ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה.
התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה.
בחמדת ימים לפרשת נח חיפשנו את המקור להוספת: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת", בברכת המזון בימי חג הסוכות. קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מצאנו את מקורו של הביטוי בנבואת הנביא עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם: "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא).
המהר"ל מפראג הסביר לנו את הקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ומדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
ננסה עתה למצוא את המקור לנבואת עמוס בתורה ובנבואת נביא שקדם לו.
בספר "צפנת שמואל" – מלכות דוד, הקדשתי פרק שלם להוכחה כי דוד המלך היה תלמידו של משה רבנו, נשתמש בעובדה זו כדי למצא את המקור.
כך קובעת התורה לפני חטא העגל: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" (שמות לג, יא).
אחרי חטא העגל משה ביקש לחזור למצב זה, "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ (=פנים אל פנים) וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה:...וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה:...וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ" (שם יב-יח). הקב"ה ענה לו: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שם כ). בקשתו של משה לא נתקבלה, אבל הקב"ה זיכה אותו בהתגלות הבאה: "וַיֹּאמֶר ה' הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר: וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי: וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שם כא-כג). שם בנקרת הצור זכה משה רבנו לחסות בצל ידו של הקב"ה ולהיות בצל הסוכה (=שַׂכֹּתִי) - בצילא דמהימנותא. כמעט מחצית אלף שנים אחרי, תלמידו של משה - דוד המלך מבקש את אותן בקשות, תוך שימוש במטבעות לשון זהות. בפרק כ"ז בתהילים, תחת הכותרת: "לדוד ה' אורי וישעי", אנו מוצאים "כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי: ... לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי ... הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ". אי אפשר להתעלם מהמודגש! דוד המלך הלך בדרכו של משה רבנו, והשתמש באותם ביטויים כדי להביע את אותם רעיונות. משה וגם דוד זכו לחסות בסוכתו של הקב"ה. הסוכה היא סוכתם של הרב והתלמיד. דוד הוא אבי השושלת המלכותית בפועל והוא המשיח שמצאצאיו יבוא המשיח. לכן, אין זה פלא שעמוס בנבואתו מצביע כסימן גאולה דווקא על סֻכַּת דָּוִיד, שהיא סוכתו של משה רבנו.
שניהם תלמידים של אברהם אבינו, ומידת הענוה משותפת לשלשתם. אברהם הכריז (בפרשה הבאה) "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) משה הכריז "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז, ז-ח) ושניהם בבחינת המורים של דוד המלך שהכריז "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ" (תהלים כב, ז. עיינו חולין פט ע"א). אלה מנהיגך ישראל - ענווים!!!
הסוכה היא סמל ענוותנות. עם ישראל יזכה לגאולה כהבטחת הנביא עמוס, אם יחפש לו מנהיגים הדומים לסוכה. כך נזכה לשבת תחת כנפי השכינה - ענני הכבוד, ולראות בביאתו של בן דוד.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות בה כולם יכנסו תחת האלונקה ויזכו לחסות יחד תחת ענני הכבוד, המתגלה במיוחד בזמן הקרבות. ענני הכבוד שהובילו את עם ישראל בימי אברהם (עיינו חמדת ימים לך לך תשפ"ב) וגם בימי משה (כמפורסם).
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה.
נייחל לנחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות.
ונחסל את ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה להשמיד את מדינת ישראל.
נאחל לכל עם ישראל ולאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל, היא הבסיס ליציבות ולשגשוג לכל שוחרי השלום בעולם ובמזרח התיכון.

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















