ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
וּרְחַץ – (נוטלים ידיים בלא ברכה) אחרי ההכרזה על השאיפה להגיע לקדושה, יש לטפל במדרגתנו הנוכחית: רחצו וטהרו את הפעולות הנעשות באמצעות הידיים (שהן ביטוי לכלי העשייה הנוכחיים), מה שיוביל אתכם באופן מדורג אל המטרה.
כַּרְפַּס – (אוכלים ירק טבול במי מלח) בלילה מיוחד זה יש מקום גם לנטיות שאנו נזהרים מהן כל השנה כולה. אוכלים ירק, שמטרתו לגרות את התיאבון (מתאבן), ומצהירים על המטרה: להעלות את הממדים החומריים אל הקודש המופיע בו. לכן, באופן חריג, בלילה זה אנו מתירים לעצמנו לגרות את יצר האכילה.
יַחַץ – (חוצים את המצה לשני חלקים: חלק לארוחה עכשיו, וחלק למצת אפיקומן, שנאכלת בסוף הסעודה דווקא אחרי ששבעים) עדיין אין להתבלבל ולטשטש בין המדרגות: יש לחצות ולחלק בין האכילה המשמשת אמצעי לקיום גופנו ובאה מצד הרעב – שתתבטא בארוחה, ובין האכילה בעלת הערך העצמי, שתתבטא באפיקומן שנאכל בסוף הארוחה, לאחר שנשבע.
מַגִּיד – (אומרים את ההגדה) כדי לקדש את הממדים הנמוכים של המציאות, יש לפתח תודעה ברורה המוגדת ב"פה־סח". אנו משוחחים בלילה הזה על אודות השחרור מהעבדות שבה היינו במצרים, הן בצד הפיזי הן בצד הנפשי, וכיצד מגיעים לארץ ישראל ולבניית בית המקדש.
רַחְצָה – (נוטלים ידיים פעם נוספת, הפעם עם ברכה) לפני האכילה העיקרית ב'שולחן עורך' יש לרחוץ שנית את הידיים, לטהר את האמצעים המביאים אל המטרה.
מוֹצִיא – (מברכים "המוציא לחם מן הארץ") כדוגמת הלחם, בסיס המזון האנושי, שהוא תוצר של חומרים היוצאים מן האדמה ומקבלים מהות חדשה באמצעות חוכמה אנושית (אפייה בתנור) – כך, במקביל ללידתו של עם ישראל, היסודות הגולמיים של המציאות מקבלים הלילה צביון חדש.
מַצָּה – (מברכים ואוכלים את המצה) המצה, בצק ללא שום תוספות, מבטאת את הנשמה היהודית, בזמן שהיא טהורה ומנוקה מכל תפיחה של חמץ (המבטא את היצר הרע, את התוספת החומרנית המיותרת).
מָרוֹר – (אוכלים ירק מר שנטבל בחרוסת) למרות אכילת המצה, המבטאת את הנשמה המשוחררת משעבוד של יצרים, ישנם עדיין צדדי מרירות הנלווים לחיים. אולם יש תקווה: המרור נטבל בחרוסת, עיסה מתוקה העשויה מפירות, שעליה אומרים חכמים שהיא דומה לטיט שעבדו בו אבותינו במצרים - נוזל רופס המתגבש בעבודה קשה לבניין מוצק. כך, בעבודה קשה, אנו מרכיבים את חלקי אישיותנו הרופפים לבניין יציב.
כּוֹרֵךְ – (כורכים "סנדוויץ'" ממצה, מרור וחרוסת ואומרים "זכר למקדש כהלל") כדוגמת הלל הזקן, שהיה אוכל את המרור בצורה זו בבית המקדש, כך אוכלים גם אנחנו. הלל הזקן, שסיפורים רבים עליו מתארים את אהבתו לכל אדם – הוא הדמות שכמוה אנחנו שואפים להיות. בעלי העין הטובה כהִלל יכולים להכיל ולכרוך את המצה והמרור יחדיו – הם מבחינים כיצד אף הכישלונות (המבוטאים במרור) אינם סותרים את הנשמה (המבוטאת במצה).
שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ – (אוכלים את סעודת החג בפאר והדר) מתוך כל התובנות הללו הגענו למצב שבו השולחן ערוך מבחינה אסתטית: הצדדים החומרניים מתעלים, החוויה הגסטרונומית מתעדנת. בניגוד לאכילה הגסה של הבהמה, אכילה זו נעשית ביופי ובאצילות.
צָפוּן – (אוכלים את האפיקומן) גולת הכותרת של הלילה: אפִיקוּ־מָן, בארמית התרגום הוא: הוציאו את הלחם השמימי (מָן הוא לחם ניסי שאכלו עם ישראל במדבר סיני). אנו מגיעים למדרגה הגבוהה והנסתרת (ה"צפוּנה"), שבה אנו מקדשים את כל רובדי החיים. האכילה כבר איננה מצד הרעבון הגופני, אלא "על השובע" – אכילה לשם האכילה. מקדשים את הצדדים הפיזיים.
בָּרֵךְ – (מברכים ברכת המזון) אנו מודים לה' ומתוך כך "מבריכים" ומרכיבים את מכלול האישיות עם הקדושה שהתגלתה בלילה הזה.
הַלֵּל – (אומרים את תפילת ההלל המלאה, שבח לריבונו של עולם) לאחר לילה מעין זה, שבו הגענו לחיבור בין הנשמה לגוף – אנו חשים תחושת עונג, והיא מביאה אותנו להלל ולהודות לשם ה'.
נִרְצָה – (מסיימים את ליל הסדר ומכריזים כי מעשינו "נרצים" ומקובלים על הבורא) "נרצה" לשון נפעל, נסחף מאליו. אנו כבר רצויים לקדושה, נישאים בכל חושינו על גליה, ומסיימים בשיר: "לשנה הבאה - בירושלים הבנויה".
מתוך העיתון 'בשבע'

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

אנחנו קודש למענך

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך ללמוד גמרא?

היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי

מה מברכים על מנה אחרונה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

נס חנוכה בעולם שכלי ?

איך ללמוד אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















