ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
ברור כי איננו יכולים לקיים בימינו את מצוות הבאת הביכורים מדאורייתא, העוסקת בהודאה על היציאה ממצרים אחרי מאתים ועשר שנות גלות, אך אין זה פותר אותנו מלקיים את רוח המצווה, ולחפש דרכים להודות לקב"ה על כל הטוב אשר גמלנו וגומלנו בכל יום. אנחנו צריכים להודות לקב"ה על יציאה מבין המצרים של שעבוד נורא לאומות אכזריות לא פחות מן המצרים, במשך אלפיים שבע מאוד שנים. מאז גלות עשרת השבטים - כשחרבה ממלכת ישראל, רוב העם היהודי נמצא תחת שלטון של אומות קשות כמו האשורים, הבבלים, הפרסים, היוונים, הרומאים ויורשיהם הנוצרים והמוסלמים, שרוב הזמן גם שלטו בארץ ישראל.
הקללה שהיא גם ברכה, התקיימה ב"הידור רב" בארץ ישראל: "וַהֲשִׁמֹּתִי אֲנִי אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בָּהּ" וגם הפסוק הבא, שהוא רק קללה התקיים: "וְאֶתְכֶם אֱזָרֶה בַגּוֹיִם וַהֲרִיקֹתִי אַחֲרֵיכֶם חָרֶב וְהָיְתָה אַרְצְכֶם שְׁמָמָה וְעָרֵיכֶם יִהְיוּ חָרְבָּה" (ויקרא כו, לב-לג).
גם אחרי מסעי הצלב, גירוש ספרד ופורטוגל ופרעות מסוגים שונים ומשונים, הגיעה הרעה הגדולה - שואת יהדות אירופה. ששה מיליון יהודים ובתוכם מיליון וחצי ילדים נטבחו ללא רחם. ריח המשרפות ועשן הארובות של אושוויץ, מיידנק ושאר מרכזי הרשע, עדיין עולה באפם של רבים.
'כחול מאפר', התנער כלביא עם ישראל בארצו, ובנה בה מדינה יהודית לתפארת. זה לא קרה ביום אחד! שלש שנים אחרי השואה, נגד כל הסיכויים, הכריז דוד בן גוריון על הקמת המדינה. וצה"ל, בסייעתא דשמיא אדירה, ניצח את צבאות ערב, שכולם כאחד התנפלו על המדינה הצעירה וניסו לחסלה. מלחמת העצמאות הסתיימה בהרחבת גבולות המדינה מאילת ועד מטולה, הרבה יותר מגבולות החלוקה עליהם הסכים האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. גבולות המדינה היו גם אז שבריריים והם הוגדרו, בצדק, על ידי רבים כ"גבולות אושוויץ". המצב הכלכלי היה גרוע, והונהג משטר צנע, אף על פי כן ניתן לומר כי התקיים בנו: "וַיִּשְׁמַע ה' אֶת קֹלֵנוּ וַיַּרְא אֶת עָנְיֵנוּ וְאֶת עֲמָלֵנוּ וְאֶת לַחֲצֵנוּ: וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה וּבְמֹרָא גָּדֹל וּבְאֹתוֹת וּבְמֹפְתִים: וַיְבִאֵנוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיִּתֶּן לָנוּ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת".
המילה מִּצְרַיִם קיבלה משמעות של מיצר, "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ" (תהלים קיח, ה).
שש מאות אלף אזרחי המדינה קלטו מספר עצום של עולים חדשים, חסרי כל, חלקם שורדי שואה וחלקם שורדי פרעות שנמלטו ממדינת ערב. תשע עשרה שנים מאוחר יותר צבאות מצרים, סוריה וירדן בתמיכת מדינות נוספות כמו עירק וסודן התנפלו שוב על מדינת ישראל, כפושעי מלחמה, הפגיזו אזרחים וניסו לרצוח אלפים ורבבות. שוב, רק בעזרת שמיא לכוחות צה"ל שפעלו בגבורה, אפשר היה להכריז: "עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (שם). עם ישראל ברחבי העולם החסיר פעימה בלב לשמע הכרזת מח"ט חטיבת הצנחנים מוטה גור: "הר הבית בידנו". מדינת ישראל הלכה והתחזקה, גם הניסיון הנואל לחסלה ביום הכיפורים תשל"ד לא צלח. לאחר קרבות גבורה ומסירות נפש של רבים, בסייעתא דשמיא, המלחמה הסתיימה 70 ק"מ מקהיר ו30 ק"מ מדמשק. מאז, במאמץ אדיר, ישראל הפכה לאחת המדינות הטובות והמובילות בעולם במדדי האושר, המדע, הטכנולוגיה, הרפואה ועוד.
מדינת ישראל הפכה גם למרכז תורני שלא היה כדוגמתו בשום דור.
חובה גדולה, לפחות משלוש בחינות, מוטלת על כולנו. א. להודות לקב"ה על כל הטוב הנפלא שעם ישראל קיבל אי פעם - מדינת ישראל. כך מופיע בפסוקים הקודמים בתהילים, ארבע פעמים "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ". ב. להתאחד, לחפש את המשותף, להקשיב לרחשי לב של כל חלקי הציבור ולהתחשב בכולם. יחד נהיה הרבה יותר חזקים. יחד אמיתי שכולל גם ויתורים איש לרעהו. יחד שמושג בהסכמה ולא בכפיה על חלק מהציבור. יחד שמושג בהצמדות לשביל הזהב ולא בנהיה אחרי "מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים" (איכה ב, יד) של קיצוניים. ג. חובה גדולה מוטלת על כלל הציבור להיכנס תחת האלונקה ולשמור מפני אויבנו, על המתנה המיוחדת שקיבלנו מהקב"ה.
הרשו לי להציע בענווה כי גדולי התורה יקראו לכלל הציבור שבכל שנה, בין שבועות-עצרת לסוכות שמיני עצרת, כל אחד ואחת יביא לירושלים, "מעין ביכורים" לטובת החלקים החלשים של החברה: "הַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ". מדי חודש יקבע יום בו תוכרז התרומה לעזרת הזקוקים לה. כך נזכה לקיים מעין 'מצוות ביכורים', גם אם עדיין אי אפשר לקיים אותה בשלמותה.
בתפילה לרפואה שלימה לפצועים, פדות לחטופים,
נחמה משמיים למשפחות השכולות ולניצחון גדול במערכה.
כל ההתחלות קשות
איך המזוזה שומרת עלינו?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה כבד לך?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
