ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לאחר מתן תורה, שקיומה האידאלי הוא רק בארץ ישראל, עם ישראל יוצא למסע אליה.
תנאי הכרחי ליציאה לקראת המלחמה הוא מפקד של "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן" (במדבר א, ג). נציין שכל המפקדים הנזכרים בתנ"ך, קשורים לשירות צבאי והכנות למלחמה. וזו לשון הנצי"ב - ראש ישיבת וולוז'ין, אם כל הישיבות בעת החדשה: "והיו נמשלים באותה שעה כמו מלך ההולך בראש צבאו במדבר למלחמה, ואין מלך הולך בעצמו ובכבודו, כי אם במחנה כבודה והגונה לפי כבודו, כך היה נדרש להשראת שכינה ... ולדעתי באשר לא נמנו כי אם יוצאי צבא, היינו ראויים להמנות בחיל המלך למלחמת הכנענים.... ומלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא, שכל מלך לפי ערכו יודע כמה יהיו יוצאי צבא בחילו וכמה גדודים, ואיזה סך בכל גדוד" (העמק דבר במדבר א, א).
שני דברים חשובים למדנו מדבריו:
א. כל העם צבא. ב. מספר החיילים הוא מה שמבטיח את השכנת השכינה והשראתה.
כאמור, נושא השירות הצבאי תופס מקום חשוב בתחילת ספר במדבר. נצטט פסוקים נוספים ונביא מקור מהכתובים לרעיון הקושר בין צבא המלחמה לנוכחות שכינה.
בסיכום המניין של כל אחד מהשבטים מופיע הביטוי " כֹּל יֹצֵא צָבָא " (במדבר א, כ. ועוד למעלה מעשר הופעות בפרשת במדבר). גם הביטוי "אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לצִבְאֹתָם " (שם, א, נב) שזור למעלה מעשרים פעמים בפסוקים. בפרשתנו - בהעלותך, העם יוצא למסע כצבא מאורגן (שם י, יא-כח) ומיד אחר כך מופיעים הפסוקים הנאמרים בתפילה, בכל פעם בו נפתח ארון הקודש: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ד' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ד' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (שם י, לה-לו).
הארון הוא הסמל להשכנת שכינה. הארון מתלווה לעם ישראל, היוצא לקרב, זהו המקור לדברי הנצי"ב.
פרשיית החצוצרות מופיעה בפרשתנו כחלק מתיאור המסע לקראת המלחמה. באמצעותן מנהלים את המסע והחצוצרות גם משמשות ככלי תפילה ולהתעוררות רוחנית: "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ד' אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ד' אֱלֹהֵיכֶם" (שם י, ט-י).
הפסוק הראשון עוסק בתרועת המלחמה, והפסוק השני עוסק במועדות. מה הקשר?
רבי אברהם בן עזרא פתר את הבעיה ואלו דבריו: "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם - ששבתם מארץ אויב, או נצחתם האויב הבא עליכם וקבעתם יום שמחה כימי פורים ושבעת ימי חזקיה: (נ"א חנוכה).
לשיטתו, גם הפסוק השני עוסק בקיבוץ גלויות או ניצחון במלחמה על האויבים וגם אז יש להריע בחצוצרות. יש לקבוע מועדים בלוח השנה העברי לציון המאורעות שיצטרפו למועדים המוזכרים לעניין זה בתורה.
דבריו החשובים של אבן עזרא התייחסו בדורו למאורעות שעם ישראל יזכה להם רק לכשתגיע עת הגאולה, כמו שהבטיחו הנביאים. בדורנו הגיע לראשונה הזמן לקביעת מועדים שכאלה. החלום בחסדי שמים, הפך למציאות. תנאי הכרחי לכך הוא הקמתה של מדינה יהודית עצמאית, כאן בארץ חמדת אבות. רק צבא ישראלי חזק, שכל חלקי הציבור שותפים בו, יכול להבטיח את המשך ניסים אלה.
נמשיך להודות לקב"ה בימי ההודאה שנקבעו לציון הניסים העצומים להם
אנו זוכים בדורנו. נמשיך לקרא לכל אחינו בית ישראל להצטרף
לצבא ההגנה לישראל ולהבטיח את המשך קיבוץ הגלויות והניצחונות על אויבינו.
נמשיך לקרא לכולם להיות מכירי תודה ולהצטרף לכל המודים לקב"ה
על הקמת המדינה, קיבוץ הגלויות ושחרור ארץ ישראל מידי כובשיה הזרים.
נתפלל לאחדות, להחזרת החטופים, לרפואת הפצועים
ולנחמת המשפחות השכולות. נריע בחצוצרות כהודאה וגם בתפילה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













