ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
"אם בכל זאת מישהו מכם ישכח את ההוראה הזו, ויכנס לטייל ביער", הוסיפו המדריכים, "ויפגוש דוב, אסור לו לברוח, מפני שהדוב מהיר מהאדם. לכן, מה שצריך לעשות הוא לעמוד מול הדוב באומץ, ולומר לו את המשפט הבא: אני בן אדם, וזה המקום שלי. הדוב כבר יסתובב וילך אחורה".
זו הייתה הוראה משונה, שהרי הדוב לא מבין את שפת האדם, ולכאורה אין סיבה שהמשפט הזה ישפיע עליו, אך זו הייתה ההוראה.
אחרי מספר ימים, שכח אחד הקצינים את הסכנה, ויצא לטייל מעט ביער. (טוענים שזה היה קצין דתי בכיר, ששמו מפורסם, אך לא ווידאתי את הדברים). הוא לא הספיק להתרחק, ולפתע הופיע מולו דוב מאיים.
באופן טבעי, הוא כמעט הסתובב בבהלה והחל לברוח, אך לפתע הוא נזכר בהוראות המדריכים. הוא נעמד באומץ במקומו ואמר: "אני בן אדם, וזה המקום שלי"...
ואכן, הדוב הסתובב והסתלק מהמקום...
סיפור מוזר, אך האמת היא שהוא לא כל כך מוזר. כולנו יודעים שישנם חיות טרף שחזקות בהרבה מהאדם, ובכל זאת, כמעט תמיד, הן לא מתנפלות על האדם ולא פוגעות בו. עניין זה נובע מפסוק בפרשתנו – "ומוראכם וחתכם יהיה על כל חיית הארץ ועל כל עוף השמיים בכל אשר תרמוש האדמה...".
וכאן המקום לשאול – מה מקור היראה של בעלי החיים מבני האדם?
יודעים אנו, שעל גדולי ישראל מסופר שבעלי החיים יראו מהם באופן מיוחד, ואף כשהם היו מורעבים בתוך כלוביהם, מה שמניע אותם בדרך כלל לפגוע באדם, בכל זאת הם יראו מפני הצדיקים. כך מסופר על דניאל בגוב האריות, אור החיים הקדוש ועוד ועוד.
ישנם גם סיפורים על גדולי עולם, שבעלי החיים בשדה ממש השתחוו להם וליקקו את רגליהם, וכן שבשעה שהתפללו בעלי החיים עמדו ופנו לכיוונם.
מהיכן כל זה נובע?
התשובה היא שהבריאה עשויה רבדים רבדים, וסימנך – דצח"ם, ראשי תיבות - דומם, צומח, חי, מדבר (האדם). כל רובד מרגיש בכך שהרובד השני הוא מעליו, ולכן הוא נכנע בפני מי שגבוה ממנו. בעלי החיים חשים שהאדם מצוי מעליהם, והם נכנעים בפניו.
לכן בסיפור שבו פתחנו, אם האדם נוהג כאדם, ומדבר עם בעל החיים באמירה שמדגישה קודם כל שיש בו את כוח הדיבור, שמבטא את היותו עליון על בעלי החיים, ובנוסף – גם מדבר עם בעל החיים על כך שהוא אדם וזה שלו, ולכן בעל החיים הנמוך ממנו צריך להתבטל בפניו וללכת, בדרך כלל בעל החיים ייכנע בפניו.
אך לא תמיד זה מספיק, לעיתים בעל החיים מורעב וכדומה. וכאן מגיעים הסיפורים על הצדיקים, שבעלי החיים נכנעו בפניהם גם במצבים כאלה. הטעם לכך הוא שמעל האדם מצוי האלוקים. אם האדם נכנע ומתבטל למדרגה שמעליו, לאלוקים, הרי שם ה' מאיר בקרבו, ואז גם המדרגה שמתחתיו תתבטל לכך. אך אם האדם לא התבטל מספיק למדרגה שמעליו, גם בעל החיים ינהג כמוהו ולא יתבטל אליו, ובמיוחד שהאלוקות לא מאירה דרכו, וח"ו יפגע בו.
ובאמת כשאדם חוטא, לעיתים שולטות בו החיות. וכך מביא רש"י על פסוק נוסף בפרשה "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו...", ואומר רש"י (ט, ה) "לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט בהן, שנאמר (תהלים מט יג) נמשל כבהמות נדמו, לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות".
וכך מצאנו אצל קין, שבעקבות החטא חשש שהבהמות והחיות יהרגוהו, עד שחקק לו הקב"ה אות משמו, כדברי רש"י (ד, טו) שאמר קין "כל מוצאי יהרגני - הבהמות והחיות... אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עוון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל".
ומעניין לעניין באותו עניין. כבר הזכיר בעל ספר 'הכוזרי', שבבריאה יש גם רובד חמישי המצוי מעל מדרגת 'המדבר', והוא הרובד של עם ישראל. ומצאנו אצל עם ישראל, שכאשר שם ה' נקרא עלינו הרי הגויים יראים ממנו כפי שאמרו חז"ל (ברכות ו.) "מנין שהתפילין עוז הם לישראל - דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש".
ויהי רצון שנדע להתחבר ולהתבטל לשם ה', ומתוך כך להקרין את חיבורנו לשם ה' כלפי כל הגויים, ואז כולם יכירו בגדלות שם ה' הנקראת על ישראל, "ולא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'"!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
















