ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כשחזר הבן מהנסיעה, אמר לאביו: "עשיתי ככל אשר ציוויתני, והטובה לפלוני עשיתי בהידור".
הגיב הרבי הרש"ב ואמר לו: "אתה טועה! את הטובה עשית לעצמך ולא לפלוני! לפלוני עשה ה' טובה בכך שהזמין לו שלוחים, שהוציאו את הכוונה של ההשגחה העליונה אל הפועל!"
והוסיף הרבי הרש"ב ואמר: בכל פעולה טובה שיהודי עושה, הוא עושה טובה לעצמו, שהרי ה' יכול לפעול זאת גם בדרכים אחרות, כדברי מרדכי לאסתר: "ריווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". ואם האדם לא יפעל ולא יעשה טובה, הרי שהוא יפסיד ח"ו, כפי שכתוב שם: "ואת ובית אביך תאבדו", כי הוא זה שמאבד ומפסיד. אך אם עושה טובה לאחר, הרי הוא זוכה לעצמו להיות שליח ה' לעשות טובה לאדם מישראל. (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 283).
ובאמת, אמירה זו גם מחייבת אותנו בכל המצוות הציבוריות. חלק מהתרי"ג מצוות הם מצוות ציבוריות, וכביכול אינם מוטלות על כל יחיד, כדברי הרמב"ם בספר המצוות (סיום מצוות עשה): "וכשתשתכל כל אלו המצות... הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק".
לאור זאת, לכאורה היה מקום לומר שכשתהיה לנו בעזרת ה' הזדמנות לבנות את בית המקדש, יוכל כל יחיד לומר – זו מצווה המוטלת על הציבור, ואיני חייב לתרום ממון או לפעול ולעסוק בהקמת המקדש.
אך הרמב"ם (בית הבחירה א, יב) דוחה מחשבה זו ופוסק: "והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר". הכסף משנה מסביר שם שמקורו של הרמב"ם הוא מהפרשה שלנו, פרשת ויקהל, שאנו מוצאים שאחרי שמשה הביא לפני העם את ציווי ה' על הקמת המשכן, מיד נהרו העם לתרום כסף ולפעול להקמת המשכן, כפי שכתוב: "ויבאו האנשים על הנשים", "ויעשו כל חכמי לב", "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו".
ולכאורה היה מקום לומר, שהחיוב הוא על הציבור ואילו השותפות של כל יחיד תלויה בנדבת הלב, כפי שהתורה כותבת: "כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה'...", אך הרמב"ם מלמד אותנו, שכל יהודי מחוייב לחוש חלק מהציבור ולהיות שותף במצוות הציבור.
אמת, יחיד לא מקים בית מקדש לבד, זה תלוי בציבור, אך כל יחיד מחוייב לחוש חלק מהציבור, ולעשות כמיטב יכולתו ליישום המצווה על הציבור.
וזו בדיוק האמירה של מרדכי לאסתר, עלייך לחוש אחריות על עם ישראל ולפעול להצלתו, כי רק כך את ובית אביך תהיו חלק מהנצח, נצח ישראל.
וכך מצאנו שתמיד צריך האדם לחוש שותפות עם הציבור, להצטער בצערם ולשמוח בשמחתם, כפסיקת השולחן ערוך (או"ח תקעד) "כל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמתן. וכל המצטער עמהם, זוכה ורואה בנחמתן".
וכך בכל העניינים הגדולים, שעלינו לפעול ולעשות להחיש את הגאולה, מי שיעשה כך ויחוש אחריות על הציבור ועל המהלכים הגדולים של ה' לגאולת העם והעולם, הרי הוא זוכה להידבק בשכינה ולהיות חלק מהנצח, כדברי המדרש תנחומא (פרשת אמור) "אמר ר' ירמיה בר אלעזר עתידה בת קול שתהא מפוצצת בראשי ההרים, ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, הדא הוא דכתיב: כעת יאמר... לישראל מה פעל אל"!
ענייני כשרות המצויים
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
למה ללמוד גמרא?
איך להתכונן לחגים?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
