ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
רבים חשים אכזבה מהעסקה המשפילה. קיווינו שבזכות גבורתם ומסירותם של חיילינו, המנהיגות הצבאית והמנהיגות המדינית יגשימו את מטרות המלחמה, ימגרו את חמאס ואת שלטונו באופן מוחלט ויחזירו את החטופים. ואולם בפועל המנהיגות הצבאית לא הכינה תוכנית להכרעת חמאס, וארגון הרשע נותר על רגליו, והוא סוחט את מדינת ישראל לשחרר מחבלים מתועבים.
עדיין לא סיימנו את המלחמה, ולכן עוד לא הגיע זמן הסיכומים שלה. אבל בינתיים חובה להעלות על נס את גבורת חיילי הסדיר והמילואים שלחמו במשך חודשים רבים; את ההורים שחינכו אותם והתפללו עליהם; את גבורת הנשים ששלחו את בעליהן לקרב, ונשאו לבדן בעול הבית. חובה קדושה לזכור את הקדושים שחירפו נפשם על הגנת העם והארץ, ואת גבורת הפצועים שהתייסרו ומתייסרים בבתי החולים.
בזכות מסירותם, עם ישראל חי וקיים וימשיך להתקדם. גם אם בינתיים לא זכינו לניצחון, זכינו לראות שגדל כאן דור שמסוגל לנצח ורוצה לנצח, והוא זה שמקדם את מדינת ישראל למרות הכשלים של המנהיגות. אין לשער את גודל מעלתם ושכרם של החיילים ובני משפחותיהם שמסרו את נפשם למען ישראל במלחמה. הם זכו לקיים שתי מצוות, שכל אחת מהן שקולה כנגד כל המצוות שבתורה: יישוב הארץ והצלת ישראל, ושכרם על כך בעולם הבא, עולם האמת והנצח, הוא אין־סופי.
בעולם הזה
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
779 - פרו ורבו ומילאו את הארץ
780 - עסקת החטופים וגבורת החיילים
781 - יציאת מצרים וגאולה בדרך הטבע
טען עוד
ואין הכוונה לברכה שתתבטא במעשים גדולים ורועשים, אלא ביכולת להגיע לרובד עמוק יותר בנפש, שמאפשר לחוות את החיים באופן נכון ומדויק יותר. כך ביחס של האיש שחזר מהקרבות אל אשתו, כך ביחס של האישה שבמשך חודשים דאגה וקיימה את משפחתם אל בעלה, הם יכולים לזכות להעמיק את האהבה שביניהם, ולזכות להעניק לילדיהם חינוך איכותי יותר. כך ביחס להורים ולאחים. כך ביחס לחברים ולמשפחות השכולות, שמצווה לתמוך בהן ולהוסיף בלימוד תורה לעילוי נשמת הקדושים.
אם מתוך מסירות הנפש יזכו להתרומם מעט בלימוד תורת ארץ ישראל והבנתה, בעשיית חסד, בחריצות בעבודה, בדבקות במצוות - יזכו לברכה שאין לשער. כי תוספת מעטה שבאה ממעמקי הנפש, שקולה יותר ממעשים גדולים שנותרים על פני השטח, ותוספת זו מניבה פירות טובים למשך זמן ארוך.
דוגמה מחנניה, מישאל ועזריה
ראוי להיזכר בחנניה, מישאל ועזריה, שבעודם ילדים הוגלו מירושלים, ושימשו פקידים בחצר מלך בבל. כאשר הגיעה הפקודה על כולם להשתחוות לצלם הגדול שהעמיד נבוכדנצר, רבים מישראל שכחו את מולדתם ואמונתם, והשתחוו. ואולם חנניה, מישאל ועזריה בחרו למסור את נפשם, וגם כשאיימו עליהם להפילם לכבשן האש, דבקו באמונתם ולא השתחוו. היה ברור להם שהם עומדים להישרף, אולם עשה להם ה' נס והצילם (דניאל ג; מגילה יב, א).
במסירות נפשם הם חיזקו את כל הדור לדבוק באמונת ישראל. על אותה תקופה חשוכה אמרו חכמים: "ביקש הקב"ה להפוך את העולם כולו ללילה... ולדם... כיוון שנסתכל בחנניה, מישאל ועזריה - נתקררה דעתו" (סנהדרין צג, א). מכיוון שבזכותם זכר עם ישראל את בריתו עם ה' אלוהיו, חזר לארצו ובנה את בית המקדש ואת חומות ירושלים. ואף לדורות, מסירות נפשם שימשה מופת ודוגמה לקדושי ישראל שמסרו את נפשם על קדושת השם.
השאלה הגדולה היא איך ניתן אחר מעשה נשגב שכזה לחזור לשגרה. שאלו חכמים (סנהדרין צג, א), להיכן הלכו? "אמר רב: בעין הרע מתו", כלומר הם ניסו להמשיך לחיות באותה מדרגה עליונה, גם הציבור ציפה מהם לכך, אולם חיים ברמה עילאית שכזו הם מעבר ליכולתו של האדם, ועל כן מתו בעין הרע. "שמואל אמר ברוק טבעו", שהיו אומות העולם מבזים את ישראל: ה' עושה לכם ניסים גדולים כאלה, ואתם מורדים בו ומשתחווים לצלם. כלומר הנס הגדול שאירע להם עורר עליהם בוז שמתו בו. "רבי יוחנן אמר: עלו לארץ ישראל, ונשאו נשים והולידו בנים ובנות". כלומר התעטפו בענווה, ויתרו על מעמדם המכובד בארמון המלך, קיימו את מצוות העלייה לארץ, ובמסירות נפש התיישבו בארץ שבאותם ימים חרבה, וזכו להקים משפחות יפות.
אפשר אולי לומר שבתחילה ניסו לפעול גדולות וכמעט מתו בעין הרע וברוק, עד שהבינו שלא זו הדרך, כי מה שצריך הוא לקיים את דבר ה' ולעלות לארץ, ונחשבו בעיני העולם כמתים, ושם בארץ החיים זכו לחיים פשוטים מלאי ברכה.
בשקט ובענווה
תחושה דומה יכולים לחוות חיילינו הגיבורים. אחר שהתעלו לפסגות הגבוהות של מסירות הנפש, ירצו לפעול גדולות, להפוך בסערת נפש את העולם לטובה. גם הנשים שתמכו בבעליהן שבחזית תוך שהן מקיימות את משפחתן בגבורה, עלולות לצפות שמעתה הכול יהיה מושלם. אולם כגודל הציפיות, כך עלולה האכזבה לגדול, והם עלולים ליפול ולהישבר במפח נפש.
לכן צריך לחזור אל שגרת קדושת החיים בשקט ובענווה, ולדעת כי הברכה השמורה לגיבורי האומה האהובים שרויה בעומק נפשם, ועליהם לפתוח את ליבם במתינות, ולזכות לקבל אותה בנחת.
הטועים לבקש ניסים
יש הטוענים מתוך האכזבה: רק נס יעזור! אולם עלינו לדעת שלא לכך נועדו הניסים. הניסים נועדו בעיקר כדי לגלות את כוחו של ה' והנהגתו בעולם. כמו ניסי יציאת מצרים, שעל ידם נודע בעולם כי ה' בחר בישראל להיות לו לעם סגולה. כמו ניסי מתן תורה, כדי שידעו הכול את מעלת התורה שה' נתן לישראל. וכן הניסים שעשה ה' לנו בכניסתנו לארץ בימי יהושע, קריעת הירדן, הפלת חומות יריחו והעמדת השמש בגבעון עד סיום המלחמה, נעשו כדי לגלות ולהודיע לישראל ולכל באי עולם כי במצוות ה' ישראל נכנסים לארץ וכובשים אותה. אולם לאחר מכן הוצרכו ישראל להתחזק במצווה ולכבוש את הארץ וליישבה בדרך הטבע.
הסכנה שבנס
כאשר ישראל נזקקים לנס לצורך הצלתם, מתרחשים אחר כך משברים, כי הדרך שקבע ה' להתקדמות האדם היא בדרך הטבע. באופן זה הוא מתרגל להתקדם בזכות חריצותו ותושייתו ולהינצל מהסכנות בזכות זהירותו. ואולם כאשר הוא זוכה לברכה או להצלה בדרך בנס, נוצר פער מסוכן בין מצבו מצד עצמו לבין מה שקיבל במתנה, וקיומו תלוי על בלימה, ומה שיש בידו עלול להיאבד במהרה. מכיוון שלא עבד בחריצות ובתושייה כדי לזכות לברכה, הוא אינו יודע כיצד לשמור על הטוב שקיבל ולהמשיך להתקדם. מכיוון שלא למד להתגונן מהסכנות, האיומים עליו יתגברו.
לדוגמה, אדם שהתעשר בהדרגה בזכות עבודתו וכישרונו, במשך תהליך העבודה וההתעשרות למד כיצד להתנהל עם כספו באופן אחראי, אבל מי שזכה פתאום בסכום עתק, אינו יודע כיצד לנהוג בו, ופעמים רבות שוגה ומאבדו תוך שהוא מסתכסך עם כל בני משפחתו וחבריו. מנהיג שצמח בהדרגה, יודע כיצד להנהיג אחרים ולהוביל תהליכים, אבל מי שפתאום נבחר למנהיג, פעמים רבות שוגה ונופל. עם שניצח במלחמה בדרך נס, מסתבר שבמלחמה הבאה יובס, כי אויביו יתכוננו היטב למלחמה נגדו, ואילו הוא אינו יודע כיצד מכינים צבא מנצח.
כדי לסגור את הפער שנוצר בעקבות הנס, צריך להתחזק מאוד בדרכי הטבע. אולם בפועל, אנשים שאירע להם נס, נוטים לטפח תקוות שווא להצלחות גדולות במאמצים קטנים, ומואסים בעבודה הקשה שיוצרת התקדמות איטית והדרגתית. יתרה מזו, הנס עלול להאפיל על הטבע, והזוכים לנס עלולים לטעות לחשוב שזו המדרגה הראויה בעיני ה', שבני האדם יתפללו אליו והוא ימלא את מבוקשם. כך במקום להתמסר ללימוד התורה על כל חלקיה, ילמדו על הניסים הגדולים. במקום להתמסר לקיום כל המצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו, יהדרו במנהגי חסידות ויתרשלו בשאר המצוות. במקום להתפלל לה' שיעזור להם להיות חרוצים בעבודתם בדרכי הטבע, יתפללו לנס, בניגוד לאזהרת חכמים שלא לסמוך על הנס (תענית כ, ב; כוזרי ה, כג; רמב"ן דברים ו, טז; רמ"א יורה דעה קטז, ה).
סופו של דור יוצאי מצרים
כך אירע גם לדור יוצאי מצרים, שלא היה דור שראה ניסים ונפלאות יותר ממנו, אולם כיוון שלא התעלה בכוחות עצמו בדרכי האמונה - כשל בחטא העגל; והואיל ולא התרגל להגשים את דברי התורה בדרכי הטבע - כשל בחטא המרגלים, ונגזר על כולם למות במדבר. לא זו בלבד, אלא שלדעת רבי עקיבא אין להם חלק לעולם הבא. אומנם לדעת רבי אליעזר, למרות כישלונם יש להם חלק לעולם הבא (סנהדרין קי, ב). וכן מצינו בתנ"ך, שאחר נס מתרחשת נפילה, וככל שהנס גדול יותר, כך הנפילה קשה יותר.
לפיכך, לאחר שאדם זוכה לנס, עליו להתאמץ מאוד להכשיר את עצמו בלימוד, במידות טובות ובמעשים טובים, כדי שלא יזדקק יותר לנס, אלא יוכל לקבל את כל השפע הטוב בדרכי הטבע. אך אם לא יצליח בכך, ייפול, ורק הבאים אחריו יוכלו ללמוד לקח, שהנס נועד לעורר אותו להתאמץ בדרכי הטבע. לפיכך עלינו להתאזר בגבורה, להמשיך ללמוד את תורת ארץ ישראל, ולהתחזק מתוך כך במצוות יישוב הארץ והגנת ישראל מיד צר. וכדוד המלך שלא ביקש נס, אלא רק ביקש שיעזור לו ה' לבנות את צבאו ולהפיח בחייליו רוח גבורה, כדי שיוכל לנצח את אויביו ניצחון מוחץ.
מתוך העיתון 'בשבע'
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
בריאת העולם בפרשת לך לך
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
