לוח דינים ומנהגים לחודש תשרי תשפ"ו | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חגים וזמנים
חודשי השנה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

118

17 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תשרי תשפ"ו
23 בספטמבר – 21 באוקטובר 2025
המולד: יום שני 12:10 + 7 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל שישי (25.9.2025) עד ליל שני, י"ד בתשרי (5.10.2025)
נהוג שלא לברך במוצאי צום גדליה ולהמתין ולברך במוצאי כיפור
בדיעבד אם שכח יכול לברך בליל סוכות כל הלילה
תקופת תשרי: יום ג', ט"ו בתשרי (7.10.2025), שעה 9:00 בבוקר.
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שלישי, ח' בתשרי (15.9.2021) עד ליל ב', י"ד בחודש (5.10.2025).
המנהג לברך במוצאי כיפור. בדיעבד אפשר לברך בליל סוכות כל הלילה

ערב ראש השנה, יום שני, כ"ט באלול (22.9.2025)
נוהגים לקום באשמורת הבוקר, ולהרבות בסליחות הנקראות "זכור ברית". אָבֵל רשאי ללכת לבית הכנסת לסליחות. אחרי הסליחות אומרים תחנון, אפילו נמשכה אמירתם עד אור היום. בתפילת שחרית אין אומרים תחנון. אומרים למנצח. אין תוקעים בשופר. אחרי התפילה נוהגים להתיר נדרים על ידי בית דין של שלושה. מי שאינו מבין לשון הקודש יתיר נדריו בלשון שהוא מבין. אפשר להתיר נדרים עד ערב יום הכיפורים, וגם לאחר מכן. אישה יכולה למנות את בעלה להתיר את נדריה: יאמר לדיינים כי הוא מפר גם נדרי אשתו, ויתיר בלשון רבים: "שנדרנו" "נשבענו".

נותנים צדקה לעניים. יש נוהגים להשתטח על קברי צדיקים, לבקש מהקב"ה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. יש נוהגים לצום עד חצות, ואין צריך לקבל תענית מבעוד יום. גם המשלימים את התענית לא יקראו במנחה "ויחל", לא יעלו הכהנים לדוכן, ושליח ציבור לא יאמר "או"א ברכנו", אבל היחיד אומר "עננו" במנחה. יש נוהגים להתפלל מנחה גדולה חצי שעה אחר חצות היום. מסתפרים, רוחצים וטובלים לכבוד יום הדין. מכינים נרות ליום הראשון וגם ליום השני. יש להכין אש מערב החג, כדי להדליק ממנו את הנרות ביום השני.

א' דראש השנה, יום ג', א' בתשרי (23.9.2025)
מדליקים נר של יום טוב. אין מקדימים את ההדלקה כמו בערב שבת, אבל ראוי להדליק לפני שקיעת החמה, כדי לקבל החג מבעוד יום.
אשה מברכת לפני ההדלקה - עובר לעשייתן - "להדליק נר של יום טוב" ו"שהחיינו". (ולא כמו בערב שבת, שמברכות אחר ההדלקה). איש, או אשה המקדשת על הכוס לעצמה, אינם מברכים "שהחיינו" בהדלקה אלא בקידוש (ערוך השלחן רס"ג). יש שלא נהגו לברך על נר של יום טוב ("הליכות תימן" – בהסתמך על רמב"ם שלא מזכיר נר של יום טוב).
ערבית . אחות קטנה, ברכו. אחרי ברכו אין מפסיקים בדבור. "ופרוש", וחותם: "הפורש סוכת שלום" וגו'. "תקעו בחודש". (לפי הגר"א אין אומרים "תקעו"). חצי קדיש: "לעילא לעילא מכל ברכתא", במקום "לעילא מן כל ברכתא". וכן בכל עשרת ימי תשובה. (הספרדים אינם כופלים בקדיש "לעילא לעילא", ובני עדת תימן אומרים כל השנה "לעילא לעילא"). תפילת שבע של ראש השנה, ומוסיפים: "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים", " המלך הקדוש" במקום " האל הקדוש".
טעה ואמר "האל הקדוש", ונזכר תוך כדי דיבור, יאמר מיד "המלך הקדוש". ולאחר כדי דיבור, או אם התחיל לומר "אתה בחרתנו", חוזר לראש התפילה. שכח ולא אמר "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים", ונזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'" - אינו חוזר.

בתפילה: "יום תרועה" (טעה ואמר "זכרון תרועה" יצא). חותם: "המברך את עמו ישראל בשלום" (הגר"א). בסוף "אלקי נצור" ובסוף הקדיש אומר בכל עשרת ימי התשובה: "עושה השלום".
יש נוהגים לומר בליל ראש השנה ובליל יום הכיפורים, "לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה" (תהלים כד) לפני קדיש תתקבל. קדיש תתקבל. עלינו, קדיש יתום. מנהג ספרדים ואשכנזים חסידים לומר גם בשבת ויום טוב ברכו-בתרא אחר קדיש יתום. אשכנזים אינם אומרים ברכו בתרא בשבת ויו"ט. "לדוד ה' אורי" (לנוהגים לאמרו במעריב). ויש שלא אומרים "לדוד" בליל וביום השבת. בארץ ישראל אין נוהגים לקדש על היין בבית הכנסת, ויש המקדשים כמנהג חוץ לארץ (או"ח רס"ט: המקדש בבי"כ מטעים את היין לקטן). מברכים איש את רעהו "לשנה טובה תכתבו ותחתמו" וכו'.
בבית מקדש בסדר: יק"ז, י ין (ברכת הגפן), ק ידוש (אשר בחר בנו, וחותם: מקדש ישראל ויום הזכרון). ז מן ("שהחיינו"). פרוסת "המוציא" טובל בדבש, ונוהגים לאכול תפוח מתוק בדבש: מברך "בורא פרי העץ", טועם, ואומר "יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" (אחרי שברך על התפוח מביא רימונים ותמרים, שלא תהיה בעיה של קדימה בברכות). אמרו חז"ל: "סימנא מילתא", הילכך יהא רגיל לאכול פירות וירקות ששמם מורה על ברכה, ואומר לכל מין "יהי רצון" לפי שמו: תמרים - שייתמו שונאינו; רימון - שירבו זכויותינו כרימון; רוביא - שירבו זכויותינו; סלקא - שיסתלקו שונאינו; כרתי - שיכרתו שונאינו; דגים - שנפרה ונרבה כדגים, ושלא תשלוט בנו עין רעה. נוהגים לאכול בשר מראש איל, זכר לאילו של יצחק, ואומרים: "יהי רצון שתזכור לנו עקידת יצחק, ושנהיה לראש ולא לזנב". נמנעים מלאכול דברים מרים וחמוצים, ואין אוכלים אגוזים (אגוז בגימטריא "חט"). יש הנזהרים מלאכול ענבים בראש השנה (הגר"א). ראוי לא לאכול בשר שמן ודברים הגורמים לטומאה. מנהג יפה ללמוד משניות מסכת ראש השנה. שיר המעלות, ברכת המזון. ראוי לברך על הכוס. "יעלה ויבוא". (יסיים "כי אל מלך " אף שאין אומרים כך בשאר הימים, בשם "מטה אפרים"). הרחמן הוא יחדש עלינו את השנה הזאת לטובה ולברכה. מגדול, וכו'.
שכח "יעלה ויבוא" בברכת המזון, אם נזכר לפני שסיים את הברכה אומר במקום שנזכר, ואם נזכר אחרי שאמר "ה'", מסיים "בונה ברחמיו ירושלים אמן", ואומר "ברוך אתה ה'... אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל באהבה לאות ברית ולזכרון את יום הזכרון הזה". נזכר לאחר שהתחיל ברכה רביעית ("הטוב והמטיב"), אינו חוזר.
שחרית. משכימים לבית הכנסת. ברכות השחר, קרבנות, שיר היחוד, שיר הכבוד, שיר של יום: "למנצח על הגתית" (תהילים פא). אין אומרים לפני פרשת התמיד "יה"ר שתרחם עלינו ותמחול לנו", ואין אומרים אחריה "ובראשי חדשיכם". ברוב בתי הכנסת אומרים שיר של יום ושיר הייחוד בסוף התפילה, ויש אומרים לפני קריאת התורה.
העובר לפני התיבה בפסוקי דזמרה מסיים "והנורא בנוראותיך", ושליח ציבור מתחיל: "המלך", "שוכן עד" וכו' והקהל אומר אתו בלחש. בכל עשרת ימי התשובה נוהגים לומר בשחרית קודם "ברכו" "שיר המעלות ממעמקים", ולדעת הגר"א אין אומרים. ברכת "יוצר אור" יאמר הקהל עם הש"ץ (אין עונים "אמן" אחרי "ובורא את הכל", מפני שאינה סיום הברכה). בבתי כנסת רבים אין אומרים פיוטי יוצר (הגר"א), אבל אומרים חלק מפיוטי הקדושה בחזרת הש"ץ. מתחילים את הקדושה כרגיל: "נקדישך" או "נקדש". "ברכת כהנים": אם יש שני כהנים או יותר, אחד מהקהל מכריז "כהנים", והקהל עונה: "עם קדושיך". הכהנים פותחים ב"ברוך אתה" וכו'. [כיוון שחליצת הנעליים של הכהנים היא לצורך מצווה, הורה הרב קוק שחולצים נעל ימנית תחילה]. אם אין כהן, אומר החזן "אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו" וכו'. מנהג בני אשכנז בחו"ל ונוסח ספרד בארץ שהחזן אומר בלחש את ברכנו, ומילת כהנים בקול. (רמ"א קכח י מ"ב סקל"ח, סקס"ג).
בחזרת הש"ץ, הקהל אומר בקול פסוקי "זכרנו", "מי כמוך", "וכתוב", "בספר חיים". למנהג האשכנזים אין אומרים "זכרנו" ולא "מי כמוך". למנהג הגר"א גם לא "וכתוב", ו"בספר חיים". פותחים הארון ואומרים "אבינו מלכנו". יש שמדלגים על הפסוק הראשון: "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", ועל הפסוקים שמוזכר בהם חטא. קדיש תתקבל, "אין כמוך", "אב הרחמים". [מנהג ספרד כנוסח האר"י: אחר קדיש תתקבל, שיר של יום שלישי: תהילים פ"ב, "לדוד ה' אורי", "אתה הראית לדעת"]. מנהג החסידים בכל השבתות והמועדים, להקדים שיר של יום לשחרית, וכן למזמור "לדוד ה' אורי וישעי". והפרושים בירושלים לא נהגו כן.

פתיחת הארון: "ויהי בנסוע הארון", 3 פעמים י"ג מדות ותפילת רבש"ע, ושלוש פעמים "ואני תפילתי". "בריך שמיה". מוציאים שני ספרי תורה. הש"ץ אומר "שמע ישראל", "קדוש ונורא" וכו'. (מנהג ספרדים, ויש מאשכנזים חסידים, להגביה את ספר התורה לפני הקריאה). בספר ראשון קורא לחמשה אנשים לפי הסדר: כהן, לוי ושלושה מישראל בפרשת וירא (בראשית כא,א): "וה' פקד את שרה" עד "ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים". מוסיפים בברכת "מי שברך" לעולים בתורה: "ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה יום הדין", או "ויכתבם ויחתמם..." או "ויכתבה ויחתמה...". בסוף הקריאה בספר ראשון מניחים לידו ספר שני ואומרים חצי קדיש. מגביהים ספר ראשון וגוללים. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פינחס (במדבר כט, א): "ובחדש השביעי". מגביהים וגוללים, ומפטירים בשמואל-א, א: "ויהי איש אחד" עד ב, י "וירם קרן משיחו". ברכות ההפטרה. בכל שבתות השנה והמועדים אומרים תפילה לשלום המדינה ולשלום חיילי צה"ל.
אם יש ברית מילה בבית הכנסת או בקרבתו - מלים אחרי קריאת התורה. אם מקום הברית רחוק מבית הכנסת, מלים אחר התפילה.
כהנים המקדשים לפני התקיעות יקפידו שלא לשתות רביעית יין. המקדשים לפני תקיעות יקפידו שלא לאכול יותר מכביצה.
תקיעת שופר. לפני התקיעות אומרים שבע פעמים מזמור "למנצח לבני קורח", והפסוקים: מן המיצר, ק ולי שמעת, ר אש דברך, ע רוב עבדך, ש ש אנכי, ט וב טעם, נ דבות פי (ראשי תיבות: קרע שטן). התוקע מוסיף עלה אלהים בתרועה ומברך "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו", מכוון להוציא הציבור בברכות ובתקיעות, והקהל מכוון לצאת. אין לענות "ברוך הוא וברוך שמו" בברכות, שלא להפסיק. אם דיבר בין ברכות לתקיעות שלא מעניין התקיעות, חוזר ומברך. אם דיבר שלא מעניין התקיעות והתפילה מתחילת התקיעות דמיושב עד סוף תקיעות דמעומד, אינו צריך חוזר ומברך.
תוקעים 3 פעמים תשר"ת (=תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה)
3 פעמים תש"ת (=תקיעה, שברים, תקיעה)
ו- 3 פעמים תר"ת (=תקיעה, תרועה, תקיעה)
"תקיעה" - קול ישר ופשוט בלי שום שבר.
"שברים" - 3 שברים.
"תרועה" - 9 קולות רצופים.
נהגו שהרב, או הבקי בהלכות תקיעות, מקריא לתוקע ומשגיח שיתקע כהלכה. בסה"כ תוקעים שלושים קולות, וסימן לדבר: "יום תרועה יהיה לכם", "יהיה" בגימטרייה 30. תקיעות אלו נקראות "תקיעות דמיושב", מפני שמותר לשומעם בישיבה, אם כי נהגו לעמוד גם בהם. התקיעות בתפילת מוסף נקראות "תקיעות דמעומד" כי יש לשומעם בעמידה. בתקיעות דמיושב יש לתקוע שברים-תרועה בנשימה אחת, ובתקיעות דמעומד - בשתי נשימות. ראוי שלא לומר "יהי רצון" המודפס במחזורים בין סדר התקיעות. התחלף התוקע במהלך התקיעות, אם השני שמע את ברכות הראשון, אינו צריך לחזור ולברך.
בסוף תקיעות דמיושב אומר הש"ץ והקהל אחריו הפסוקים: "אשרי העם יודעי תרועה", "בשמך יגילון כל היום", "כי תפארת", "אשרי", "יהללו", "לדוד מזמור". יש נוהגים לומר בר"ה "מזמור לדוד" (מטה אפרים והאדר"ת), ומחזירים ספרי התורה לארון הקודש.

מוסף. ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיעה זמנה של מנחה גדולה, (שהוא שש וחצי שעות של היום) (רפ"ו). הש"ץ אומר תפילת "הנני", חצי קדיש. בתפילת "ומפני חטאינו" יש לומר "ואת מוספי יום הזכרון". אמר "את מוסף" - אם נזכר קודם חתימת הברכה, חוזר לעניין ואומר "ואת מוספי", סיים - אינו חוזר. ספרדים ואשכנזים חסידים תוקעים גם בתפילת לחש. ב"עלינו" שבחזרת הש"ץ, כורעים כשהש"ץ אומר: "ואנחנו כורעים", והקהל אומר בלחש: "ואנחנו כורעים". אם רצפת בית הכנסת אבן - פורסים מטפחת על הארץ כנגד הפנים שלא להשתחוות על רצפת אבן. "היה עם פיפיות". "אוחילה לאל". בסוף מלכויות ובסוף זיכרונות ושופרות תוקעים פעם אחת: תשר"ת, תש"ת, תר"ת, - ס"ה 10 קולות בכל פעם. בתקיעות אלו תוקעים שברים-תרועה בשתי נשימות, שיהא הפסק קל ולא הפסק גמור. אם יש כהנים – אומרים "ותערב". מסיימים "שאותך לבדך ביראה נעבוד", או "המחזיר שכינתו לציון".

אשכנזים שלא תקעו בתפילת לחש, תוקעים לאחר קדיש תתקבל 3 פעמים תשר"ת, 3 תש"ת, 3 תר"ת, כמו בתקיעות דמיושב, ס"ה 30 קולות. חסידים התוקעים בתפילת לחש, משלימים 10 קולות לפני תתקבל. עלינו, קדיש. לדוד ה' אורי (אם לא אמרוהו לפני קריאת התורה). אשכנזים שלא תקעו בתפילת לחש, תוקעים כאן 10 קולות ותקיעה גדולה, להשלים ל- 100 קולות. אדון עולם.

סיכום סדר התקיעות
ספרדים ואשכנזים חסידים אשכנזים
תקיעות דמיושב 30 30
בתפילת לחש 30
בחזרת הש"ץ 30 30
לפני קדיש תתקבל 10
אחרי קדיש תתקבל 30
בסוף התפילה 10

התקיעות שלאחר התפילה אינן מעכבות אם כוון כהלכה בתקיעות שבתפילה. מי שנאנס ולא שמע תקיעות ראשונות, יכול לצאת בתקיעות אלו, וחייב לברך לעצמו "לשמוע קול שופר" ו"שהחיינו". שיר של יום (תהלים פ"א, אם לא אמרוהו קודם התפילה), לדוד ה' אורי, אדון עולם.
נשים אשכנזיות שלא שמעו קול שופר בבית הכנסת, מברכות לעצמן "לשמוע קול שופר" ושומעות 30 תקיעות. אישה יכולה לתקוע לעצמה ולחברתה.
אם בסיום תפילת מוסף הגיע זמן מנחה גדולה (חצי שעה אחרי חצות) מנהג הגר"א להתפלל מנחה, ולא לומר "אבינו מלכנו". בקידושא רבא של ראש השנה אומר לפני הברכה "וידבר משה", כמו בשלוש רגלים. מי שנאנס ולא קידש בערב, יקדש ביום, ואחרי ברכת פרי הגפן (או ברכת המוציא) יברך "אשר בחר בנו מכל עם" וכו' וחותם "מקדש ישראל ויום הזיכרון" ו"שהחיינו". אין לישון ביום ראש השנה. טוב ללכת לבית הכנסת ללמוד ולומר מזמורי תהלים. אנשי מעשה נוהגים לסיים תהלים בכל אחד מימי ראש השנה. (שתי פעמים 150 פרקי התהלים עולים למספר שלוש מאות, כמנין "כפר").

מנחה. אשרי ובא לציון. חצי קדיש, שמונה עשרה כמו בשחרית, אבינו מלכנו (למנהג הגר"א, אם מתפללים מנחה סמוך למוסף, אין אומרים אבינו מלכנו), קדיש תתקבל, עלינו, לדוד ה' אורי (אם נוהגים לאומרו במנחה).

תשליך. אחרי מנחה, לפני השקיעה, נוהגים ללכת לים או למקור מים ואומרים פסוקים: "מי א-ל כמוך" עד "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". סדר זה נקרא "תשליך" ויש מהדרים לאומרו במקום שיש דגים. מוסיפים מזמורי תהלים ותפילות מענייני היום. לדעת הגר"א אין לומר "תשליך". יש שאומרים "תשליך" לפני יום הכיפורים ביום י"ג מדות.
ביצים שנולדו, וחלב שנחלב ביום ראשון של ראש השנה, אסורים באכילה עד מוצאי יום ב'. אין להכין אוכל מיום א' ליום ב' של ראש השנה.

יום שני של ראש השנה, יום ד', ב' בתשרי (24.9.2025)
ערבית . כמו בלילה ראשון. מדליקים נרות ומתחילים בהכנות לחג אחרי צאת הכוכבים, כדי לא להכין ביום הראשון ליום השני. בהדלקת הנר ובקידוש מברכים "שהחיינו", ואם יש בגד או פרי חדש - מכוון גם עליהם. קידוש לפי סדר יק"ז (יין, קידוש, זמן). אוכלים מאכלים לסימן טוב כמו בלילה ראשון.
שחרית . כאתמול. שיר היחוד ושיר הכבוד, שיר של יום: תהלים פ"א. ברוב בתי הכנסת הפיוט "לא-ל עורך דין" נדחה לתפילת מוסף. "אבינו מלכנו". מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות ותפילת רבש"ע וכו'. בספר אחד קוראים לחמשה אנשים בפרשת וירא את פרשת העקידה, חצי קדיש. בספר שני קוראים במפטיר בפרשת פנחס במדבר כ"ט, א: "ובחדש השביעי". מגביהים וגוללים, ומפטירים בירמיהו ל"א, א: "כה אמר ה' מצא חן במדבר" עד ל"א, י"ט: "רחם ארחמנו נאם ה'". סדר התקיעות - כיום א' של ראש השנה. התוקע מברך "שהחיינו" על בגד חדש.
מוסף. כאתמול. הש"ץ אומר תפילת "הנני", חצי קדיש, בתפילה אומר "ואת מוספי יום הזכרון" (ואם אמר "ואת מוסף" ביום ב' של ראש השנה, אינו חוזר). בחזרת הש"ץ אומר עד "מחיה המתים" ומתחילים בפיוט "לא-ל עורך דין" "ונתנה תוקף". מי שנאנס ולא קידש - דינו כיום א' של ראש השנה.
מנחה. אומרים "אבינו מלכנו". (למנהג הגר"א, אם מתפללים מנחה סמוך למוסף אין אומרים אבינו מלכנו).
מוצאי יום טוב (ליל ה'). ערבית, "אתה חוננתנו", "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט" (טעה אינו חוזר), ברכו בתרא, "לדוד ה' אורי" אם לא אמרוהו במנחה. הבדלה, ברכת הגפן ו"המבדיל".
יש האומרים בעשרת ימי תשובה בברכת המזון "הרחמן הוא יחדש עלינו...".
ראוי לכל אדם לפשפש במעשיו בעשרת ימי תשובה ולהחמיר בדברים שהיה מקל בהם במשך השנה.

צום גדליה, יום ה', ג' בתשרי (25.9.2025)
תענית. (בלשון הכתוב: "צום השביעי"). אם התנה קודם השינה, רשאי לאכול לפני עלות השחר (4:59 בישראל). משכימים לסליחות עד יום הכיפורים.
בשחרית אומר הש"ץ "עננו" בברכה מיוחדת בין ברכת "גואל" ל"רופא". עדת בני תימן נוהגים לומר "עננו" בברכת שומע תפילה בכל צום גם בתפילת ערבית, אף על פי שאוכלים ושותים כל הלילה.
שכח "עננו", ונזכר לפני שאמר "ה'" בברכת רפאנו, חוזר ואומר "עננו", וחותם: "ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה", וחוזר לברכת רפאנו. לא נזכר עד אחרי שאמר "ה'" - יאמר "עננו" בברכת "שומע תפילה", וחותם: "ברוך אתה ה' שומע תפילה". שכח גם שם, יאמר אחרי "המברך את עמו ישראל בשלום" ואינו חותם. סיים תפילתו - אינו חוזר.
מוסיפים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה בכל עשרת ימי תשובה, חוץ משבת וערב שבת במנחה. גם היחיד אומר בתפילתו "אבינו מלכנו". נוסח ספרד מקדימים תחנון לאבינו מלכנו.
תחנון והוצאת הספר: י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם" של ראש השנה, קוראים שלושה בפרשת כי-תשא: "ויחל". מי שאינו מתענה אינו עולה לתורה בשחרית ובמנחה, וראוי שלא יקרא בתורה. (יש מנהג שהקהל אומר בקול רם לפני הקורא שלשה פסוקים: "שוב מחרון אפך"; י"ג מדות; "וסלחת לעוננו"). מנהג החסידים להקדים את "אשרי" ו"ובא לציון" להחזרת ספר התורה. חצי קדיש, אשרי, למנצח, ובא לציון, קדיש תתקבל, עלינו, שיר של יום, "אין כאלוקינו" ופטום הקטורת. קדיש דרבנן. לדוד ה' אורי (יש שמחליפים הסדר: "לדוד" מיד אחרי שיר של יום).

מנחה. יש מתענים שנוהגים להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה של תענית צבור. אשרי, חצי קדיש, "ויחל" כמו בשחרית, (אם יש שבעה מתענים. (בשעת הדחק די שהעולים לתורה צמים - ערה"ש), העולה שלישי מפטיר בישעיהו נ"ה, ו' "דרשו ה' בהמצאו", עד נ"ו, ח': "אקבץ עליו לנקבציו". בברכת ההפטרה מסיים ב"מגן דוד". לפני שמונה עשרה: חצי קדיש. בשמונה עשרה אומר היחיד המתענה "עננו" בברכת "שומע תפילה". שכח - אם נזכר לפני שאמר "ה'" - יאמר שם, סיים "שומע תפילה" - אינו חוזר. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" ואם שכח - עיין דינו בשחרית. ברכת כהנים. כהן שאינו מתענה אינו עולה לדוכן אם יש כהן המתענה. ברכת כהנים בחצי שעה האחרונה של היום, ויש מקילים מפלג המנחה (שעה ורבע לפני שקיעה – בשעה 17:40 בישראל). "שים שלום" (במקום "שלום רב"), "אבינו מלכנו", תחנון, "עלינו". סוף הצום 18 דקות אחרי שקיעה – בשעה 18:55 בישראל.

יום ו', ד' בתשרי (26.9.2025)
סליחות עשרת ימי תשובה. בשחרית "אבינו מלכנו", תחנון, חצי קדיש, "אשרי", "למנצח", "ובא לציון", קדיש תתקבל, "עלינו", שיר של יום, "אין כאלוקינו", קדיש דרבנן, "לדוד ה' אורי". יש נוהגים שלא להתחתן בימים אלה, שלא לערב שמחה באימת הדין (טעמי המנהגים). משתטחים על קברות צדיקים, ומתפללים להקב"ה בזכותם לסליחה ומחילה. יש שמתענים בעשרת ימי תשובה ואין משלימים.
במנחה אין אומרים "אבינו מלכנו".

שבת שובה, פרשת וילך, ה' בתשרי (27.9.2025)
הדלקת נר שבת וברכת "להדליק נר של שבת". אישה מקבלת שבת בהדלקה, ומברכת אחריה. לכן ראוי שתתפלל מנחה תחילה. אם יש צורך גדול, יכולה להתנות שאינה מקבלת שבת בהדלקת הנרות. איש המדליק נר שבת מקבל עליו קדושת שבת עם הציבור. ספרדים וחסידים אומרים "שיר השירים" ומזמור "הודו... גאולי ה'" (תהלים ק"ז) לפני מנחה. "לכו נרננה", "לכה דודי", "מזמור שיר ליום השבת". חסידים אומרים "כגוונא" לפני "ברכו".
ערבית. "ופרוש", "ושמרו". הנוהגים כגר"א אין אומרים "ושמרו". תפילה של שבת, ואומר "זכרנו", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "וכתוב", "בספר חיים". שכח לומר אחד מהם - ראה דינו ביום א' דראש השנה. הקהל אומר עם הש"ץ "ויכולו" (ויאמרו לפחות שנים, משום שזו עדות) וכן בכל שבת. ברכת מעין שבע. ב"מגן אבות" אומר " המלך הקדוש". נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", אינו חוזר. יש נוהגים שאחרי שהקהל אומר "מגן אבות" הש"ץ חוזר ואומרו בקול רם (עיין מ"ב רסח, כב). (עדת בני תימן אומרים בכל שבתות השנה "המלך הקדוש"). "אלוהינו ואלוהי אבותינו רצה במנוחתנו", קדיש תתקבל (עושה ה שלום), "עלינו", "לדוד ה' אורי" (לאלה הנוהגים), אדון עולם. 'הרחמן' של שבת, "מגדול ישועות", "עושה השלום במרומיו", וכו'.
שחרית של שבת, עם הוספות עשרת ימי תשובה. קוראים לשבעה אנשים בפרשת וילך. אין קטן עולה למפטיר. ההפטרה בהושע י"ד, ב' "שובה ישראל" עד סוף הספר, ומוסיפים מיואל ב', ט"ו "תקעו שופר בציון" עד סוף הפרק "ולא יבושו עמי לעולם". בנוסח ספרד מוסיפים "מי אל כמוך". "יקום פורקן", "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", חצי קדיש, תפילת מוסף. קידוש.
מנחה. קוראים לשלושה בפרשת האזינו. בתפילה: "שים שלום", "צדקתך צדק", קדיש תתקבל, "עלינו". אין אומרים פרקי אבות ו"ברכי נפשי". דרשה לתשובה.
מוצאי שבת, ו' בתשרי. מאחרים תפילת ערבית לזמן הכתוב בלוח, להוסיף מחול על הקודש. בבתי כנסת רבים שרים לפני תפילת מעריב כדי ללוות את שבת מלכתא בשמחה ושיר. יש נוהגים לשיר "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים ס"ז) ומוסיפים מזמור "לדוד ברוך ה' צורי" (תהלים קמ"ד). ויש מוסיפים "אשרי תמימי דרך" ופרקי שיר המעלות, כל מקום כמנהגו.
ערבית . "והוא רחום", ברכו. חצי קדיש. בתפילה: "זכרנו", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "אתה חוננתנו", "המלך המשפט", "וכתוב", "בספר". אשכנזים אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש". קדיש תתקבל, "ויתן לך" (יש נוהגים לומר "ויתן לך" בבית). עלינו, קדיש יתום, ברכו בתרא, "לדוד ה' אורי" לפי המנהג. הבדלה: הגפן, בשמים, נר, המבדיל. קידוש לבנה כהגר"א, ולפי הרמ"א אין לקדש עד מוצאי יום הכיפורים.
יום א', ב', ג' - ו', ז', ח' בתשרי - דינם כמו ביום ו' ד' בתשרי.

ערב יום הכיפורים. יום ד', ט' בתשרי (1.10.2025)
"כפרות" באשמורת הבוקר (כל עשרת ימי תשובה הם זמן כפרות). יש שנהגו לתת לעניים את תמורת הכפרות, ויש שנהגו לעשות כפרות על כסף המיועד לצדקה. סליחות בקצרה. בשחרית אין אומרים "מזמור לתודה" (רוב הספרדים אומרים), לא אבינו מלכנו, לא תחנון ולא למנצח. מצווה להרבות בסעודה, ואסור להתענות אפילו תענית חלום, ואפילו עד הסעודה המפסקת אסור. מצווה לטבול במקווה לכבוד יום הדין, ואפילו צעירים שהם בני מצווה ראוי להם לטבול. אָבל בתוך שבעה טובל לפני שקיעת החמה, אפילו במים חמים, שיום הכיפורים מבטל גזירת שבעה.

מנחה . מקדימים להתפלל מנחה כדי להספיק לאכול אחריה סעודה מפסקת. בסוף תפילת י"ח בלחש, לפני "אלוקי נצור", אומר היחיד "יהיו לרצון", וידוי ו"על חטא". בחזרת הש"ץ אין וידוי ו"על חטא". אין אומרים "אבינו מלכנו".
אין אוכלים בסעודה המפסקת מאכלים שמנים, מעלי ליחה או מתובלים. המלצת רופאים לא להרבות באכילה, להימנע ממאכלים חריפים ומלוחים, ולהרבות בשתייה. מסיימים את הסעודה מבעוד יום, לפני זמן הדלקת הנרות, כדי להוסיף מחול על הקודש. לפני ברכת המזון אומרים "שיר המעלות" ולא "על נהרות בבל" (וכן בראש חודש ובערב שבת וערב יום טוב אחרי חצות). הקדים לגמור הסעודה, יכול להתנות במפורש שיאכל. פורסים מפות על השולחנות ומדליקים נרות הדולקים 24 שעות. (נוהגים שכל נשוי מדליק נר חיים בשבילו, ונר נשמה להורים ולקרובים). מדליקים נרות של יום כיפור, ומברכים "להדליק נר של יום הכיפורים" ו"שהחיינו". איש או אישה המתפללים בבית הכנסת, לא יברכו "שהחיינו" בהדלקה כי אם בבית הכנסת עם הציבור. מברכים את הבנים והבנות באריכות ימים, ושיקיימו תורה ומצוות. מפייסים איש את רעהו ומברכים בחתימה טובה. אל יהא אדם סרבן להתפייס, וימחל לחברו המבקש מחילה. החייב לחברו ממון, יקבל בלבו לשלם לו, שלא יעכב התשובה. אנשי ירושלים נוהגים ללבוש בגדים לבנים ולהתעטף בטלית בבית. חולצים את הנעלים, והולכים לבית-הכנסת. הצום מתחיל בירושלים 17:53. במקומות אחרים לפי זמן כניסת השבת (20-30 דקות לפני השקיעה).

יום הכפורים, יום ה', י' בתשרי (2.10.2025)
כל נדרי - מתעטפים בטלית מבעוד יום. "תפילה זכה". יש להקדים "כל נדרי" לפני שקיעת החמה. מוציאים שני ספרי תורה ומוסרים אותם לשני זקנים או חשובי הקהל, והם עוטרים את הש"ץ, ואומרים "על דעת המקום" שלוש פעמים. הש"ץ אומר "כל נדרי" שלוש פעמים בניגון המקובל, והקהל אומר בלחש. ואומר: "מיום כפורים שעבר עד יום כפורים זה, ומיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה". בכל פעם משלוש פעמים של "כל נדרי", ובפסוקי "ונסלח", מגביה הש"ץ את קולו. הש"ץ מברך בקול רם "שהחיינו", והקהל אומר עמו בלחש, ומסיים לפניו כדי לענות אמן. יש קהילות שאומרים "כל נדרי" בלילה ממש (לקוטי הרי"ק). הרב או גדול שבקהל אומר דברי התעוררות לתשובה.

ערבית . ברכו. בקריאת שמע אומרים יחד עם הש"ץ בקול רם "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וכן בק"ש של שחרית. "ופרוש", "כי ביום הזה יכפר". לדעת הגר"א אין אומרים "כי ביום". חצי קדיש, תפילת יום הכיפורים.
פותחים הארון, והש"ץ מתחיל "אלוהינו ואלוהי אבותינו יעלה תחנונינו", פיוטים, סליחות, וידוי ו"על חטא". יש אומרים "לדוד מזמור". קדיש תתקבל. "עלינו", "לדוד ה' אורי" (לנוהגים במעריב). "אדון עולם", 4 פרקים ראשונים של תהלים, שיר היחוד ושיר הכבוד. יש אומרים את "שיר היחוד" בציבור פסוק בפסוק. יש נוהגים להיות ערים כל הלילה בבית הכנסת בלימוד תורה ואמירת תהלים, אם הדבר יקשה עליו להתענות ולהתפלל, אל יעשה כן.
שחרית . נטילת ידיים בשחרית ואחרי עשיית צרכים רק עד קשרי האצבעות. עיניים מותר לרחוץ רק בכדי להעביר לכלוך. משכימים לבית הכנסת, יש נוהגים לדלג על ברכת "שעשה לי כל צרכי" (לשיטת הגר"א מברכים בערב בעת נעילת הנעליים). שיר היחוד, שיר הכבוד. שיר של יום: "לדוד משכיל" (תהלים ל"ב), פסוקי דזמרה. "המלך" עד "ובמקהלות" אומר הקהל יחד עם הש"ץ, כמו בראש השנה. ברכת יוצר, כמו בראש השנה, "המאיר לארץ". בקריאת שמע, "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם. תפילת לחש. חזרת הש"ץ, פיוטים כמנהג. קדושת נעריצך ונקדישך (או "כתר"), ברכת כהנים. (הכהנים חולצים גם נעלי גומי – קכ"ח, מ"ב ס"ק י"ח). אומרים "אבינו מלכנו", קדיש תתקבל, פסוקי "אין כמוך". במנהג ספרד שיר של יום (פ"א). מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות ותפילת "ריבונו של עולם", "שמע ישראל", "קדוש ונורא", "גדלו". באחד קוראים לששה בפרשת אחרי מות (ויקרא ט"ז), מתחילה עד "ויעש כאשר צוה ה' את משה". חצי קדיש. בספר השני קוראים למפטיר בפרשת פנחס (במדבר כ"ט, ז') "ובעשור לחודש השביעי" עד "ומנחתה ונסכיהם". ומפטירים בישעיה נ"ז, י"ד "ואמר סולו סולו" עד נ"ח, י"ד "כי פי ה' דיבר".
אם יש ברית מילה מלים אחר קריאת התורה, מברכים על הכוס, ונותנים לטעום לרך הנימול, וגם כשאומר "בדמיך חיי". אם מלים בבית היולדת, ולא עברו 7 יממות מלאות מזמן הלידה, והיא עדיין חלשה וזקוקה לאוכל ומותר לה לשתות יין, יכווין להוציאה בברכה, והיא תכוון לצאת, ותשתה היא. חולים וקטנים שאוכלים ביום הכפורים אומרים בברכת המזון "יעלה ויבוא", ואם לא אמרו אינם חוזרים.
הזכרת נשמות. נוהגים להזכיר נשמות חללי השואה, צה"ל והטרור. הציבור אומרים "אל מלא רחמים", וביחידות "יזכור". "אב הרחמים", "אשרי", "יהללו", "לדוד מזמור", חצי קדיש.

מוסף . ראוי להתחיל מוסף לפני שהגיע זמנה של מנחה גדולה, (שהוא שש וחצי שעות של היום) (רפ"ו). הש"ץ אומר "הנני", חצי קדיש. בחזרת הש"ץ כשאומר "עלינו", ובסדר העבודה ב"הכהנים" - כורעים ומשתחווים ונופלים על פניהם, כמו בראש השנה. סליחות, וידוי ו"על חטא", "ותערב", ברכת כהנים, קדיש תתקבל. אין אומרים "אין כאלוהינו". שיר של יום (אם לא אמרו בהשכמה).
רבים ממתפללי נוסח אשכנז מעדיפים את סדר העבודה של נוסח ספרד "אתה כוננת", שנכתב בלשון המשנה.

מנחה. אין אומרים אשרי ובא לציון. מוציאים ספר תורה וקוראים לשלושה בפרשת עריות (ויקרא י"ח, א') עד סופה, והשלישי מפטיר. אין אומרים חצי קדיש אחרי קריאת התורה. מפטירים בספר יונה, ומוסיפים שלושה פסוקים שבסוף מיכה "מי א-ל כמוך" עד הסוף. בברכת ההפטרה מסיים "מגן דוד", "יהללו", "לדוד מזמור", חצי קדיש. תפילה בלחש. בחזרת הש"ץ, לפני "זכור לנו ברית אבות", אומר הסליחה "א-ל נא רפא". אין הכהנים עולים לדוכן, והש"ץ אומר "אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו בברכה", "שים שלום", "אבינו מלכנו", קדיש תתקבל.

נעילה. זמנה כשהחמה בראש האילנות. אשרי ובא לציון, חצי קדיש. במקום "כתבנו" "וכתוב", "ונכתב", אומר: "חתמנו", "וחתום", "ונחתם". פותחים הארון מחזרת הש"ץ ועד אחרי קדיש תתקבל. אומרים 7 פעמים י"ג מדות בפיוטים: ומי יעמוד, מרובים צרכי עמך, ידך פשוט, זכור ברית אברהם, ה' ה', רחם נא. אלוהינו ואלוהי אבותינו סלח לנו. אפשר לומר ברכת כהנים עד 13 דקות אחרי שקיעה. מנהג הספרדים לומר את הסליחות אחרי חזרת הש"ץ, ואף אשכנזים רשאים לנהוג כך אם הזמן קצר. "אלוהינו ואלוהי אבותינו ברכנו בברכה" - אומר אפילו בלילה. אבינו מלכנו: "חתמנו" במקום "כתבנו". אומרים "שמע ישראל" פעם אחת, "ברוך שם כבוד" 3 פעמים, "ה' הוא האלוקים" 7 פעמים. קדיש תתקבל. 21 דקות אחרי השקיעה (השקיעה בירושלים 18:28) נוהגים אנשי א"י לתקוע תקיעה אחת, ויש תוקעים תשר"ת (=תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה). אומרים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה".
סוף הצום 33 דקות אחרי שקיעה. מותרים במלאכה, מדליקים ומבדילים.

מוצאי יום הכיפורים, י"א בתשרי
ערבית של חול, "אתה חוננתנו". אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש". קדיש תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ברכו בתרא, ויש נמנעים מלומר ברכו בתרא כמו בשבת ויום טוב, מאחר שהכל נמצאים בבית הכנסת בעת "ברכו" ראשון. "לדוד ה' אורי", קדוש לבנה. הבדלה: י ין, נ ר, ה בדלה. ברכת "מאורי האש" מברך על נר ששבת: שדלק מערב יום כיפור, או שהודלק ממנו. מי שלא ברך בבוקר "שעשה לי כל צרכי" - מברך כאשר נועל נעליו (הגר"א). נוהגים להתחיל מיד בבניין הסוכה.
מנהג ירושלים שחסידים וספרדים אומרים "שיר למעלות אשא עיני" לפני "עלינו".

יום שישי, י"א בתשרי (3.10.2025). נוהגים להשכים לבית הכנסת. עד אחרי אסרו חג אין אומרים תחנון, ולא "יהי רצון" שאחר קריאת התורה. יש שאין אומרים תחנון עד ראש חודש מרחשוון. בימים שבין יום הכיפורים לסוכות אין מתענים, מלבד חתן ביום חופתו.

שבת פרשת האזינו, י"ב בתשרי (4.10.2025)
קוראים לשבעה אנשים לפי הסדר: הזיו לך , (ה אזינו, ז כור, י רכיבהו, ו ירא, ל ו חכמו, כ י אשא) והשביעי מן "ויבוא משה" עד סוף הפרשה (אפשר לחלק לשני קרואים רק את העלייה לשביעי) ומפטירים "וידבר דוד" (שמואל ב' כ"ב, כל הפרק). אין אומרים "אב הרחמים".
במנחה. קוראים שלושה בפרשת וזאת הברכה. אין אומרים "צדקתך צדק" ולא "ברכי נפשי".
ערבית. אשכנזים אין אומרים "ויהי נועם", "ואתה קדוש".

חודשי השנה

רבנים שונים

לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא- תשובה
תשרי תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת מעשר שני פרק ג משנה ב,ג
ז אלול תשפ"ב

חודשי השנה

חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש תשרי תשפ"ג
רבנים שונים | תשרי תשפ"ג
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים חודש כסלו תשע"ז
רבנים שונים | כסלו תשע"ז
33 דק'
חודשי השנה
עניינו של חודש אייר
שיחת פתיחה לזמן קיץ התשע"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' אייר התשע"ג
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש חשוון
איחוד בתי הכנסת בישראל
רבנים שונים | חשוון תשע"ד

חודשי השנה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יהושע שפירא
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב משה אליה
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב שמעון קליין

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו