ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא מציעא
- ספריה
- שם מרדכי
- בבא מציעא - פרק ראשון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
לפי דרך זו בהסבר דברי הרמב"ם, תתורץ קושיה של הגאון רעק"א על הסוגיה בבבא מציעא (דף כח א), וזו לשונה:
"אמר רבא: ... סימנין וסימנין (באו שנים ונתנו סימניה. רש"י) - יניח (עד שיבא אליהו. רש"י)"
וזו לשון הגאון רעק"א בחידושיו שם:
"ותמוה לי לשיטת תוספות דלמה דקיימא לן כרבנן דר' יוסי - דתליא הכל בחלוקה ויכולה להיות אמת, והא הכא גם כן יכולה להיות אמת, דשמא דתרוייהו הוא; והוי ליה דין חלוקה. וביותר אף לשיטת רש"י בוודאי רמאי יהא מונח, הכא אם אמרינן שיכירו שלהם בסימנים, ואי אפשר שיש להם טביעות עין לא מקרי וודאי רמאי; דשמא באמת היה לשניהם חפץ כזה בסימנים אלו; ואם כן לכולי עלמא יהא הדין יחלוקו. וצריך עיון."
ונראה לענ"ד, שהרמב"ם בא ליישב את קושיית הגרקע"א. וזו לשון הרמב"ם בהלכות גזלה ואבדה (פרק יג הלכה ו):
"באו שנים זה נתן סימני האבדה וזה נתן סימניה כמו שנתן האחר לא יתן לא לזה ולא לזה אלא תהיה מונחת - עד שיודה האחד לחבירו או יעשו פשרה ביניהן. ..."
הרמב"ם מבאר, שגם כאן ניתן לקיים דין המשנה של "שנים אוחזין"; ולפיכך, כאשר ירצו להתפשר ולחלוק - נתיר להם. לדעת הרמב"ם דין החלוקה שב"שנים אוחזין" נאמר רק מפני שבית הדין משער מצורת אחיזתם - שרצונם שבית הדין יפשר בינם לפי טענותיהם. ולפיכך, אף כאן אם הם ירצו לעשות פשרה, בית הדין יסכים להחלטתם. ולדעת הרמב"ם הסוגיה בבבא מציעא דף כח אמרה את דין "יניח" כל עוד לא יגלו רצון להתפשר.
והרמב"ם פסק, שכאן - נתיר לחלוק מרצונם בלא שבועה; מפני שאין לחוש שפסיקת בית הדין תביא למקרה אחר, שיבואו שנים שיתנו את סימני האבידה; שהרי אפשרות זו אינה מצויה ושכיחה. שהרי אם היה מקום לחוש - שיבוא אדם נוסף - לא היו מתירים לתת את האבידה לאדם הראשון שנתן את סימניה. ומכיוון שאין לחשוש שהסכמת בית הדין לפשרה תביא לריבוי מקרים שאנשים יבואו לחלוק שלא כדין, לפיכך החלוקה תהיה כאן בלא צורך בשבועה.

למטר השמיים

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

סודו החינוכי של חודש שבט

איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?

לאן נעלמה האמת?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

אנחנו קודש למענך

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

האם מותר להתקלח ביום טוב?

עשרה בטבת - התחלת ההתחלות

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















