ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
הישוב היחידי בארצנו הקדושה, שבו נשמרה רציפות יהודית מימי בית שני ועד ימינו.
בהמוני ערים וישובים בארץ ישבו יהודים בימי בית שני, אך צרות ורדיפות במהלך הגלות הארוכה דלדלו את הישוב היהודי בארץ, ורק בפקיעין המשיכה הקהילה בעקשנות לשמור על רציפות והמשכיות.
והנה, התעוררות מחודשת של העם והארץ. העם עולה גלים גלים לארצו. ה'אור החיים' הקדוש ורבי מנחם מנדל מויטבסק עולים ומתיישבים לתקופה קצרה ב... פקיעין. עבר הווה ועתיד נושקים זה לזה. בהמשך עולים עוד ועוד יהודים, וקמים עוד ועוד ישובים ברחבי הארץ, אך הקהילה היהודית בפקיעין נותרת במקומה, נושאת עימה את הוד הקדומים אל דור הבנים.
שנת תרח"צ. כנופיית פורעים ערביים מתארגנת לפרוע ביהודי פקיעין, והבריטים מפנים אותם לחדרה. הקהילה העתיקה מתחילה להשתקע במקום החדש, ונדמה שעוד רגע יקיץ הקץ על השריד היחידי בן אלפי השנים.
ואז מתרחשת תפנית בעלילה. לאחת ממשפחות הכפר, משפחת זינאתי, יש סב זקן שעיניו כבר כהו מראות. הסב מחליט שהגיע הזמן לשוב לנחלה העתיקה. הוא ובני משפחתו מעמיסים את חפציהם על משאית, ונוסעים חזרה הביתה.
כשהמשאית נכנסת למרחב השדות של פקיעין, הסב הסומא חש ומרגיש בכל גופו, שהם הגיעו חזרה לנחלתם העתיקה. הוא לא רואה כלום, ואיש מהנוכחים גם לא מספר לו כלום, הוא פשוט מרגיש בדבר.
הוא יורד בהתרגשות מהמשאית, ומתחיל לצעוד עצמאית בדרך העולה אל הכפר, ובזמן שהוא חולף על פני כל אחת משדות הכפר, הוא מזהה אותה בעיני רוחו, ומציין את שם בעליה.
היה זה מחזה מדהים של יהודי המחובר בכל נימי נפשו למקומו ונחלתו. קישור פנימי זה הוא שעמד לקהילת יהודי פקיעין, שתמשיך ותישא את לפיד יהודי הארץ הקדומים עד ימינו אלה.
ובכן, הסיפור האמיתי הזה, שמופיע בספר שיצא על קהילת יהודי פקיעין, מבטא רעיון רוחני עמוק שמחובר למצווה בפרשתנו.
נצטווינו "לא תסיג גבול רעך, אשר גבלו ראשונים, בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר ה'... נותן לך לרשתה" (יט, יד). מכאן מביא הרמב"ם (לא תעשה רמו) לפי חז"ל "שהזהירנו שלא לגנוב תחומי הארץ, והוא שנשנה גבול שיהיה בינינו ובין זולתנו עד שיהיה איפשר למשקר שיאמר שקרקע זולתו הוא שלו... יכול אף בחוצה לארץ? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל בארץ... הנה התבאר שלאו זה מיוחד בארץ ישראל".
מכאן פוסק גם השולחן ערוך (חו"מ שעו), שיש בימינו איסור מיוחד לגזול קרקע בארץ ישראל. ואמנם גם בחוץ לארץ יש איסור לגזול קרקע מדאורייתא (שו"ע שם) מדין לא תגזול או מדרבנן (טור שם), אך בארץ ישראל התווסף איסור נוסף לגוזל הקרקע.
הרמב"ן והנצי"ב בהעמק דבר לאור דברי הספרי עומדים על כך שבמצווה זו יש שני רבדים. יש אזהרה ראשונה שלא לשנות את הגבול הקדמון, שחילקו יהושע והנשיאים לפי הגורל בשם ה' בין השבטים, ויש אזהרה שניה שלא לגזול קרקע חבירו בארץ ישראל.
האזהרה הראשונה מובנת, כי המסיג גבול הראשונים מערער על הגורל שהיה בדבר ה', ופוגע בכך ב"חלוקת הארץ (שהיא) ענין קדושה, שהרי בזה תלוי דין יובל וכמה דינים של תורה, והוא קדושת הגוף..." (העמק דבר).
אך האזהרה השניה לכאורה תמוהה – הרי בימינו יש מסחר בקרקעות רגיל ואנושי בארץ ישראל, ואין כאן חלוקה בגורל בדבר ה', ומדוע בארץ ישראל התווספה מצווה שלא קיימת בחוץ לארץ, שאסור לגזול קרקעות?
התשובה לכך נרמזת בדברי החתם סופר, שמבאר שגם הקרקעות שנקנו במסחר רגיל בין אנשים, הושפעו בדרכים עקיפות מאותו גורל ראשוני בשם ה', שהרי בעל הנחלה הקדמון מכר לאחד, שמכר לחבירו וכן הלאה. (למעשה, בימינו זה לא כל כך פשוט, שהרי הקרקע נגזלה פעמים רבות בידי שליטים וגויים שונים או שהייתה שממה, ובכל זאת המצווה באה ללמד אותנו רעיון יסודי).
מה הרעיון במצווה זו?
כבר אמרו רבים מגדולי ישראל, שכל יהודי ויהודי מביא נקודה רוחנית ייחודית לעולם. מהגורל שנחלקה הארץ לפי דבר ה' אנו למדים, שגם הבעלות על הקרקע בארץ ישראל אינה סתמית ואנושית. כל חלק וחלק בארץ ישראל מבטא נקודה רוחנית מיוחדת, והוא חלק מהפסיפס השלם של גילוי דבר ה' בעולם. ומאיסור הסגת הגבול בארץ למדנו שאת הנקודה הרוחנית המיוחדת לכל יהודי בכוחנו להוציא לפועל בשלמות רק בעת שאנו יושבים בנחלה המיוחדת לנו בארץ ישראל.
ומכך שמצווה זו קיימת גם בימינו, אנו למדים שגם בימינו הגילוי הרוחני של עם ישראל בעולם, הולך וגובר, ככל שעם ישראל מחזיק יותר ויותר בחלקי ארץ ישראל.
הסיפור שבו פתחתי מלמד אותנו את אותה תחושה רוחנית מיוחדת, שחש מי שקשור לאדמה בכל נימי נפשו, וממשיך את אותו חיבור קדמון שחשו אבותינו לאדמה.
ויהי רצון שאף אנו נזכה לחוש את אותו חיבור, נתחבר יותר ויותר לכל חלקי ארצנו, ונגלה בשלימות את דבר ה' בעולם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















