ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
השבוע נעסוק שוב בצאצאיהם של יהודה ומנשה, אבל בכיוון ההפוך.
חתונות נכונות יכולות גם לרפא שבר.
המאבק בין יהודה ויוסף על ההנהגה מלווה אותנו עוד מפרשת וישב. מעשים חריגים וקשים נעשו תוך בירור שאלת ההנהגה בין בני יעקב לשעה ולדורות. במידה מסוימת היו גם רגעי שיא של אצילות ומסירות נפש, שריפאו את השבר. רגעי מסירות אלה איפשרו להוריד, במידה מסוימת, מתח מסדר היום הלאומי, ואפשר היה בהחלט לתעל אותם למקומות חיוביים.
לנסיכים - לצאצאי יהודה ולצאצאי מנשה - היה מכנה משותף. בסוף ספר בראשית היה ברור כי יוסף הוא נְזִיר אֶחָיו (בראשית מט, כו). כסגנו של פרעה, הכתר היה מונח על ראשו. במילות התורה ובסלנג הצה"לי הוא היה לְקָדְקֹד (שם).
יהודה, לעומתו, היה אחד מן האחים, שלאחר ההלוויה של יעקב נאמר עליהם, ולא בפעם הראשונה: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (שם, נ, יח).
גם צאצאי מנשה היו מתוסכלים, שהרי סבא יעקב הכריז: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא [מנשה] יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן [אפרים] יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם: וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה " (שם, מח, יט-כ).
מה החליטו הצאצאים לעשות כדי להתמודד עם המשבר? התשובה נמצאת בספר דברי הימים, וז"ל הכתוב: "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד" (דבהי"א ב, כא-כב).
נזכיר כי חצרון הוא בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר.
חצרון, שנמצא על רצף השושלת המלכותית המיועדת, משבט יהודה, נוקט בצעד מאוד מעניין ומשמעותי. הרבה שנים לפני יציאת מצרים הוא נושא לאשה את בת מכיר בן מנשה. צריך להבין את משמעותו של צעד זה. נוסיף כי מכיר חיתן את בנותיו גם עם בני בנימין: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים " (שם, ז, טו). חֻפִּים וּלְשֻׁפִּים הם בני בנימין כמו שמפורש בפרשת ויגש: "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (מו, כא וגם בדבהי"א ז, יא).
לכאורה, ניתן היה להבין שיש כאן ברית בין מפסידים. חצרון, מנשה וגם בנימין לא זכו לכתר מלוכה. אבל אנו נעדיף מסר יותר חזק, וכנראה גם נכון יותר. בני יהודה בראשות חצרון, וגם בני יוסף בראשות מנשה, הבינו שהמשבר בין יוסף ליהודה הוא זה שגרם למכירת יוסף, הוא זה שגרם לצורך למצוא שבר במצרים, והוא גם זה שגרם למשבר הנורא בבית יעקב.
רק חזרה בתשובה וכניסה תחת עול הערבות, גם אם המחיר כבד מצד בניה של לאה, ביחד עם אצילות נפשו של יוסף בן רחל, יכולים להבטיח גאולה.
השאלה, הלא טובה, "מי בראש?" הביאה גם מאוחר יותר לתוצאות הרסניות ולבכייה לדורות.
ערבות הדדית וכניסה תחת האלונקה, הם אלה שמקדמים את עם ישראל לקראת גאולה שלמה וחזרה בתשובה של כל חלקי העם, בתחום של בין אדם לחברו, וגם בתחום של בין אדם למקום.
כך נרפא גם את שבר עשרה בטבת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
נאחל גם הצלחה לטיפות הראשונות של
המתגייסים החרדים השבוע שיעשו רק טוב לכלל ולפרט.
ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד. ביחד בע"ה נדליק אור גדול לכל עם ישראל באשר הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
