ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
ולהלן מספר דוגמאות:
הרב חִייב ללמוד בישיבה סדר ב"חפץ חיים -שמירת הלשון", ומתוך זה, במידת החסידות, היה זהיר בכל ביטוי. באחד הימים כשחזר מהתפילה לביתו, עבר נהג המונית את פתח הכניסה לחצר ביתו של רבנו זצ"ל. ואז התבטא נהג המונית: "צריך לעשות נסיגה לאחור". מיד תקנו רבנו זצ"ל ואמר: "יש לעשות התקדמות לאחור". כאשר נתבקש לרדת במדרגות, הגיב מיד: "אני לא יורד!" (אלא הולך). וכן, בכל ויכוח בין שני צדדים, לא היה מוכן לשמוע טענות האחד, מבלי שהאחר יהיה נוכח.
בעניין הערבוביא של בנים ובנות, היה מתבטא: "איני מכיר היתר לזה". ופרסם דבר זה, בכותבו: "הלא לא נעשה שקר בנפשנו, שכאילו הותרה הערבוביא של בחורים ובתולות...". אף בהתנהגותו האישית, כאשר היה צריך לעבור בין נשים, ללא אפשרות אחרת, היה תופש בידי ועובר, לקיים את הדרכת חז"ל שלא לעבור יחידי בין שתי נשים. באחת הפעמים, התעכב מלברך ברכת המזון, כי במקום הייתה נוכחת רבנית ששרווליה כיסו את מרפקיה, אך לא הגיעו עד לכף ידה.
כאשר השתתף בחתונה לזמן קצר, ובאותו הזמן היו החתן והכלה בחדר הייחוד, לא טעם מן המאכלים, בהזכירו את מאמר חז"ל: "כי כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות".
כאשר היו מזמינים אותו לעלות לתורה, היה ממהר לעלות, ללא עיכובים, וכפי שמבאר הפרי מגדים, את הטעם שצריך לעלות לתורה בדרך הקצרה ביותר: "להראות שהיא חביבה עליו וממהר לקרות בה".
וכן היה מקיים כפשוטו את הכלל הגדול בתורה: "ואהבת לרעך כמוך", והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות.
תמיד כאשר היה מגיע לביתו, לפני שהיה פותח את הדלת, היה דופק בדלת, למרות שידע שאף אחד לא נמצא בבית. לקיים דברי חז"ל במסכת דרך ארץ רבה: "אל יכנס אדם לביתו פתאום".
כמו התנהגותו בקיום פרטי ההלכות, כן בעניין הכללי של ארץ ישראל: בעלותו עם קומץ בחורים למאחז ה"בלתי חוקי" בחווארה, נגד הוראת הממשלה, הגיב בצורה החלטית מפורשת, לבקשה שיתפנה: "על מנת מסירות נפש! תכניסו אותי לבית הסוהר, תכו אותי, זה לא ילך! אלו דברים בטלים ומבוטלים. גם אם כל הממשלה הזאת תבוא לכן, זה לא ישנה שום דבר. מסירות נפש על מנת יהרג ואל יעבור! (והדגיש:) זה דין, הלכה של תורה", וכן הבהיר פעמים רבות, שהיסוד והשורש לכל התורה כולה. היא מצוות העשה של ישוב הארץ וההתנחלויות בכל מרחביה, והיא איננה דבר פרטי חלילה, התלוי ב"רצון העם" או בממשלה.
וכן פסק לעניין משאל-עם: "כל משאל-עם אין בכוחו לבטל את איסור התורה של "לא תתן להם חניה בקרקע..." ובביטוי חריף ונדיר התבטא: "קללת ה' אלהי ישראל, נצח ישראל ועם ישראל, תחול על הזוממים לגזול מאתנו חלקי ארצנו אלה". וכן הבהיר שאם תהיה כפיה לתת לגויים חלק מארץ ישראל או לעקור יישוב יהודי מארץ ישראל: "חיוב מוחלט על כל יהודי, הנאמן לישראל, לעמוד במסירות-נפש שלימה וגמורה, נגד... הפקרת משהו של ארץ חיינו והוצאתו מרשותנו אל רשות נכרים... כמו בכל כפייה... אם מצד נכרים או מצד יהודים, המחייבת מסירות נפש ככל חוקותיה ומשפטיה, כן ועל אחת כמה וכמה בזו שהיא שקולה ככל מצוותיה של התורה". וכן הבהיר לנו לגבי הממשלה: "אנחנו מצווים ע"פ התורה ולא ע"פ הממשלה. התורה קודמת לממשלה".
אלו מעט מנקודות האור ההלכתיות בהתנהגותו של רבנו זצ"ל, המחזקות ומבססות את הדרכת חז"ל החד - משמעית: "דבר ה' זו הלכה", אשר מתוך קיומה זוכים ל"ואתם הדבקים בד' אלוקיכם חיים כולכ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













