ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- גרים
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
א. "צלילה מפורטת ודקדקנית למה שבאמת קרה תלמד, לדעת המחברים, שלא דובים ולא יער. לא במספר המתגיירים, שהופרז, לא בייחוס בורות ואי־שמירת תורה ומצוות לחלק מהאישים המגיירים, ובעיקר לא בכל מה שנוגע להליך הגיור, שלא היה מזולזל ו"חפיף" כפי שנטען. במילים אחרות: גם אם היה מקום לשיפורים, לא היה זה "בית חרושת לגיור", כביקורת שהוטחה".
ב. במסגרת המאבק בגיורים הושמץ קשות ובאופן בלתי נסבל הרב הגאון שמאי גינזבורג, מחבר "אמרי שמאי", כמו גם הרב אלתר שטיינמץ, הרב מרדכי קירשבלום ועוד, כולם תלמידי חכמים יראי ה' שפעלו לשם שמיים, בהתנדבות ותחת חסות רבנית. הם הושמצו בפומבי באופן איום על לא עוול בכפם.
ג. הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל, ועמו גורמים נוספים ברבנות הראשית, עודדו גיור של עולים קודם בואם ארצה.
ד. פרשת גיורי וינה שהתרחשה בראשית שנות התש"ל (שנות ה-70), כפי העולה מן הספר, זיהמה את השיח הציבורי בענייני גיור. מאז ועד ימינו אלה: "השתרבבו לכל דיון פוליטיקה ותקשורת, תככים ותעמולה".
התמה המרכזית של ספרנו
אולם בסקירה נוסף ונטען כי חרף העובדה שהמחקר ממוסמך היטב, קוטלגו הרבנים בספר באופן בינארי של "טובים" (תומכי גיורי וינה) מול "רעים" (השוללים), וזאת בשל אנג'דה נסתרת של הכותבים לתמוך בגיורים מקלים. כראיה לכך הוזכרה שורת רבנים שהסתייגו ברמה זו או אחרת מגיורי וינה – הרב שאול ישראלי, הרב אליעזר גולדשמידט, הרב שמואל ברוך ורנר, הרב יצחק קוליץ, וכן רוב חברי מועצת הרבנות הראשית. הסקירה כרכה את כולם תחת קושיה רטורית ניצחת כביכול: האם כל הרבנים הללו הוטעו וטעו והושפעו מ"מניפולציות"?!
קשה להבין כיצד הוסקו מסקנות כאלה מן הספר. כדי להבהיר נקודה זו נציג תחילה בתמצית את התמה המרכזית של הספר, שכמעט לא זכתה להתייחסות בסקירה.
פרשיית גיורי וינה נעוצה בניסיונם ארוך השנים של רבנים ברבנות הראשית, במשרד הדתות ובסוכנות היהודית לפעול לגיור העולים כבר בחו"ל. מדוע לגייר טרם הגעה ארצה? החל מהעשור הראשון למדינת ישראל הלך והתברר לגורמים רבים, שמשפחות מעורבות עולות ארצה ונטמעות בארץ כ"יהודיות" ללא גיור. עניין זה לא נפתר במשך שנים, חרף ניסיונות כנים של הרבנות לגיור העולים, וכתוצאה מכך הצטברו בארץ משפחות רבות שבהן קרובי ישראל שאינם יהודים. משום כך גיבשו רבנים אלה מנגנון גיור עולים בשני אתרים ששימשו כתחנות מעבר למאות אלפי עולים, במרסיי שבצרפת החל מראשית שנות ה-60, ובווינה שבאוסטריה החל מסוף שנות ה-60. הרעיון המסדר שעמד ביסוד הדברים היה כי יש נכונות רבה יותר ופנאי משמעותי לגיור קודם העלייה.
עמדתה של הרבנות הראשית ביחס לגיור עולים בעודם בחו"ל הייתה מורכבת. הרב הראשי הרב אונטרמן, ועמו רבנים נוספים, תמכו מאוד בגיור בחו"ל. אולם כמה מן הרבנים התנגדו לכך, ובראשם הרב שאול ישראלי והרב אליעזר גולדשמידט. הפרקים הראשון והשני בספרנו עוסקים בכך בהרחבה.
בפועל, לשם אישרור הגיורים שנערכו בחו"ל הסתמכה הרבנות הראשית בארץ על הרבנים המקומיים באירופה. הגיורים במרסיי אושרו בגלוי בידי הרבנות בצרפת, אולם בווינה היה המצב מורכב יותר. בית דין לגיור בעיר הועמד ופעל בתיאום עם הרב חיים גרינפלד, רבה של קהילת אגודת ישראל במקום, סמכות רבנית שאיש לא פקפק בה. אולם תמיכת הרב גרינפלד הייתה רק מאחורי הקלעים, בחשאי ובלא חשיפת שמו, וזאת בשל המצב הקהילתי בעירו – מאבק בין קהילת אגודת ישראל ובין קהילת חסידי סאטמר. בית הדין לגיור בעיר פעל במשך כשנה ללא ערעור.
מה עורר את פרשת גיורי וינה? בפרשה זו התלכדו אינטרסים שונים, שהובילו יחד קמפיין כנגד הגיורים שנערכים בעיר בתואנה להליך גיור פיקטיבי ולא הלכתי. הנסיבות לכך היו מאבק הקהילות הפנימי בעיר והעמימות שליוותה את בית הדין בעיר (עמימות שלא איפשרה להציג את העובדות לאשורן בפני משלחת הרבנות לעיר, מועצת הרבנות הראשית וכלי התקשורת), ובעיקר המאבק החרדי לתיקון חוק השבות וסוגיית "מיהו יהודי" והגיור כהלכה.
על גבי קרקע פוריה זו, ניתן היה לחולל קמפיין מניפולטיבי, בהובלת פעילי ציבור נחושים ועיתונאים, אשר השחיר את הגיור בווינה ואת מערך הגיורים בחו"ל בכלל.
מענה פרטני לשאלות הרטוריות
לאור כל זאת נפנה לשורת השאלות הרטוריות שהציגה הסקירה. ראשית, הסקירה הביעה תמיהה, כיצד ניתן לטעון ש"רק בשל קבלת הלעזות והשמצות מופרכות" התנגד הרב שאול ישראלי לגיור עולים טרם בואם ארצה. אולם בספרנו מעולם לא נטען כך. להיפך, הראינו כי התנגדותו של הרב ישראלי לגיור עולים בחו"ל הייתה עקרונית, תקיפה ועקבית עוד לפני גיורי וינה. הרב ישראלי האמין כי הגיור צריך להתבצע בבתי הדין האזוריים בארץ בלבד, ועליו להיות ארוך ומעמיק. כל זה הוצג באופן בולט מן הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרבנות הראשית ומקורות נוספים.
שנית, הסקירה הגדירה את הרב אליעזר גולדשמידט כאחד מ"מקורביו של הראשון לציון הרב יצחק נסים", כראיה למתינותו. יש כאן התעלמות מההתנגדות העקבית של הרב גולדשמידט ליוזמות המקלות של הרב נסים בנושא הגיור, ופעילותו המרכזית מאחורי הקלעים ולפניהם לסיכול פתרון לפרשת גיורי וינה בדרך מתונה, בניגוד לאופן שבו פעל הרב נסים. הרב נסים אף הבהיר במפורש, במכתב לשר הדתות זרח ורהפטיג, כי חידוש הגיורים בווינה סוכל בידי רבנים שדרשו לשלוח לאירופה שלושה דיינים מן הארץ ולא כיוזמתו דיין אחד בלבד. ויש לציין שהרב גולדשמידט הוביל דרישה זו.
שלישית, בסקירה נטען באופן אפריורי כי לא ייתכן להעלות על הדעת שהרבנים שנשלחו לווינה, הרב שמואל ברוך ורנר והרב יצחק קוליץ, "הוטעו וטעו". אולם בספר הוקדשו עמודים על גבי עמודים לניתוח דקדקני של טיב החקירה של הרבנים, הדו"ח שחיברו, וביקורת מנומקת ויסודית עליו. בנוסף הובאו עדויות ממקורביהם על גישתם המחמירה בכלל בענייני גיור. בספרנו הודגש כי הוסתרה משני הרבנים העובדה שהרב גרינפלד סמך ידו על כל הליך הגיור בווינה. במובן צר זה הם אכן הוטעו.
רביעית, בסקירה נטען כי לדברינו "רק בשל מניפולציות" דרשו "רוב חברי מועצת הרבנות הראשית" רף גיור מחמיר. אלה דברים לא נכונים. בספר הודגש שוב ושוב כי הדיון אינו אם הרבנות תומכת בגיור מחמיר או מקל. זהו נושא הלכתי נפרד, וכלל לא ברור שרוב חברי הרבנות הראשית תמכו בגיור מחמיר.
הנושא המרכזי בספרנו הוא האם ההכרעה בשאלת הגיורים בווינה הושפעה מקמפיין רחב שהתבסס על השמצות שקריות. למעשה, השתדלנו להציג את עמדתה העקרונית של כל דמות שעסקנו בה בספרנו, ומניעיה האידאולוגיים לטובת העניין. על גבי זאת, נעשה מאמץ להסביר כיצד הופעלו כלים מניפולטיביים על אנשים שקולים וישרים, מנהיגי ציבור ורבנים חשובים. כלים מקצועיים כאלה אכן משפיעים, ומוטב ללמוד את דרכי פעולתם כדי לטייב את המדיניות הציבורית והשיח הציבורי.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
