נקבע שהם יהיו צינור הברכה של ילדיהם.
מכיוון שיש לברכת ההורים כוח מיוחד, הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם לפני אירועים חשובים, כגון חתונה, כניסה ללימודים, גיוס לצבא, קבלת משרה ויציאה לחוץ לארץ. כמו כן הורים רבים נוהגים לברך את ילדיהם בליל שבת, שהיא שעה יפה לברכה, כי בכניסת השבת בא שלום לישראל, ואפילו המקטרגים שותקים, והכול שמחים ורגועים, ומתווספת ברכה לעולם.
הורים רבים מברכים את ילדיהם ונכדיהם בערב יום הכיפורים, שאז הלב פתוח לתשובה, ובכלל הברכה שהם מעניקים לילדיהם ונכדיהם הם מעוררים אותם לשוב בתשובה ולהתחזק בתורה ובמצוות (מטה אפרים תריט, ב; קיצור שולחן ערוך קלא, טז).
ברכת ההורים לפני פטירתם
וכן ראוי להורים להשתדל לברך את ילדיהם לקראת פטירתם, מפני שלקראת הפטירה נפשו של האדם הולכת ומשתחררת מכבלי הגוף והיא נטהרת ומזדככת, ולכן יש בידו תוספת כוח לברך (ספורנו בראשית כז, ב; רד"ל). וכן אמרו חכמים: "אתה מוצא שהצדיקים מברכים לבניהם בשעת מיתתם, שכן הוא אומר יצחק לעשו: ואברככה לפני ה' לפני מותי. לפיכך כשחלה יעקב, נטל יוסף שני בניו והכניסם אל אביו שיברכם" (תנחומא ויחי ה).
מכיוון שיש השפעה רבה לברכה שנאמרת לפני הפטירה, ההורים שמברכים את ילדיהם לפני מותם גומלים עימהם בכך חסד. ואף הילדים שבאים להוריהם כדי לקבל את ברכתם לפני פטירתם גומלים עם הוריהם חסד, שבכך הם מגלים את רצונם להמשיך את מורשתם (מעבר יבוק אמרי נעם כח).
מהי ברכה
הברכה שאדם מברך את חברו בפניו, יש בה תפילה לה' יחד עם הכנת המתברך לקבל את הברכה. מפני שכאשר המתברך שומע את הברכה, נפתח לבו לקראתה, והברכה שקיבל נעשית לו כמעין צינור שדרכו השפע יכול להגיע אליו. הרי שיש בברכה שילוב של תפילה עם פעולה רוחנית לקביעת העתיד (עיין ספר העיקרים ד, יט).
ברכה שבין אדם לחברו
גם לברכה של אדם לחברו יש השפעה. וכפי שאמרו חכמים: "לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, שהרי שני גדולי הדור בירכום שני הדיוטות ונתקיימה בהן, ואלו הן: דוד ודניאל" (מגילה טו, א).
גדולה מעלת הברכה שהיא יכולה להציל מכיליון. שנאמר: "ותאמרנה הנשים אל נעמי: ברוך ה' אשר לא השבית לך גואל היום וייקרא שמו בישראל" (רות ד, יד). אמרו חכמים, שבזכות ברכה זו, כמה מאות שנים לאחר מכן, ניצל זרעו של דוד בעת שקמה עתליהו להכריתו (רות רבה ז, טו).
כיוצא בזה הורו חכמים (שבת קלז, ב) שכל המשתתפים בברית מילה יברכו את הרך הנימול: "כשם שנכנס לברית, כך ייכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים".
איסור קללה
אסור מהתורה לקלל אדם שימות או יחלה או שיארע לו דבר רע אחר. אפילו אדם שאינו שומע שקיללו אותו - אסור לקלל, שנאמר: "לא תקלל חירש" (ויקרא יט, יד). בטעם האיסור נאמרו שני פירושים. האחד הוא שהקללה משחיתה את נפשו של המקלל במידות רעות של שנאה, כעס ונקמה (ספר המצוות לרמב"ם לא תעשה שיז).
השני הוא שהאדם נברא בצלם אלוקים, ואחד הביטויים העיקריים של צלם אלוקים הוא שיש לו יכולת לדבר. כלומר, יש לדיבורו כוח השפעה בעולם הזה ובעולמות העליונים, ולכן כאשר הוא מקלל את חברו, הוא פוגע בו בעולם הזה, וגורם לקטרג עליו בעולמות העליונים (ספר החינוך רלא; זוהר חלק ג' פה, א).
נזקה של הקללה
ככלל אדם נידון לפי מעשיו, ולא לפי מה שמקללים אותו, ולכן בדרך כלל, כאשר האדם נוהג בצדיקות, אין הקללות מזיקות לו, שנאמר: "קללת חינם לא תבוא" (משלי כב, ו). אולם בשעת הסכנה, כאשר יש באדם חטא, למרות שהוא נוהג בצדיקות, הקללה יכולה לחול על אותו החטא ולהעצים את הקטרוגים נגדו ולהכריעו (עיין זוהר חלק א' קעה, א; מנורת המאור כ; אור החיים במדבר כג, ח).
וכן אמרו חכמים במשנה (מכות יא, א), שכיוון שהרוצחים בשגגה שצריכים לגלות לערי המקלט משתחררים רק במות הכהן הגדול, היו אימותיהם של הכהנים הגדולים מספקות לרוצחים בשגגה מזון וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו. שאלו חכמים: וכי מה בכך שיתפללו, הרי "קללת חינם לא תבוא"? והשיבו שגם לכהנים הגדולים יש אשמה מסוימת, שלא התפללו מספיק על בני דורם שלא יגיעו לרצח בשגגה. הרי שיש כוח בקללה להזיק גם למי שלא חטא, כאשר יש בו פגם מסוים, ובמיוחד כאשר הפגם קשור לנושא שבעטיו קיללו אותו.
הקללה בדרך כלל חוזרת על המקלל
מעיקר הדין מותר לאדם לקלל רשע שחטא נגדו (סנהדרין פה, א). וכן מצינו נביאים וחכמים שקיללו אנשים שהרשיעו כלפיהם. אולם מפני הסכנה עדיף לא להשתמש בקללות, מפני שכאשר הקללה אינה מוצדקת באופן מלא, היא עלולה לחזור על המקלל. לכן אמרו חכמים (סנהדרין מח, ב) שראוי לאדם לנהוג כפי הפתגם "תהא לוטא ולא תהא לאטה", עדיף שתהיה מהמקוללים ולא מהמקללים. וכפי שאירע לדוד המלך שקילל את יואב בן צרויה, על שהרג את אבנר בן נר שר צבא ישראל ופגע בתהליך איחוד שבטי ישראל תחת הנהגת דוד. אמר דוד: "נקי אנוכי וממלכתי מעם ה' עד עולם מדמי אבנר בן נר. יחולו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל ייכרת מבית יואב זר ומצורע ומחזיק בפלך ונופל בחרב וחסר לחם" (שמואל ב' ג, כח-כט). אמרו חכמים: "כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד". היינו בשעה שצאצאיו חטאו, חזרה ועלתה הקללה של דוד וקטרגה כנגדם וגרמה להם שייענשו.
האם צריך לפחד מקללות
למרות שיש כוח בקללות להזיק, עדיף לאדם לא לחשוש מהן, מפני שככל שיחשוש מהן יותר, כך השפעתן המזיקה עליו תגדל. אלא יתחזק ללכת בדרכי ה', כי זה הדבר המועיל ביותר להגנה מפני הקללות. וכפי שציווה ה' את ישראל בפרשה שבה נאסרו כל הכשפים: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" (דברים יח, יג), ובכך תהיו דבוקים בחיים ותינצלו מכל המכשפים וקללותיהם.
יתר על כן, כאשר אדם יודע שהקללות שקיללו אותו אינן מוצדקות, ראוי לו להתחזק באמונה שהן יתהפכו לטובה ולא יזיקו לו, וככל שיתחזק בזה יותר, כך אכן יהיה. לא זו בלבד אלא שהקללות עצמן יחולו על ראש מי שאמרן, וכמו שנאמר "קללת חינם לו תבוא" (משלי כו, ב), ביארו שם המפרשים, שאם הקללה הייתה בחינם היא חוזרת על ראשו של המקלל (רש"י, רלב"ג ומצודת דוד).
וכך כתב המאירי (על משלי כו, ב), שאין לחכם להתיירא מלהוכיח שמא יקללו אותו, כי "אלוקים יהפוך אליו את הקללה לברכה", ותחזור הקללה למקלל.
מתוך העיתון 'בשבע'
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
