ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
המונים יצאו לצפות במצעד המלכותי ובהמוני טקסים שונים ומשונים המייצגים מסורת בת מאות שנים, אך אחד הטקסים המיוחדים היה ללא ספק הרגע שבו משחו את ראשו, חזהו וידו הימנית של המלך המיועד בשמן מיוחד שהופק מ.... זיתים שצמחו בירושלים.
זאת עובדה אמיתית, אכן מלכי בריטניה נמשחים בשמן כזה. ולהבדיל בין טומאה לטהרה, טקס זה הוא כמובן חיקוי עלוב וחיצוני לרוממות הקדושה שבמשיחת כוהנינו הקדושים ומלכי בית דוד בשמן המשחה, וכדי להבין משהו מרוממות עניינו של שמן המשחה, עלינו לצלול לנקודה בפרשתנו.
בפרשת שמיני, בעת שנחנך המשכן ויורדת אש מהשמיים, מכניסים נדב ואביהוא בני אהרון אש זרה, ויוצאת אש מלפני ה' ושורפת אותם. בעקבות האסון הגדול אומר משה לאהרון ולאלעזר ואיתמר בניו: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו... ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. ומפתח אוהל מועד לא תצאו, פן תמותו, כי שמן משחת ה' עליכם..." (י, ו-ז).
הרמב"ן במקום עומד על כך שבציווי זה יש הוראת שעה, שההלכה לדורות שונה ממנה, שהרי אמנם כהן גדול מצווה בכל הדורות שלא להיטמא גם לקרוביו המתים וכו', אבל כוהנים הדיוטים מחוייבים להיטמא לאחיהם המתים, ואם כן יש כאן הוראת שעה שאלעזר ואיתמר ימשיכו להיות במקדש ולא יטמאו ולא ינהגו במנהגי אבילות על אחיהם.
הטעם להוראה המיוחדת, כפי פשט התורה וכפירוש הרשב"ם והרמב"ן, מפני שבשונה מכלל הכוהנים ההדיוטים, הרי אלעזר ואיתמר נמשחו בשמן המשחה ככוהנים גדולים, ואף בכהן הגדול נאמר בתורה (ויקרא כא, י-יב) שהסיבה שלא יטמא לקרוביו, ולא יצא מהמקדש, מפני ש"נזר שמן משחת אלוקיו עליו".
למדנו מכאן ששמן המשחה הוא שמרומם ומקדש את האדם להיות איש הקודש הפנימי, המתרחק מטומאת המת, ושרוי תדיר (לפחות ברעיונותיו הפנימיים) במקדש. ואכן גם המשכן וכליו התקדשו בדור הראשון בשמן המשחה, כפי שנאמר (שמות ל) "ומשחת בו את אוהל מועד... ואת השולחן... והיו קודש קודשים, כל הנוגע בהם יקדש", ומפרש שם רש"י: "משיחה זו מקדשתם להיות קודש קודשים".
על שמן מופלא זה מסופר בגמרא (הוריות יא) שהוא נעשה רק על ידי משה במדבר, ו"כמה ניסים נעשו בו מתחילה ועד סוף ...ממנו היה נמשח משכן וכליו אהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים, וכולו קיים לעתיד לבוא".
כהמשך לכך יש איסור מפורש בתורה לעשות שמן כמוהו, וגם איסור לסוך ממנו על אדם זר מישראל, שאין מצווה למשוח אותו, והגמרא שם מספרת שבאופן ניסי היו שני טיפות שמן "כמין שני טיפי מרגליות תלויות לאהרון בזקנו", ואפילו משה רבינו חשש שמא נגע בשמן זה שלא כהלכה, ונמצא שמעל בו, עד שיצאה בת קול והרגיעה אותו.
והנה, למרבה ההפתעה, בשמן הקדוש והמיוחד הזה המביא לפנימיות טהרה וקדושה, הצטווינו לא רק למשוח את הכהן הגדול אלא גם את... מלכי בית דוד ואת הכהן משוח המלחמה (רמב"ם כלי המקדש א, ז).
עניין זה מבאר יותר את הסיבה שבשעה שהצטווה שמואל הנביא ללכת ולמשוח את דוד בשמן, בעוד שאול חי ומולך, חושש שמואל באומרו: "איך אלך ושמע שאול והרגני"? (שמואל א' טז). כי שמואל היה צריך להביא דווקא את הקרן של שמן המשחה, שמן שהיה שמור וידוע שהוא מיועד למשיחת מלכים וכוהנים, וממילא כשהנביא נטל שמן זה, הרי הדבר יכול להתפרסם ולהיוודע למלכות.
וכאן עולה התמיהה – האם המלך דומה לכהן הגדול? הלא השמן מביא לקדושה פנימית ו'להישארות במקדש' ואילו המלך עניינו לצאת החוצה ולמשול בעם מבחינה מעשית?
אלא שבא הדבר ללמדנו שבעם ישראל גם המלוכה נמשחת בשמן המשחה, גם המלוכה מלאה בקדושה פנימית, והיא יונקת מהקודש ומלאה בקודש. ובאופן דומה, גם הכהן משוח המלחמה, שתפקידו לצאת למלחמה נמשח בשמן זה, כי גם מלחמות ישראל הם סביב הקדושה הפנימית.
בימים אלו שאנו מציינים את הקדושים שמסרו נפשם על קידוש ה', ועת אנו מציינים את תחילת העצמאות המדינית לישראל, עלינו לזכור שקוממיות ישראל עניינה לינוק מהקודש, להתחבר לקודש, ובעז"ה זכות כל הקדושים תעמוד לעם ישראל בארץ ישראל, שנזכה למלכות ישראל בשלימות מתוך קדושה וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
