ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ירושלים מוסתרת כי היא מקור הברכה
ה' לא מגלה לאברהם את מקומה של ירושלים הוא אומר לו "על אחד ההרים אשר אומר אליך". כי שם מקום ברכה ואין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. כך מוסתר שמה של ירושלים בתורה והיא נזכרת רק בתואר "הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם" (דברים י"ב). 16 פעמים התורה מדברת על ירושלים ולא מזכירה את שמה. "כי שם ציוה ה' את הברכה חיים עד העולם".
ירושלים מוזכרת למעלה מ-1000 פעמים בתנ"ך
כשמגיע הזמן של ירושלים להאיר את אורה היא נזכרת יותר מכל עיר אחרת בעולם. בשם "ירושלם" היא מוזכרת בתנ"ך 660 פעמים. בשם "ציון" היא מוזכרת עוד 154 פעמים. הכל בגלל שהיא "עיר הא-להים". - "נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בָּךְ עִיר הָאֱ-לֹהִים סֶלָה" (תהילים פז ג). ביחזקאל (מח) כתוב "וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה". ובירמיה (ג יז) "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלִַם כִּסֵּא ה' וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלִָם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע".
פעמים רבות (45) היא נקראת "עיר דוד" כי אין בנין ירושלים בלי מלכות בית דוד. ויש לעיר הזאת עוד שבעים שמות נוספים על פי תפקידיה השונים והחשובים. סך הכל היא נזכרת בכל שמותיה כ-1000 פעמים בתנ"ך.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
681 - פרשת אמור תשפ"ה – האור המיוחד של ל"ג בעומר
682 - פרשות בהר בחוקותי תשפ"ה – אורה הגדול של ירושלים
683 - פרשת במדבר תשפ"ה - מתן תורה מתוך גבורה
טען עוד
למה ירושלים לא מוזכרת בקוראן כלל?
בקוראן, לעומת זאת, ירושלים לא נזכרת אפילו לא פעם אחת, ללמדך כמה היא לא הייתה חשובה לאיסלם ולמוחמד. הם הבינו שלהם יש את מכה. לנוצרים יש את רומא ולעם היהודי יש את ירושלים. בימינו רוצים המוסלמים לרשת אותה שלא כדין, ועל זה נפתחה מלחמת חרבות ברזל שנקראת בפיהם טופאן אל אקצה.
על כל אלה שרוצים לקחת את מה שלא שייך להם - "אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירֲשָׁה לָּנוּ אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים", נאמר בתהילים (פג) כי הם ישרפו "כְּאֵשׁ תִּבְעַר יָעַר וּכְלֶהָבָה תְּלַהֵט הָרִים: כֵּן תִּרְדְּפֵם בְּסַעֲרֶךָ וּבְסוּפָתְךָ תְבַהֲלֵם: מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ ה': יֵבשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ עֲדֵי עַד וְיַחְפְּרוּ וְיֹאבֵדוּ". אמן.
קיבוץ גלויות קודם לבניין ירושלים
שחרור ירושלים אחרי קיבוץ גלויות ראשונות
שערי הארץ נפתחו לעליה בשנת תש"ח, ומאות אלפי יהודים עלו לארץ ישראל מיד אחרי שהבריטים סולקו והשלטון עבר לעם ישראל. מספר היהודים בארץ גדל בתוך 19 שנה מ-650 אלף יהודים ל-2.4 מיליון יהודים בשנת תשכ"ז שנת שחרור ירושלים. מתוכם היו כ-600,000 לוחמים בני עשרים שנה ומעלה. כל זה בגלל שקיבוץ גלויות צריך להיות קודם בנין ירושלים (ברכות מט.) "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, אימתי בונה ירושלים ה' - בזמן שנדחי ישראל יכנס".
גם בנבואה קיבוץ גלויות קודם לברכת ירושלים
הנביא ישעיהו מתאר את השלב הזה בפרק מט. הוא מתאר את קיבוץ הגלויות "הִנֵּה אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וְהִנֵּה אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִיָּם וְאֵלֶּה מֵאֶרֶץ סִינִים" (מצרים, הארץ שהיה בה הסנה – אב"ע). ועדיין לא שוחרר מקום המקדש מיד אויבינו. לכן כתיב "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי".
מסביר המלבי"ם "כי בעת תתקבץ הגולה מארבע רוחות עוד תהיה ירושלים שממה". לכן אומרת ירושלים לה' עזבתני ושכחתני. עונה לה ה' שלעולם היא לא נשכחה, אלא שיש זמן לגאולת מקום המקדש בירושלים "הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ מֵרַחֵם בֶּן בִּטְנָהּ גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ: הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ חוֹמֹתַיִךְ נֶגְדִּי תָּמִיד".
אימתי בונה ירושלים – אחרי קיבוץ גלויות
הטעם לאיחור השחרור של ירושלים הוא בריבוי אוכלוסין. רק כשמתקבצים 60 ריבוא מבן עשרים שנה ומעלה משתחררת ירושלים "אמר ר' שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות". גם אחרי השחרור תמשיך העליה לארץ ישראל. "אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית - אל תאמן, שנאמר " בונה ירושלים ה', ואחר כך נדחי ישראל יכנס ". יש קיבוץ גלויות לפני שחרור ירושלים ויש קיבוץ גלויות אחריה.
יהיה ביקוש גדול לדירות בירושלים
כל זאת בגלל שאי אפשר לבנות את ירושלים בלי שבניה יהיו בתוכה. הבנים של ישראל הם התכשיט של ירושלים "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה". שאין בנין ירושלים נחשב בנין אלא כשבניה בתוכה ולא ביד זרים.
הנביא עוד מתאר כי מרוב הבנים שיבואו לירושלים, יבנו כל ההריסות והחורבות ויציפו הבנים את העיר שהייתה שוממה וחריבה. "כִּי חָרְבֹתַיִךְ וְשֹׁמְמֹתַיִךְ וְאֶרֶץ הֲרִסֻתֵיךְ כִּי עַתָּה תֵּצְרִי מִיּושֵׁב וְרָחֲקוּ מְבַלְּעָיִךְ: עוֹד יֹאמְרוּ בְאָזְנַיִךְ בְּנֵי שִׁכֻּלָיִךְ צַר לִי הַמָּקוֹם גְּשָׁה לִּי וְאֵשֵׁבָה". זה מה שקורה כעת בירושלים שהיא מלאה יהודים, ועוד היד נטויה.
כמה בנים צריכים להיות לפני שיחרור הלב של ירושלים?
מובא בספר קול התור ששאל את הגאון מווילנא כמה יהודים צריך כדי לבנות את ירושלים "אחרי עיון רב בשאלה זו ענה לנו רבנו: אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים ריבוא בפעם אחת צריכים לעשות זה מיד! כי מספר זה של ששים רבוא כוחו גדול ושלם להכריע את הס״מ בשערי ירושלים ואז תשתלם מיד הגאולה השלמה בענני שמיא בדרך ניסית".
מסתבר ששישים ריבוא הם מכניעים את הקליפות שנמצאות בשערי ירושלים ומאפשרים לבני ישראל לשחרר אותה מידי הערבים שחומדים אותה לעצמם. מקור הדברים בזהר (חלק א דף א/ב) "הָכִי אוֹמֵינָא לָךְ דְּלָא אֵיעוֹל אֲנָא לְעֵילָא עַד דְּיֵעֲלוּן בָּךְ אֻכְלוֹסָךְ לְתַתָּא". כך נשבעתי לעם ישראל שלא אכנס בירושלים של מעלה עד שיכנסו בירושלים של מטה אוכלוסין. ובגמרא ברכות (נח) כתוב שאין אוכלוסא פחות משישים ריבוא. וזה היה מספר היהודים בישראל בני עשרים שנה ומעלה בעת שחרור ירושלים.
הכנעת כח סט"א – כ"ח אייר
מלחמת עמלק הראשונה בכ"ח אייר
כדי להבין ששחרור ירושלים הוא גם שחרור רוחני מהקליפות הטמאות, אפשר לראות כי שחרור ירושלים היה ביום שבו נלחם יהושע בעמלק (ראה שיעור במדבר תשף) והחליש אותו לפי חרב. באותו יום משה אהרן וחור עמדו בראש הגבעה והתפללו להצלחת מלחמתו של יהושע בעמלק. באותה שעה אומר ה' למשה כי המלחמה בעמלק תהיה מדור דור. ובאמת בדור שלנו נלחמנו ושחררנו את ירושלים מידי הזדים ביום שבו נלחם יהושע בעמלק.
וחשוב לומר כי לעיל ראינו שירושלים נקראת בשם ה' וירושלים נקראת כסא ה'. ומלחמתו של עמלק היא בשני הדברים הללו "שאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה שמו של עמלק". לכן דווקא ביום הזה נחלש כוחו של עמלק ושוחררה ירושלים. ביום הזה נפטר שמואל הנביא אויבו הגדול של עמלק שמצווה את שאול להשמיד את עמלק, ומשסף את אגג לפני ה'. ביום הזה תלו בישראל את אדולף אייכמן שהיה צורר היהודים מזרע עמלק (כ"ח אייר תשכ"ב). יום זה מסוגל להכרתת קליפת עמלק.
נסיון הקליפה לעצור את בנין ירושלים בכ"ח אייר
ביום הזה (כ"ח אייר תרצ"ט) הקליפה של עמלק מנסה להלחם בגאולה בכל כוחה ולא מצליחה. קליפת עמלק זו התלבשה בשלטון הבריטים שפרסמו את הספר הלבן השלישי שבו הם ציוו לעצור את העליה של יהודים לארץ ישראל. הם ציוו גם לעצור את בנין הארץ על ידי היהודים. ביום זה (כ"ח אייר תש"ח) נעזבה ישיבת עטרת כהנים בירושלים ונפלה בידי הערבים.
על כל הדמיונות והנסיונות של האומות לגזול את ירושלים מאיתנו אומר הנביא: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְדוֹלָה וְחֵמָה גְדוֹלָה קִנֵּאתִי לָהּ: כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ" (זכריה ח). "עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ח).
תאריך מסוגל לעצירת עמלק
ביום הזה (כ"ח אייר תשס"ב) הסתיים מבצע "חומת מגן " שביטל את הסכמי אוסלו שנתנו את יהודה ושומרון לערבים ומנעו מיהודים להתיישב בכל רחבי הארץ. ב"חומת מגן" הצליחה ישראל למוטט עד היסוד את כוחם הצבאי של ארגוני הטרור ברחבי יהודה ושומרון, נוטרל כוח שלטונה של הרשות הפלסטינית והשליטה ביהודה ושומרון חזרה לישראל.
הרחבת ירושלים עד דמשק
להרחיב את ירושלים
בגמרא (בבא בתרא עה, ב) כתוב כי ירושלים תתפשט ותתרחב מעל ומעבר לגבולותיה הקודמים. "אמר רבי חנינא בר פפא בקש הקדוש ברוך הוא לתת את ירושלים במדה שנאמר "וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה: וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ" (זכריה ב).
אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן. ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה? מיד "וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ: וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ".
צופה פני דמשק
ובמדרש דרשו על הפסוק "'צופה פני דמשק' - אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק שנא' (זכריה ט') 'משא דבר ה' בארץ חדרך' מהו חדרך? ר' יהודה ור' נחמיה. רבי יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך. אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית: העבודה שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך. רבי נחמיה אמר זה מלך המשיח שהוא חד ורך, חד לאומות ורך לישראל. דבר אחרי חדרך זה מלך המשיח שעתיד להדריך כל באי העולם בתשובה לפני הקב"ה" (שיר השירים רבה - פרשה ז פסקה יא).
ודמשק מנוחתו
"'ודמשק מנוחתו' וכי דמשק מנוחתו והלא אין מנוחתו אלא בית המקדש? שנא' (תהלים קל"ב) 'זאת מנוחתי עדי עד'? אמר לו: עתידה ירושלים להיות מתרחבת בכל צדדיה עד שתהא מגעת לשערי דמשק וגלויות באות ונינוחות תחתיה. לקיים מה שנא' 'ודמשק מנוחתו'" - עד דמשק מנוחתו". זה מה שנאמר "וְעֵינֵיכֶם תִּרְאֶינָה וְאַתֶּם תֹּאמְרוּ יִגְדַּל ה' מֵעַל לִגְבוּל יִשְׂרָאֵל" (מלאכי פרק א ה).
קיום נבואות הנביאים בימינו
בימינו שאנו רואים כי ישראל נכנסת וכובשת שטחים בסוריה וחייליה מתקרבים לדמשק. לא עלה על דעתינו כלל לכבוש שטחים אלו, ובעל כורחנו אנחנו נכנסים שם ויושבים שם, ונראה שלא מתכוונים כלל לעזוב. ממש כמו שהיה ערב מלחמת ששת הימים, שלא חשבנו כלל על שחרור ירושלים, וחוסין מלך ירדן גרר אותנו בעל כורחנו לשחרר את ירושלים. כך גם פה גררו אותנו הערבים בעל כורחנו לשחרר את סוריה ולהגיע לדמשק, כדברי הנביאים.
הכרת טראמפ בירושלים
כל הנביאים מדברים על כך שהאומות יכירו במעלת ישראל ובזכותם על ארץ ישראל ולא יאמרו להם ליסטים אתם שכבשתם ארץ שבעה עממים. בימינו יש עדיין כאלה שרוצים לתת את ארץ ישראל לערבים ולגרש אותנו מעל פניה. אבל רובם כבר מבינים שארץ ישראל היא ירושת עם ישראל מאלוקים. "וְיָדְע֣וּ הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר יִֽשָּׁאֲרוּ֘ סְבִיבוֹתֵיכֶם֒ כִּ֣י׀ אֲנִ֣י ה' בָּנִ֙יתִי֙ הַנֶּ֣הֱרָס֔וֹת נָטַ֖עְתִּי הַנְּשַׁמָּ֑ה אֲנִ֥י ה' דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי" (יחזקאל ל"ו, ל"ו).
ביטוי לכך ניתן בדור שלנו בכך שהמעצמה הגדולה בעולם מכירה בכך שירושלים היא בירת עם ישראל, כנגד כל האומות קטנות הדעת שהוציאו את השגרירות שלהם מירושלים. יבורך הנשיא האמריקאי טראמפ שזכה ליישם את הנבואות של הנביאים בדבר ה' ולהכיר בזכות עם ישראל על ירושלים בלי עוררים.
ירושלים אבן מעמסה לגויים
יכירו וידעו כל יושבי תבל כי המתנגד לדבר ה' יענש. כך אומר הנביא זכריה על ירושלים "הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת יְרוּשָׁלִַם סַף רַעַל לְכָל הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל יְרוּשָׁלִָם: וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל הָעַמִּים כָּל עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (זכריה יב).
אויבי ישראל שחומדים לקחת אותה יענשו עונש גדול. כבר עכשיו אנחנו רואים איך הם הורגים את עצמם יום יום במלחמות וביריות. איך הם הורגים את עצמם בתאונות דרכים. אם היה להם קצת שכל בקדקדם היו בורחים מארץ ישראל להציל את חייהם. הם לא מבינים שאין אדם שיכול ללכת נגד דבר ה'. והוא הבטיח בתורתו הקדושה "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ".
י"ז אלול מיתת המרגלים – תחילת מלחמת העולם השניה
קליפת עמלק היא קליפת המקרה
התורה מתארת את מלחמת עמלק הראשונה שבאה עלינו בכ"ח אייר אחרי ששאלנו "היש ה' בקרבנו אם אין". חשבנו שכל מה שקרה ביציאת מצרים, עשר המכות, קריעת ים סוף, מתן תורה וכד', חשבנו שכל הדברים הטובים הללו הם ממשה או מסיבות פוליטיות ולא היינו בטוחים שהם מעשה ה'. אחרי הספק הזה – בא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים.
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי - וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי
המחשבה על מקריות מסוכנת גם כשבאים עלינו מכות ועונשים. כך מתוארת בפרשת בחוקותי הדרך לגלות הקשה בכך שאמרנו 'מקרה' על דברים רעים שבאו עלינו. לכן מזהיר ה' "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי" אני אלך אתכם "בַּחֲמַת קֶרִי". הסביר הרמב"ם שכל העונשים נופלים עלינו כי אנחנו מפרשים כל אסון כ"מקרה". לא מבינים שהוא בא בגלל מחדל שלנו. ולכן אם אנחנו לא מתקנים עלולים ליפול מהפח אל הפחת (עיין רמב"ם הלכות תענית א ג).
חטא המרגלים – לא רואים את יד ה'
גם חטא המרגלים מתחיל בזה שעם ישראל לא מתבונן בה' שהוציא אותם ממצרים. "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה". הם חושבים שזה מקרה ולא רואים את ה' שהביא אותם עד כאן "וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בה' אֱלֹהֵיכֶם: הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם בָּאֵשׁ לַיְלָה לַרְאֹתְכֶם בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ וּבֶעָנָן יוֹמָם". לכן הם חוששים לכבוש את ארץ ישראל, אולי במקרה הם לא יצליחו לכבוש אותה.
טעות דפוס מופלאה שחוזרת על עצמה
בסיפור המרגלים יש טעות דפוס מופלאה שחוזרת על עצמה. בטור (תקפ) כתוב כי "בי"ז באלול מתו מוציאי דיבת הארץ במגפה" לכן יש נוהגים לצום באותו יום. הבית יוסף מביא על זה את דברי הרא"ש בתשובה (בסוף כלל י"ג סי' כא) שכתב כי בשבעה באלול מתו מוציאי דיבת הארץ. ומקשה שהרי מהתורה משמע שהם מתו בתשעה באב, ועונה שלא מדובר על המרגלים עצמם אלא על אחרים שהוציאו את דיבת הארץ רעה ומתו בז' אלול.
הבית יוסף עצמו מתרץ את קושית הרא"ש ואומר שאולי המרגלים עצמם החלו לחלות בתשעה באב ומתו בז' אלול. הבית יוסף לא מתייחס לזה שבטור כתוב בטעות י"ז אלול. ולא עוד אלא שהוא עצמו בשו"ע כתב שהצום הזה הוא בי"ז אלול. וזה ממש פלא למה הוא חוזר על טעות הדפוס של הטור. מעיר על כך המגן אברהם וכל המפרשים אחר כך שזו טעות דפוס וצריך לומר ז' אלול ולא י"ז אלול.
צמים כי היו צדיקים גדולים שהחטיאו את עם ישראל לדורות
עוד מקשה הבית יוסף "למה התקינו להתענות ביום שמתו מוציאי דיבת הארץ? שמחה מיבעי באותו יום ד'באבוד רשעים רינה' (משלי יא י) ושמא מפני שלא זכו שתתקבל תשובתם מצטערינן דמסתמא שבו ולא נתקבלו". והקשה עליו בבגדי ישע למה אנחנו צריכים להתאבל עכשיו על מה שלא נתקבלה תשובתם לפני אלפי שנים. "בשלמא בשעת מעשה צריך לצער ולהשתתף בצער חבירו אבל עכשיו מה דהוי הוי?"
לכן כתב כי בוודאי היו צדיקים גדולים כמו שכותב השל"ה (מובא במג"א) כמו שהעיד עליהם הכתוב 'כולם אנשים'. שהיו ראשי אלפי ישראל. והחטא שלהם לא היה חטא פרטי אלא של כל כלל ישראל כמו שכתב הב"ח. ולכן לא סיפקו בידם לעשות תשובה כמו כל מחטיאי הרבים. והצום שצמים היום הוא כדי שלא יחזרו לעשות כמעשיהם "כדי שישימו ללבם העון הגדול ששמעו לקול הרשעים ולא יחזרו עוד לעשות כמעשה הרשעים" (ב"ח).
אזהרת הצדיקים הגדולים
אזהרת הגר"א לתלמידיו
בספר דורש לציון (עמ' רכב) הביא את דברי הגאון רבי משה מגיד משקלוב שמספר כי הגר"א היה מזכיר את הפסוק "בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה כאשר אמר ה' ובשרידים אשר ה' קורא" (יואל ג) והפסוק הזה הדאיג מאד את רבינו הגר"א, שלפי זה יבוא זמן בעקבות משיחא שקיבוץ גלויות יהיה בדרך של פליטה – "היינו מתוך הכרח של צרות וגזירות, ורק שרידי הפליטה יגיעו לציון וירושלים". והביא בשם הרה"ג ר' ישעיה חשין ז"ל שסיפר בשם אב זקינו הגאון ר' סעדיה ממוהילב שהגר"א בדברו לפני תלמידיו על ענין 'בציון ובירושלים תהיה פליטה', זלגו דמעות מעיניו, ואמר 'צריכים לקוות שקבוץ גלויות תהיה מרצון, ולא מתוך דרך של פליטה'.
אזהרת הרב אלקלעי משם הרב יהודה ביבס
כן כתב הגר"י אלקלעי בהקדמה לספרו שלום ירושלים כי אם עד שנת ת"ש לא יעלו היהודים לארץ ישראל יהיה צער גדול ודמעות יחלו לנפול. "כל שנה שהיא עת רצון וישראל אינם נעזרים בתשובה נחשבת לעת צרה ח"ו, ודברים אלה אמורים מפי קדוש בזוה"ק (פרשת וירא דף קיז.) – 'ובשית מאה שנין לשתיתאה, כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא מן היום ועד שנת תרצ"ט, כי אחריה באה שנת ת"ש חס ושלום". והמשיך שם בפרק ד אות י "ואם ח"ו לא נעשה את המוטל עלינו שארו דמעין למינפל - יתחילו דמעותיו של הקב"ה ליפול. אוי לנו". וכידוע באמת בשנת ת"ש החלה השואה הנוראה.
אזהרת החפץ חיים - ובהר ציון תהיה פליטה
יש עדות של מרן רבי איסר זלמן מלצר בעל 'אבן האזל' שאומר "היה זה לפני מלחמת העולם השניה. ישב פעם מרן ה'חפץ חיים' ולידו תלמידו הגדול רבי אלחנן וסרמן. נאנח ה'חפץ חיים' ואמר – "אני רואה עננים שחורים אשר מתקדרים על שמי אירופה, סכנה נוראה מרחפת על כלל ישראל". נחרד רבי אלחנן וסרמן ושאל, "ומה יהיה?". השיב לו ה'חפץ חיים' ואמר – "ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש" הוסיף רבי אלחנן ושאל: "הרי שם בארץ ישראל מתגברים החילוניים, מורדי אור התורה". ענה לו רבי ישראל מאיר הכהן מראדין בעל ה'חפץ חיים' ואמר – "'והיה קודש' – הנביא משתמש כאן בוא"ו ההיפוך על-מנת להשמיענו שבסופו של דבר תהיה בארץ-ישראל מהפכה רוחנית לקדושה ולטהרה, 'ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש'".
וכ"כ בספר נתיבות הקדש עה"ת ומועדים (ירושלים תשס"ב עמ' קסא), שאמר החפץ חיים, כי כל איש ואשה אשר יש לו מוח בקדקדו יסע לארץ ישראל ויקנה בית ואחוזה, כי העיר ברלין וגם הכרכים אשר בחו"ל יחרבו וארץ ישראל תמלט. וכן ידוע, שהרב מפוניבז' כתב נבואה זו על חזית בנין ישיבתו.
מלחמת העולם השנייה התחילה ביום זה
הפלא הגדול הוא שמלחמת העולם השניה התחילה בדיוק בתאריך שעליו נאמר כי בו מתו המרגלים. ב-39\9\1 שהוא י"ז אלול תרצ"ט החלו צבאות גרמניה לפלוש לתוך פולין. ערב מלחמת העולם השנייה, חיו בפולין כ-3.3 מיליון יהודים, מה שהופך אותה למדינה עם האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר באירופה. מתוך האוכלוסייה הזו, נרצחו כ-3 מיליון יהודים בשואה.
המתפלל צריך להיות בקי בתנ"ך
כתוב בגמרא (תענית טז/א) על שליח ציבור: "רבי יהודה אומר מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקם ופרקו נאה ושפל ברך ומרוצה לעם ויש לו נעימה וקולו ערב ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במדרש בהלכות ובאגדות ובקי בכל הברכות כולן". ב שו"ע (או"ח סימן נג ד) כתוב "ש"ץ, צריך שיהיה הגון. ואיזהו הגון, שיהא ריקן מעבירות; ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו; ושיהיה עניו ומרוצה לעם; ויש לו נעימה; וקולו ערב; ורגיל לקרות תורה נביאים וכתובים".
ולמה צריך להיות בקי בעיקר בתורה נביאים וכתובים? כדי שידע על מה להתפלל וכדי שידע לקרוא את הפסוקים המובאים בתפילה בצורה נכונה. "גם אם אינו רגיל לקרות הוא בכלל מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה". והדברים אמורים בעיקר לכל שליח ציבור אבל בוודאי נכונים גם לכל מי שמתפלל. שצריך ללמוד את הנבואות כולם כדי שידע איך תראה הגאולה, ישתוקק לה ויתפלל לה מכל ליבו ותשמע תפילתו ותעשה פירות. אמן.
סיפור
תּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה
מספר הרב שאול דמרי, לשעבר מנהל המקומות הקדושים: לפני כ-25 שנה הרב מרדכי אליהו זצ"ל היה בביקור ברומניה, ובין השאר הוא נפגש שם עם כומר. במהלך הפגישה, להפתעת כל הנוכחים במקום, הוציא הכומר שני ספרי תורה קטנים וביקש לתת אותם לרב. כשראה את פניו המופתעות של הרב, סיפר הכומר: את ספרי התורה האלה נתן לי יהודי שהיה גבאי באחד מבתי-הכנסת במקום, כשהיה בדרך למחנות ההשמדה. הוא היה בטוח שיחזור, וביקש ממני שאשמור על ספרי התורה האלה למענו, וכשהוא יחזור הוא יקבל אותם. לצערי היהודי הזה לא חזר, הוא נספה בשואה, ועכשיו אני ממלא את השליחות שלי ומוסר אותם לך.
למותר לציין איזו התרגשות גרמו ספרי התורה האלה לרב זצ"ל ולכל מי שהיה שם אתו. הרב הודה לכומר, גם בשמו של אותו יהודי שלא זכה לחזור ממקום המוות ההוא, וכמובן הביא אותם אתו ארצה.
אני לא יודע מנין היה לי העוז הזה, אבל כאשר הרב סיפר לי על הספרים הללו, ביקשתי ממנו שייתן לי אחד מהם. להפתעתי הרב לא השתהה בתשובתו ומיד השיב: בסדר, אבל למה אתה צריך? סיפרתי לו שבבית-הכנסת שלנו אנחנו נוהגים להעלות חתן בשבת חתן ולקרוא לו את פרשת "אברהם זקן" מתוך ספר תורה. חשבתי אפוא להכין את ספר התורה הקטן הזה שיזכו בו חתנים. הרב כמובן שמח על הייעוד שנמצא לספר התורה המיוחד הזה ונתן לי אותו לבית-הכנסת. וכך היה. בדקנו את ספר התורה הזה ושמנו אותו בבית-הכנסת, ובכל פעם שהייתה שבת חתן העלינו בו חתן.
עברו כמה שנים והייתי צריך לחתן זוג שהבחור היה גֵר, אביו יהודי אבל אמו גויה. הוא שאל האם אוכל לעשות לו שבת חתן, ואני נעניתי לו בשמחה. לבית-הכנסת הוא הגיע עם אביו ועם המשפחה. הוצאתי את ספר התורה, ואחרי שסיימנו לקרוא סיפרתי לנוכחים את תולדות הספר הזה. פתאום אני רואה את אביו היהודי של החתן פורץ בבכי. שאלתי אותו מדוע הוא בוכה, והוא השיב: אני מרומניה, אני יודע שאבא שלי מסר שני ספרי תורה לכומר ברומניה. אבל לא דמיינתי שיום אחד בני יתגייר, יעלה לארץ, ובשבת החתן שלו יעלה לתורה עם הספר הקדוש הזה.
יראת כבוד לניצולים
מספרת מלכה: אבי עליו השלום, יהודה מאיר רובין, נפטר בתשע"ה בהיותו בן 92. הוא היה ניצול שואה. 10 שנים קודם פטירתו הוא זכה שהנין הגדול שלו יעשה "חלקה" אצל הרב זצ"ל. נכנסנו אליו ל"חלקה", ארבעה דורות, הסבא, בתו, נכדתו ונינו. כאשר הרב ראה אותנו נכנסים הוא ממש קם מלוא קומתו מכיסאו.
אנחנו היינו המומים מכך שכבוד הרב קם לכבודנו, והרב הסביר: כשנכנס אלי ניצול שואה עם דור רביעי, אני לא רשאי להישאר לשבת. פתאום הבנו את גודל המעמד וגודל הנס. נזכרנו בדברים שאבא אמר לנו כשנולדה לו הנינה הראשונה: "אם מישהו היה אומר לי בשואה שאני אחיה ויהיו לי ילדים ונכדים ונינים, הייתי אומר לו שהוא משוגע. והנה זה קורה".
אבא שלנו היה חרד מאוד אחרי השואה. הוא היה ישן עם לחם מתחת לכרית מרוב פחד שדבק בו במחנות ההשמדה, שמא לא יהיה מה לאכול למחרת. כך היה עד שנולדה הנינה הראשונה. אחרי שהיא נולדה הוא אמר: עכשיו, כשיש לי דור רביעי, אני כבר לא כועס על אף אחד. והנה אנחנו זוכים לקיים "חלקה" לנין של סבא הניצול אצל הרב מרדכי אליהו זצוק"ל.
שאלות
קדוש וביישן.
אבא שלי נהרג במלחמה ואני מחוייב באמירת קדיש, לפעמיים אני מגיע למקומות חדשים ואני מתחיל לגמגם ולהיתקע וזה גורם לי לאי נעימות. האם אפשר לפעמיים לצאת ולא לומר? אנחנו חמישה אחים שאומרים ו- 98% שאחד האחים אומר, ובנוסף אבא הרוג מלכות.
תשובה :
א. כשאתה מגיע למקום חדש, אתה יכול לומר את הקדיש בלחש, עד שאתה מתרגל וממשיך לומר בקול. זה עדיף מאשר לצאת. ואם אתה מרגיש שקשה לך לומר גם בלחש - עדיף שתקשיב ותענה אמן על אמירת הקדיש שאחרים אומרים. זה כמעט מועיל כמו אמירת קדיש.
לעצם הענין. נכון כתבת שאביך כהרוג מלכות לא צריך את התיקון של הקדיש. כל שכן כאשר אחיך אומרים קדיש. אבל עדיין כדאי שתאמר את הקדיש בדרך שכתבנו למעלה.
ב. דע לך שאבא שלך נמצא במקום מאוד גבוה למעלה. כך כתוב בגמרא וגם בספרי הזוהר והקבלה. גם כתוב שנשמתך מחוברת אליו כשהוא במקום המאוד גבוה, ומשפיע לך שפע ממקומו העליון. כדי שאתה תוכל לקבל את השפע הזה אתה צריך להיות מחובר אליו, והחיבור הכי נכון אליו הוא בשמחה פנימית, באצילות, בהארת פנים. במחשבות של אור. באמונה גדולה. ככל שתהיה יותר זמן במקום הזה, כך תוכל יותר ויותר להמשיך את האור שלו בעולם.
ה' איתך.
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תיקון ימי השובבי"ם
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
