ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה.
התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה.
בחמדת ימים לפרשת נח חיפשנו את המקור להוספת: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת", בברכת המזון בימי חג הסוכות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מצאנו את מקורו של הביטוי בנבואת הנביא עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא).
המהר"ל מפראג הסביר לנו את הקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ומדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
ננסה עתה למצוא את המקור לנבואת עמוס בתורה ובנבואת נביא שקדם לו.
בספר "צפנת שמואל" – מלכות דוד, הקדשתי פרק שלם להוכחה כי דוד המלך היה תלמידו של משה רבנו, נשתמש בעובדה זו כדי למצא את המקור.
כך קובעת התורה לפני חטא העגל: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג, יא).
אחרי חטא העגל משה ביקש לחזור למצב זה, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ (=פנים אל פנים) וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:...וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:...וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שם יב-יח). הקב"ה ענה לו: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שם כ). בקשתו של משה לא נתקבלה, אבל הקב"ה זיכה אותו בהתגלות הבאה: "וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שם כא-כג). שם בנקרת הצור זכה משה רבנו לחסות בצל ידו של הקב"ה ולהיות בצל הסוכה (=שַׂכֹּתִי) - בצילא דמהימנותא. כמעט מחצית אלף שנים אחרי, תלמידו של משה - דוד המלך מבקש את אותן בקשות, תוך שימוש במטבעות לשון זהות. בפרק כ"ז בתהילים, תחת הכותרת: "לדוד ה' אורי וישעי", אנו מוצאים "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי: ... לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי ... הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ". אי אפשר להתעלם מהמודגש! דוד המלך הלך בדרכו של משה רבנו, והשתמש באותם ביטויים כדי להביע את אותם רעיונות. משה וגם דוד זכו לחסות בסוכתו של הקב"ה. הסוכה היא סוכתם של הרב והתלמיד. דוד הוא אבי השושלת המלכותית בפועל והוא המשיח שמצאצאיו יבוא המשיח. לכן, אין זה פלא שעמוס בנבואתו מצביע כסימן גאולה דווקא על סֻכַּת דָּוִיד, שהיא סוכתו של משה רבנו.
שניהם תלמידים של אברהם אבינו, ומידת הענוה משותפת לשלשתם. אברהם הכריז (בפרשה הבאה) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) משה הכריז "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז, ז-ח) ושניהם בבחינת המורים של דוד המלך שהכריז "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כב, ז. עיינו חולין פט ע"א). אלה מנהיגך ישראל - ענווים!!!
הסוכה היא סמל ענוותנות. עם ישראל יזכה לגאולה כהבטחת הנביא עמוס, אם יחפש לו מנהיגים הדומים לסוכה. כך נזכה לשבת תחת כנפי השכינה - ענני הכבוד, ולראות בביאתו של בן דוד.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות בה כולם יכנסו תחת האלונקה ויזכו לחסות יחד תחת ענני הכבוד, המתגלה במיוחד בזמן הקרבות. ענני הכבוד שהובילו את עם ישראל בימי אברהם (עיינו חמדת ימים לך לך תשפ"ב) וגם בימי משה (כמפורסם).
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה.
נייחל לנחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות.
ונחסל את ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה להשמיד את מדינת ישראל.
נאחל לכל עם ישראל ולאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל, היא הבסיס ליציבות ולשגשוג לכל שוחרי השלום בעולם ובמזרח התיכון.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












