ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
למה נקראת מגילת אסתר בשם זה?
לפי פשט הדברים מגילת אסתר נקראת בשם זה, משום שהדמות המרכזית במגילה היא אסתר המלכה. אך יש רובד נוסף שאותו נשתדל לבאר.
למה נקרא העולם - "עולם"?
ה' יתברך ברא את עולמנו זה, והעלים את עצמו בתוכו ואיפשר מצב שיהיה ניתן לחיות בעולם מבלי לחוש במציאות ה'. ולכן המילה "עולם" באה מלשון העלם. ה' העלים והסתיר את עצמו בעולם, מעין מה שאמר ישעיה הנביא, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר" (ישעיה מה, טו). רמז לעניין זה הוא שהמילה 'אלוהים' עולה בגמטריא "הטבע" (86), שכן הטבע בחוקיותו מסתיר למעשה את התגלות ה'. העולם מעלים את ה', ותפקידנו הוא לגלות את ה', או במילים אחרות עלינו לגלות את ההסתר (מגילת אסתר) שהסתיר ה' את עצמו.
אסתר מן התורה מנין?
הגמרא שואלת "אסתר מן התורה מנין? (שנאמר) וְאָנֹכִי הַסְתּר אַסְתּיר (פּנַי בּיּוֹם הַהוּא עַל כּל הָרָעָה אֲשׁר עָשׂה, כּי פָנָה אֶל אֱלֹהִים אֲחֵרִים)" (חולין קלט:). מגילת אסתר מאופיינת בכך שה' נסתר בה, ואכן ידוע הדבר שאין שם ה' מוזכר במגילת אסתר אפילו פעם אחת.
על הניסים
בשני זמנים אנו מברכים את ברכת 'על הניסים', בחנוכה ובפורים. בחנוכה, הנס שה' עשה לנו ברור ומובן. היה פך קטן שהיה אמור לדלוק יום אחד והוא דלק שמונה ימים. אך בפורים, הנס שה' עשה, לכאורה, כלל וכלל אינו ברור.
הכל רגיל
ניתן לקרא את המגילה בתור 'סיפור עם' יפה: הייתה גזרה על היהודים, והמלכה שהיא יהודייה ב'מקרה', החשידה את מחולל הגזרה (המן) על המלך כמו שמבארת הגמרא:
"תנו רבנן: מה ראתה אסתר שזימנה את המן?... רבי יהושע בן קרחה אומר: (שאסתר אמרה) אסביר לו פנים כדי שיהרג הוא והיא" (מגילה טו:). ומבאר רש " י ש"יהרג הוא והיא - שיחשדני המלך ממנו (מהמן), ויהרוג את שנינו". כלומר בכך שאסתר הזמינה את המלך והמן אל המשתה, היא החשידה את שניהם בעיני המלך וגרמה לו לחשוב שהיא והמן חותרים כנגדו.
היא החשידה את המן על המלך והצליחה, שכן באותו ערב נדדה שנת המלך. כמו שאומרת הגמרא על הפסוק " בלילה ההוא נדדה שנת המלך ", "אמר (אחשורוש): מאי דקמן דזמינתיה (למה זמנה) אסתר להמן? דלמא עצה קא שקלי עילויה דההוא גברא למקטליה (אולי הם רוצים להרוג אותי)" (מגילה טו:). ולבסוף המלך הרג את המן והתבטלה הגזרה.
הכל טבעי לגמרי. אז היכן הנס?
המלך - מלכו של עולם
אך ניתן לקרוא את המגילה באופן אחר לגמרי, ולומר שכל מה שקרה במגילה, הוא מעשה ה'. ובאמת חז"ל מלמדים אותנו כי כל מקום שנאמר "המלך" במגילה, הכוונה היא לקב"ה, שהוא מלכו של עולם: "בלילה ההוא נדדה שנת המלך, אמר רבי תנחום: נדדה שנת מלכו של עולם" (שם). "וחמת המלך שככה, שתי שכיכות הללו למה? אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש" (מגילה טז.).
שם ה' לא מופיע במגילה אך הוא רמוז בה: המילים "י בא ה מלך ו המן ה יום", בר"ת, הם למעשה השם המפורש. שכן למעשה התחלת ביטול הגזרה הייתה בהזמנת אסתר את המן למשתה עם המלך. ולכן במילים אלו רמוז שם ה'.
גילוי ההסתר
נמצינו למדים שעניין מגילת אסתר הוא גילוי ההסתר. דהיינו להראות שגם בסיפורים הפשוטים של החיים, ה' נמצא ומסתתר. יש מבעד לחיים הרגילים שלנו מישהו היושב ומשגיח עלינו ומסובב את הכל בצורה הטובה ביותר. והראִייה הזאת היא למעשה גילוי ההסתר שבעולם.
ולכן בפורים אחרי שקוראים את המגילה לוגמים לגימה (מגילה - אותיות לגימה), שכן נכנס יין ויוצא סוד. הסוד הוא לגלות ולומר שגם את הדברים הנראים טבעיים לחלוטין, ה' עשה וחולל.
לסיכום
מגילת אסתר נקראת בשם זה בגלל שהיא מלמדת אותנו לגלות את ההסתר שבמציאות, בכך שהיא מחדשת לנו שגם את הסיפורים הפשוטים של החיים שנראים טבעיים לגמרי, מחולל ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
