ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
הרבה שנים, הוא היה כקול קורא במדבר, כולם חשבו שהוא הזוי, אבל מהרגע שטראמפ, נשיא המעצמה הגדולה בעולם התחיל לדבר על הגירת הערבים מרצועת עזה, כולם מבינים שהוא ריאלי!
ממש 'ימות המשיח', הוא מלמל לעצמו בסיפוק.
'ימות המשיח'? הגיב לעברו מרדכי בן יאיר, עוזרו הנאמן, נו, נו! אני יודע שיש משיח בן דוד, משיח בן יוסף, אבל אף פעם לא שמעתי על משיח בן טראמפ... רק אנשים בודדים בתולדות ישראל זכו להימשח בשמן למלכים על ישראל – שאול, דוד, שלמה, יהוא. כולם היו מעם ישראל. אבל משיח גוי?
תתפלא, קפץ אריאל במקומו ושלף את התנ"ך האישי שלו, כבר היה פעם משיח גוי. הנה, תסתכל בספר ישעיהו (מה, א) "כה אמר ה' למשיחו, לכורש אשר החזקתי בימינו...". הנה, כורש מלך פרס, גוי גמור, נקרא כאן משיח!
ידעתי שזה מה שתגיד, חייך מרדכי, ושלף קלף מגולגל מכיסו. זאת ההזדמנות לחשוף לפניך את המגילה העתיקה, שירשתי מסב סבי. אומרים שהוא היה מתלמידי המהרש"א. יש שם גילויים מדהימים על נס פורים, והקמת בית המקדש השני.
אריאל החל לעיין במגילה, ולפתע חש סחרחורת הולכת וגוברת... היו שם גילויים מדהימים, שהאירו את מגילת אסתר ונס פורים באור חדש. וכך נכתב במגילה:
כולם יודעים, שאסתר המלכה הייתה במשך כמה שנים, 'סוכנת סמוייה'. היא לא הגידה את עמה ומולדתה, ושמרה בקנאות על סודה. כשהגיע הרגע הקריטי, היא נחשפה, והצילה את עמה.
אך האמת היא, שהיא הייתה חלק ממשפחת סוכנים, שהיה לה תפקיד נוסף חשוב וקריטי בתולדות ישראל. חלק מהדברים נודעו כבר למקצת העם, וחלקם נותרו סמויים עד שגילה אותם מורי ורבי המהרש"א הקדוש, ובאתי לאחוז בשיפולי גלימתו ולהעמיק בדבריו.
הדברים הידועים למקצת העם, שמאחורי המאבק של המן ומרדכי על המשכיות העם היהודי, הסתתר גם מאבק סמוי על בניין בית המקדש השני. באותה תקופה, שמע כורש מלך פרס לנבואת ישעיהו (מד, כח) "האומר לכורש רועי... ולאמור לירושלים תבנה והיכל תיווסד". הוא פרסם קריאה לעם היהודי לשוב לירושלים ולבנות בה את בית ה' (ספר עזרא). לצערנו רק מקצת מהעם נענה לקריאתו, והם עלו לארץ ישראל.
כשניגשו העולים לבנות את המקדש, והחלו לייסד אותו, התנכלו להם הגויים שהתגוררו בארץ, והפריעו להם לבנות. וכך כשמת כורש ואחשוורוש מלך במקומו, שלחו הגויים את המן ועשרת בניו ומכתב שטנה בידיהם, שבו שכנעו את המלך להפסיק את הבניה (עזרא ד, ספרי דאגדתא אסתר פרשה א). היהודים שעלו לארץ, לא טמנו ידיהם בצלחת, ושלחו את אחד מראשי העולים הלא הוא מרדכי היהודי, לשכנע את המלך לבנות את בית המקדש.
השניים התמודדו על ליבו של המלך. בתחילה גברה ידו של המן, שאף הצליח לגזור גזירת הרג על כל היהודים, אולם כאן נכנסה לתמונה, בסייעתא דשמיא מופלאה, אחייניתו של מרדכי, אסתר המלכה, הצילה את העם, והביאה לתלייתם של המן ועשרת בניו.
אך כאן נותרה בעיה קשה. למרדכי הייתה מטרה נוספת – להביא לבניין המקדש, ואחשוורוש סירב בתקיפות להיענות לבקשה זו, באומרו לאסתר: "עד חצי המלכות ותעש – לא דבר שחוצץ למלכות... בניין בית המקדש" (מגילה טו:). אחשוורוש גם הוכיח שבית המקדש לא אמור להיבנות, שהרי ישעיהו התנבא שכורש יבנה את המקדש, ובפועל המקדש לא נבנה בימיו.
אחשוורוש היה בטוח, שהוא מנע ממרדכי ואסתר את בניין המקדש, אך המהרש"א (מגילה יג:) מגלה לנו שאחשוורוש טעה בגדול. מלכו של עולם ניצח את אחשוורוש, והביא דרכו את בניין בית המקדש.
למדונו חז"ל (שם) שאסתר הייתה גם אשתו של מרדכי. כל זמן שהיא הייתה אצל אחשוורוש באונס, הייתה עדיין מותרת למרדכי, ושמרה על עצמה שלא תתעבר ותוליד. אולם כשבאה לאחשוורוש מרצונה בבקשה שיבטל את הגזירה, נאסרה על מרדכי, ומיד התעברה ונולד לה ילד, הלא הוא דריווש, המלך הפרסי הבא.
בתוך שנים מעטות, נפטר אחשוורוש, ובנו דריווש מלך במקומו. דריווש היה יהודי, בנה של אסתר היהודייה, וכשבקשו ממנו לאשר את בניין המקדש, הוא אישר את הבקשה.
כעת התבררה נבואת ישעיהו (מהרש"א שם). הפסוק שקורא לכורש 'רועי', דיבר על כורש, ומנבא שכורש ייסד את המקדש בלבד, "והיכל תיווסד". הפסוק השני שקורא לכורש 'משיח', מדבר על כורש אחר הלא הוא דריווש בן אסתר, שהיה יהודי מצאצאי שבט בנימין, ונרמז הדבר במילה 'ימינו' בפסוק "לכורש אשר החזקתי בימינו", והוא המלך שאישר את השלמת בניין המקדש.
ו"מאת ה' הייתה זאת.. שיוולד ממנה ומאחשוורוש דריווש, שהוא היה הנותן רישיון לגמור בניין בית המקדש" (חת"ס יו"ד עב)!
נו? חייך מרדכי, יש משיח גוי?

קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא



















