ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ואתחנן
בדברינו לפר' כי תבוא תשע"ה הפננו את קוראינו לארבעה מקומות בהם התורה נוקטת את הלשון " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל " (דברים ו, ד) בחינה של ארבעת המקורות מגלה כי הם עוסקים בשלשת המהויות המהוות את ההוויה היהודית, שהיא שלמה רק בשילוב של כולן. תורת ישראל , ארץ ישראל ועם ישראל .
בדברינו אלה נתמקד בביטוי שְׁמַע ובמשמעות הביטוי "קריאת שמע" בפרשתנו.
הביטוי שְׁמַע מופיע עוד שלש פעמים, בנוסף לפרשיה הראשונה: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע " (ד, א), "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ה, א), "קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר ד' אֱ-לֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ד' אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ: וַיִּשְׁמַע ד' אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר ד' אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" (ה, כד - כה). עניין השמיעה במקור זה מודגש מאוד.
ה"נזיר" רבי דוד הכהן, תלמידו הגדול של הראי"ה קוק זצ"ל, הרחיב בהסבר חשיבותה של השמיעה, נאיר על דבריו פן נוסף. השימוש באוזן מהווה אמצעי ראשון במעלה לחיזוק הקשר בין יהודים. היכולת להקשיב הכרחית כדי לסנגר על החבר ולדון אותו לכף זכות. המחבר בשו"ע חו"מ פוסק הלכה למעשה, שעל הדיין מוטלת החובה לחזור על דברי בעלי הדין, לעתים זו פעם ראשונה שבו נוצר סיכוי להגיע למצב שבו כל צד שומע גם את מה שיש לצד השני להגיד. לאוזן שבאמצעותה מקשיבים, תפקיד נוסף והוא ליצור איזון של הגוף. האיבר המטפל בשיווי המשקל הוא האוזן. חיים מאוזנים הם תנאי הכרחי לחיים טובים ומאושרים. לכן, אין זה פלא שגם הקשר עם הקב"ה הוא באמצעות השמיעה וההקשבה.
ועתה נברר את הביטוי "קריאת שמע". נציין כהקדמה שזה הביטוי הראשון בדברי המשנה הראשונה במסכת ברכות, הפותחת את דברי התורה שבע"פ: "מאמתי קורין את שמע בערבית". בעל ה"תפארת ישראל" מסביר כי לביטוי "לקרא" ארבע משמעויות:
א . לתת שם, כמו "ולחושך קרא לילה". ב . הזמנה לקרבה כמו "ויקרא לבנו ליוסף" ג . לקריאת חומר כתוב. ד . לפרסום כמו "וקראתם דרור". לדבריו, המשמעות הרביעית היא הנכונה בהבנת הביטוי "קריאת שמע" ולכן הפסוק הראשון שלה נקרא בקול רם.
אחרי בקשת המחילה, נציע כי לכל ארבעת המשמעויות קשר ל"קריאת שמע".
הראשונה, לקרא בשם השם, זהו תפקידו של כל יהודי באשר הוא שם, ללכת בדרכיו של אברהם העברי שהיה הראשון לקרא בשם השם. כך גם שמו הפרטי של האדם מקבל את משמעותו ותפקידו במשימה זו.
השנייה, הזמנה לקרבה. באמצעות ההכרזה " שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ", אנו מכריזים כי אנו רוצים להתקרב אל הקב"ה ומבקשים ממנו להיות קרוב אלינו.
השלישית, לקרא את הכתוב שהוא תורת משה-תורה מן השמים, שהעיסוק בה הוא זה שפותח את הדרך להיות עובדי השם.
הרביעית, לפרסם את האמונה בין כל בניהם של אברהם יצחק ויעקב, ולאחד אותם סביב רעיון זה.
קריאה זו מלכדת את כולם בתנאי שהיא משדרת האזנה והקשבה.
לכן, המשנה גם נוקטת לשון רבים "קורין את שמע בערבית". זאת המטרה! כך ציבור שלם – עם ישראל כולו, על כל חלקיו וגווניו, יתאחד סביב קריאה זו.
בזכות האיחוד נזכה לשמוע את ההכרזה: " שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ" "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם" (דברים ד, א).
לקראת ט"ו באב, נאחל לעם ישראל כולו שנגאל בזכות אהבת חינם,
הצלחה ושמירה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון,
שחרור החטופים, רפואה שלמה לכל הפצועים ונחמה לכל משפחות הגיבורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
