ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
ענו לו אנשי העיר, בגאווה בלתי מוסתרת, לך לבקר במוזיאון המפואר שלנו, שם מוצגים ציורים מרהיבי עין של ציירים גדולים בעלי שם עולמי. תראה ותתרשם!
הכפרי, שמעולם לא ביקר במוזיאון, קנה כרטיס במיטב כספו, ובציפייה דרוכה נכנס למוזיאון. הוא רצה לראות טוב, ולכן ניגש מיד אל התמונות, קירב את פניו, והחל לבחון את מראה עיניו. לאכזבתו, הוא ראה רק כתמי צבע חסרי פשר, והוא החל לצעוק: "רמאים! אין כאן שום אומנות מיוחדת! אלו סתם בדים מלוכלכים בכתמי צבע!"
מיד ניגשו אליו האחראים על המקום, וניסו להרגיעו. כששמעו את טענותיו, פרצו בצחוק ואמרו לו: "שוטה שבעולם. על תמונה לא מסתכלים ממרחק קצר כל כך. תתרחק מעט, ואז תבחן את התמונה במבט כולל, ומיד תראה עד כמה הציורים יפים ונפלאים!"
זהו משל על ההבדל בין המבט האנושי קצר הטווח והרואי למהלכים הגדולים והארוכים של ה', שרק אחרי זמן רב רואים איך הוא מנהיג את עולמו לטוב. וכבר אמרו בדרך רמז – "מרחוק ה' נראה לי", כשמסתכלים מקרוב המאורעות נראים רעים וחסרי סדר, אך כשמרחיקים מבט רואים את יד ה' המופלאה המסדרת את כל מאורעות העולם לטוב.
לאמירה זו חשוב מאוד שנתחבר בימים אלה של מבצע 'עם כלביא', משני כיוונים.
הראשון – עדיין אנו מצויים בתוך המאורעות, ולכן המבט שלנו עדיין קצר רואי, ובכל זאת דומה שהתמונה הולכת ומתהפכת מול עינינו.
לפני כשנתיים, הלכה והתהדקה סביב צווארנו טבעת הרשע האיראנית, שבנתה שורת איומים סביבנו – חמאס, חיזבאללה, סוריה, החות'ים ועוד ועוד, כולם חמושים במאות אלפי טילים ונשק נוסף, שהיוו סכנה עצומה לקיומינו. בנוסף – הלכו האיראנים ורקמו את תוכנית הגרעין, והרתיעו אותנו מלתקוף אותם מאימת הטילים הרבים שסביבנו, והמצב היה בכי רע.
והנה, בשמחת תורה התממש חלק מהאיום, ולצערנו הגדול חטפנו מכה קשה, האויב פרץ את גבולינו, ונהרגו יהודים רבים הי"ד. באותם ימים, בעיניים האנושיות ראינו רע גדול מאוד.
והנה, עברו קרוב לשנתיים, והתמונה הולכת ומתהפכת. בתוך הדינים הקשים, הסתתרו גם רחמים גדולים. המתקפה של החמאס קלקלה לאיראן את התוכנית הגדולה שלהם. במקום מתקפה מתוזמנת היטב של כל הכוחות הרעים שסביבנו, הם פעלו לבד, וכך ניצלנו מהפתעה ומכה קשה שבעתיים, לא עלינו.
ולהיפך, המתקפה של החמאס נתנה לנו לגיטימציה בין לאומית לפעול, וכך ציר הרשע הולך ומתפרק – חמאס, חיזבאללה, סוריה ואיראן הולכים ונופלים.
אמת, לצערנו הרב, יהודים רבים שילמו בחייהם הי"ד, וגם סבל רב נגרם לרבים, ואיננו יודעים חשבונות שמיים, אך כאן בעקבות דברי גדולי ישראל, עלינו להתבונן במבט של ציבור ולא של יחידים.
מלחמה היא מלחמת העם, מלחמת הציבור. בדרך כלל, פיקוח נפש דוחה כל התורה (למעט ג' עבירות החמורות), מפני שהצטווינו "וחי בהם – ולא שימות בהם". אך במלחמה מסכנים את הנפש, וכבר ניסו כמה מהפוסקים לבאר את טעם הדבר, ומרן הרב קוק (אגרות ראי"ה ג, תתקמד) ביאר שמלחמה היא ציבורית, וכיוון שהציבור ממשיך לחיות, הרי גם אם יש כאן פיקוח נפש של היחידים, מתקיים כאן "וחי בהם" של הציבור.
כולנו בני חלוף, ואיננו נצחיים, אך עם ישראל הוא נצחי, ובמבט נצח זה אנו הולכים ומתקדמים. אכן, כאב פרטי גדול, ונתפלל לה' שלא יביאנו לידי ניסיון, ושיהיה כמה שפחות, אך עלינו להתחזק ב"נצח ישראל לא ישקר".
וזה מביא אותנו לנקודה שניה נוספת. יש מי שלא מתאמצים להגן על עצמם מהטילים במידת האפשר – מקלט, ממ"ד או ההגנה המקסימאלית האפשרית. וכששואלים אותם – והרי חייבים אנו במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם מאוד"? הם עונים – מבחינה סטטיסטית, יש סיכוי נמוך מאוד להיפגע. ומצאנו בהלכה, שמותר לאדם לקחת על עצמו סיכון קטן. המדד לסיכון קטן הוא סיכון שסוחרים מוכנים לקחת על עצמם כדי להרוויח כסף, והרי אם ישלמו לאנשים כסף כדי לעמוד מחוץ למקלט, רבים היו מוכנים להסתכן, סימן שזה סיכון נמוך.
וכאן אני מציע להסתכל מהזווית שבה פתחתי. הזווית הציבורית, שמסתכלת מרחוק ובמבט רחב. אמת, הסיכון של האדם הפרטי קטן, אבל בהסתכלות ציבורית אם ח"ו אנשים לא ימגנו את עצמם, יהיו מי שיפגעו. כך שמבחינה ציבורית יש כאן כמעט סיכון וודאי.
ואם יפגעו אנשים, הרי המורל של עם ישראל יפול, המורל של אויבינו יעלה ח"ו ויתמרץ אותם להילחם בנו, והמלחמה תהפוך ח"ו מניצחון להפסד. הרי ההנהגה נרתעה עד עכשיו מלתקוף את הגרעין האיראני גם בגלל השיקול של כמות הנפגעים, כך שזה משמעותי מאוד.
נמצא, שכל מי שמשתדל להתמגן, הוא שותף במלחמה, ומתעלה ממדרגת אדם פרטי למדרגת חלק מעם ישראל, עם הנצח.
כך אפשר להפוך את ההתמגנות מפעולה סתמית לפעולה של מצווה קדושה והתעלות גדולה.
שנזכה לגאולה וישועה שלימה מתוך רחמים וחסדים גלויים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
