הרמב"ן מעיר את תשומת ליבנו, דווקא בפרשתנו, לחילופי השמות בין מידת הרחמים למידת הדין (עיינו כדוגמא בדבריו לפרק יח, כ).

בלי להיכנס למושגים הקשורים לחכמי האמת, ננסה להבין את המתרחש בסוף פרשת לך לך ובהתחלת פרשת וירא, נתחיל בביאור סדר הפרשיות.

א.     (פרשת לך לך) פרק יז פס' א-ב: בשורה על ברכת הזרע וכריתת ברית עם אברהם: "וַיְהִי אַבְרָם בֶּן תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי אֵל שַׁדַּי הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים: וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וְאַרְבֶּה אוֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד".

       ההתגלות היא במידת הרחמים - ה' והברית  מבוססת על וֶהְיֵה תָמִים (שלם באמונתך ובמעשיך).

ב.     (פרשת לך לך) פרק יז פס' ג-יז: בשורה על ברכת הזרע וכריתת ברית עם אברהם. ובנוסף בשורה על הולדת בן משרה: "וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹהִים לֵאמֹר: אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: ... וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ... וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם: זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר".

ההתגלות היא רק במידת הדין והיא מבוססת על ברית המילה.

בסה"כ השם מבטא את מידת הדין מופיע 9 פעמים (עי"ש).

ג.      (פרשת וירא) פרק יח פס' א-טו: כהמשך לפסוקים בפרק הקודם (א.) מתווספת כאן בשורה על הולדת בן לאברהם ולשרה: "וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם: ... וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו: וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים: וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה וַאדֹנִי זָקֵן: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָהָם לָמָּה זֶּה צָחֲקָה שָׂרָה לֵאמֹר הַאַף אֻמְנָם אֵלֵד וַאֲנִי זָקַנְתִּי: הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וּלְשָׂרָה בֵן".

ההתגלות היא רק במידת הרחמים.

בסה"כ מופיע שם זה 4 פעמים (עי"ש).

ד.     (פרשת וירא) פרק יח פס' יז-לג; פרק יט פס' א-כה: מופיעה הפרשיה על חורבן סדום.

גם בה מופיע רק השם המבטא מידת הרחמים 13 פעמים (עי"ש).

ה.     (פרשת וירא) פרק כא פס' א-ו: מופיע  הדיווח על הולדת יצחק בן לאברהם ושרה. כאן כבר מופיע, בצורה מאוד מדויקת, שילוב בין השם המבטא את מידת הדין ובין השם המבטא את מידת הרחמים: "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹהִים:  וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ שָׂרָה יִצְחָק: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים:  וְאַבְרָהָם בֶּן מְאַת שָׁנָה בְּהִוָּלֶד לוֹ אֵת יִצְחָק בְּנוֹ: וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי".

      כאשר הדברים מיוחסים לשרה (בעלת הרחם) מופיעה מידת הרחמים, כאשר הדברים מיוחסים לאברהם (מי שנטצווה לחתום בבשרו אות ברית קודש) מופיעה מידת הדין.

      הבשורה לאברהם ושרה על הולדת בנם הגיעה אליהם גם במידת הדין וגם במידת הרחמים, בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים סב, יב).

ההפתעה היא שחורבן סדום מופיע במידת הרחמים, שהתהפכה למידת הדין בגלל מעשיהם (רמב"ן שם).

על האכזרים אין לרחם, רק הקב"ה יכול להענישם במידת הרחמיםכי לגביו אין הבדל.

הבה נתפלל כי הקב"ה ברחמיו יגאל את כלל עמו ויחיש עוד יותר ישועה לבניו, בניו רחומיו (פסחים פז, ע"א).