ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
רבים חשים אכזבה מהעסקה המשפילה. קיווינו שבזכות גבורתם ומסירותם של חיילינו, המנהיגות הצבאית והמנהיגות המדינית יגשימו את מטרות המלחמה, ימגרו את חמאס ואת שלטונו באופן מוחלט ויחזירו את החטופים. ואולם בפועל המנהיגות הצבאית לא הכינה תוכנית להכרעת חמאס, וארגון הרשע נותר על רגליו, והוא סוחט את מדינת ישראל לשחרר מחבלים מתועבים.
עדיין לא סיימנו את המלחמה, ולכן עוד לא הגיע זמן הסיכומים שלה. אבל בינתיים חובה להעלות על נס את גבורת חיילי הסדיר והמילואים שלחמו במשך חודשים רבים; את ההורים שחינכו אותם והתפללו עליהם; את גבורת הנשים ששלחו את בעליהן לקרב, ונשאו לבדן בעול הבית. חובה קדושה לזכור את הקדושים שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ, ואת גבורת הפצועים שהתייסרו ומתייסרים בבתי החולים.
בזכות מסירותם, עם ישראל חי וקיים וימשיך להתקדם. גם אם בינתיים לא זכינו לניצחון, זכינו לראות שגדל כאן דור שמסוגל לנצח ורוצה לנצח, והוא זה שמקדם את מדינת ישראל למרות הכשלים של המנהיגות. אין לשער את גודל מעלתם ושכרם של החיילים ובני משפחותיהם שמסרו את נפשם למען ישראל במלחמה. הם זכו לקיים שתי מצוות, שכל אחת מהן שקולה כנגד כל המצוות שבתורה: יישוב הארץ והצלת ישראל, ושכרם על כך בעולם הבא, עולם האמת והנצח, הוא אין־סופי.
בעולם הזה
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
779 - פרו ורבו ומילאו את הארץ
780 - עסקת החטופים וגבורת החיילים
781 - יציאת מצרים וגאולה בדרך הטבע
טען עוד
ואין הכוונה לברכה שתתבטא במעשים גדולים ורועשים, אלא ביכולת להגיע לרובד עמוק יותר בנפש, שמאפשר לחוות את החיים באופן נכון ומדויק יותר. כך ביחס של האיש שחזר מהקרבות אל אשתו, כך ביחס של האישה שבמשך חודשים דאגה וקיימה את משפחתם אל בעלה, הם יכולים לזכות להעמיק את האהבה שביניהם, ולזכות להעניק לילדיהם חינוך איכותי יותר. כך ביחס להורים ולאחים. כך ביחס לחברים ולמשפחות השכולות, שמצווה לתמוך בהן ולהוסיף בלימוד תורה לעילוי נשמת הקדושים.
אם מתוך מסירות הנפש יזכו להתרומם מעט בלימוד תורת ארץ ישראל והבנתה, בעשיית חסד, בחריצות בעבודה, בדבקות במצוות - יזכו לברכה שאין לשער. כי תוספת מעטה שבאה ממעמקי הנפש, שקולה יותר ממעשים גדולים שנותרים על פני השטח, ותוספת זו מניבה פירות טובים למשך זמן ארוך.
דוגמה מחנניה, מישאל ועזריה
ראוי להיזכר בחנניה, מישאל ועזריה, שבעודם ילדים הוגלו מירושלים, ושימשו פקידים בחצר מלך בבל. כאשר הגיעה הפקודה על כולם להשתחוות לצלם הגדול שהעמיד נבוכדנצר, רבים מישראל שכחו את מולדתם ואמונתם, והשתחוו. ואולם חנניה, מישאל ועזריה בחרו למסור את נפשם, וגם כשאיימו עליהם להפילם לכבשן האש, דבקו באמונתם ולא השתחוו. היה ברור להם שהם עומדים להישרף, אולם עשה להם ה' נס והצילם (דניאל ג; מגילה יב, א).
במסירות נפשם הם חיזקו את כל הדור לדבוק באמונת ישראל. על אותה תקופה חשוכה אמרו חכמים: "ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו ללילה... ולדם... כיוון שנסתכל בחנניה, מישאל ועזריה - נתקררה דעתו" (סנהדרין צג, א). מכיוון שבזכותם זכר עם ישראל את בריתו עם ה' אלוהיו, חזר לארצו ובנה את בית המקדש ואת חומות ירושלים. ואף לדורות, מסירות נפשם שימשה מופת ודוגמה לקדושי ישראל שמסרו את נפשם על קדושת השם.
השאלה הגדולה היא איך ניתן אחר מעשה נשגב שכזה לחזור לשגרה. שאלו חכמים (סנהדרין צג, א), להיכן הלכו? "אמר רב: בעין הרע מתו", כלומר הם ניסו להמשיך לחיות באותה מדרגה עליונה, גם הציבור ציפה מהם לכך, אולם חיים ברמה עילאית שכזו הם מעבר ליכולתו של האדם, ועל כן מתו בעין הרע. "שמואל אמר ברוק טבעו", שהיו אומות העולם מבזים את ישראל: ה' עושה לכם ניסים גדולים כאלה, ואתם מורדים בו ומשתחווים לצלם. כלומר הנס הגדול שאירע להם עורר עליהם בוז שמתו בו. "רבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות". כלומר התעטפו בענווה, ויתרו על מעמדם המכובד בארמון המלך, קיימו את מצוות העלייה לארץ, ובמסירות נפש התיישבו בארץ שבאותם ימים חרבה, וזכו להקים משפחות יפות.
אפשר אולי לומר שבתחילה ניסו לפעול גדולות וכמעט מתו בעין הרע וברוק, עד שהבינו שלא זו הדרך, כי מה שצריך הוא לקיים את דבר ה' ולעלות לארץ, ונחשבו בעיני העולם כמתים, ושם בארץ החיים זכו לחיים פשוטים מלאי ברכה.
בשקט ובענווה
תחושה דומה יכולים לחוות חיילינו הגיבורים. אחר שהתעלו לפסגות הגבוהות של מסירות הנפש, ירצו לפעול גדולות, להפוך בסערת נפש את העולם לטובה. גם הנשים שתמכו בבעליהן שבחזית תוך שהן מקיימות את משפחתן בגבורה, עלולות לצפות שמעתה הכול יהיה מושלם. אולם כגודל הציפיות, כך עלולה האכזבה לגדול, והם עלולים ליפול ולהישבר במפח נפש.
לכן צריך לחזור אל שגרת קדושת החיים בשקט ובענווה, ולדעת כי הברכה השמורה לגיבורי האומה האהובים שרויה בעומק נפשם, ועליהם לפתוח את ליבם במתינות, ולזכות לקבל אותה בנחת.
הטועים לבקש ניסים
יש הטוענים מתוך האכזבה: רק נס יעזור! אולם עלינו לדעת שלא לכך נועדו הניסים. הניסים נועדו בעיקר כדי לגלות את כוחו של ה' והנהגתו בעולם. כמו ניסי יציאת מצרים, שעל ידם נודע בעולם כי ה' בחר בישראל להיות לו לעם סגולה. כמו ניסי מתן תורה, כדי שידעו הכול את מעלת התורה שה' נתן לישראל. וכן הניסים שעשה ה' לנו בכניסתנו לארץ בימי יהושע, קריעת הירדן, הפלת חומות יריחו והעמדת השמש בגבעון עד סיום המלחמה, נעשו כדי לגלות ולהודיע לישראל ולכל באי עולם כי במצוות ה' ישראל נכנסים לארץ וכובשים אותה. אולם לאחר מכן הוצרכו ישראל להתחזק במצווה ולכבוש את הארץ וליישבה בדרך הטבע.
הסכנה שבנס
כאשר ישראל נזקקים לנס לצורך הצלתם, מתרחשים אחר כך משברים, כי הדרך שקבע ה' להתקדמות האדם היא בדרך הטבע. באופן זה הוא מתרגל להתקדם בזכות חריצותו ותושייתו ולהינצל מהסכנות בזכות זהירותו. ואולם כאשר הוא זוכה לברכה או להצלה בדרך בנס, נוצר פער מסוכן בין מצבו מצד עצמו לבין מה שקיבל במתנה, וקיומו תלוי על בלימה, ומה שיש בידו עלול להיאבד במהרה. מכיוון שלא עבד בחריצות ובתושייה כדי לזכות לברכה, הוא אינו יודע כיצד לשמור על הטוב שקיבל ולהמשיך להתקדם. מכיוון שלא למד להתגונן מהסכנות, האיומים עליו יתגברו.
לדוגמה, אדם שהתעשר בהדרגה בזכות עבודתו וכישרונו, במשך תהליך העבודה וההתעשרות למד כיצד להתנהל עם כספו באופן אחראי, אבל מי שזכה פתאום בסכום עתק, אינו יודע כיצד לנהוג בו, ופעמים רבות שוגה ומאבדו תוך שהוא מסתכסך עם כל בני משפחתו וחבריו. מנהיג שצמח בהדרגה, יודע כיצד להנהיג אחרים ולהוביל תהליכים, אבל מי שפתאום נבחר למנהיג, פעמים רבות שוגה ונופל. עם שניצח במלחמה בדרך נס, מסתבר שבמלחמה הבאה יובס, כי אויביו יתכוננו היטב למלחמה נגדו, ואילו הוא אינו יודע כיצד מכינים צבא מנצח.
כדי לסגור את הפער שנוצר בעקבות הנס, צריך להתחזק מאוד בדרכי הטבע. אולם בפועל, אנשים שאירע להם נס, נוטים לטפח תקוות שווא להצלחות גדולות במאמצים קטנים, ומואסים בעבודה הקשה שיוצרת התקדמות איטית והדרגתית. יתרה מזו, הנס עלול להאפיל על הטבע, והזוכים לנס עלולים לטעות לחשוב שזו המדרגה הראויה בעיני ה', שבני האדם יתפללו אליו והוא ימלא את מבוקשם. כך במקום להתמסר ללימוד התורה על כל חלקיה, ילמדו על הניסים הגדולים. במקום להתמסר לקיום כל המצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, יהדרו במנהגי חסידות ויתרשלו בשאר המצוות. במקום להתפלל לה' שיעזור להם להיות חרוצים בעבודתם בדרכי הטבע, יתפללו לנס, בניגוד לאזהרת חכמים שלא לסמוך על הנס (תענית כ, ב; כוזרי ה, כג; רמב"ן דברים ו, טז; רמ"א יורה דעה קטז, ה).
סופו של דור יוצאי מצרים
כך אירע גם לדור יוצאי מצרים, שלא היה דור שראה ניסים ונפלאות יותר ממנו, אולם כיוון שלא התעלה בכוחות עצמו בדרכי האמונה - כשל בחטא העגל; והואיל ולא התרגל להגשים את דברי התורה בדרכי הטבע - כשל בחטא המרגלים, ונגזר על כולם למות במדבר. לא זו בלבד, אלא שלדעת רבי עקיבא אין להם חלק לעולם הבא. אומנם לדעת רבי אליעזר, למרות כישלונם יש להם חלק לעולם הבא (סנהדרין קי, ב). וכן מצינו בתנ"ך, שאחר נס מתרחשת נפילה, וככל שהנס גדול יותר, כך הנפילה קשה יותר.
לפיכך, לאחר שאדם זוכה לנס, עליו להתאמץ מאוד להכשיר את עצמו בלימוד, במידות טובות ובמעשים טובים, כדי שלא יזדקק יותר לנס, אלא יוכל לקבל את כל השפע הטוב בדרכי הטבע. אך אם לא יצליח בכך, ייפול, ורק הבאים אחריו יוכלו ללמוד לקח, שהנס נועד לעורר אותו להתאמץ בדרכי הטבע. לפיכך עלינו להתאזר בגבורה, להמשיך ללמוד את תורת ארץ ישראל, ולהתחזק מתוך כך במצוות יישוב הארץ והגנת ישראל מיד צר. וכדוד המלך שלא ביקש נס, אלא רק ביקש שיעזור לו ה' לבנות את צבאו ולהפיח בחייליו רוח גבורה, כדי שיוכל לנצח את אויביו ניצחון מוחץ.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
