ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
השבוע נציע הצעה נוספת המבוססת על עקרונות אלה. אחד המאפיינים של מצוות קרבן הפסח, שאכילתו היא הבסיס המרכזי של ליל הסדר יחד עם אכילת המצה, הוא השותפות והאחדות של עם ישראל.
התורה נוקטת לשון זו בעניין שחיטת קרבן הפסח:
"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ב ו).
כיצד יכולים כל ישראל לשחוט והלא יש מנויים רבים על כל קרבן? אלא שמכאן נלמדת ההלכה היסודית ש"שלוחו של אדם כמותו" (רש"י שם). רעיון האחדות ושותפות הגורל היהודי שיש בקרבן הפסח, בא לידי ביטוי גם במאמר חז"ל בשם רבי נתן:
"מניין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד - תלמוד לומר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים, וכי כל הקהל שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד" (פסחים דף עח ע"ב).
ההכרח לאכול את הפסח בחבורה, שהרי אין להותיר ממנו עד חצות (לכתחילה לפחות), גם הוא מבטא את הרעיון של ה"ביחד".
מאידך גיסא, כל ניסיון לטשטש את ההבדלים שיש בין יהודים שונים, עלול להיות מאוד מלאכותי. נסיון שכזה, עלול לפגע גם ב"עושר" הנובע דווקא מתוך הניגודים.
אם נסתכל על כל יהודי באשר הוא בדרך הבאה, יתכן ונצליח לפתור את הקונפליקט והסתירה הקיימת לכאורה בין שתי המגמות.
יתכן וכל יהודי כולל בתוכו או בתוך תוכו את ארבעת הבנים כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכל יהודי, הרהורי ספק בכל מיני נושאים הקשורים לאמונה. הדרך להגיע לאמונה תמימה ושלמה היא ארוכה והיא חייבת לכלול בתוכה חיבוטי נפש והתלבטויות. ה"כפירה" כהווא אמינא נמצאת בתוך תוכנו ועל ההתמודדות אנו מקבלים שכר. כל אחד מאתנו חייב להתגבר על ה"רשע" שקיים בתוכו.
כל יהודי מחויב להשתמש ב"שכל הישר" לחקור ולבדוק במבחן הסבירות וההגיון, כל צעד ושעל שלו. מה שלא עומד במבחן נבדק מול הדרכות חז"ל. בסופו של התהליך אנו מכירים בכוחם ובעליונותם של חכמינו מסיבות רבות, אבל כבר אמרו חכמים ש"רק לשיכור העולם נדמה כמישור".
כל יהודי מתנהג כצדיק-תמים חלק מהזמן והשאלה היא רק שאלה של כמות. הוא מצליח להתעלות מעל לחולשות, מעל לצרכים החומרים ומביא לידי ביטוי את היותו נברא ב"צלם אלקים". כל יהודי יש בו בחינה של "תם" גם אם היא לעתים נסתרת ברוב הזמן.
כל יהודי יכול לעתים רחוקות לעבוד את הקב"ה ב"חוג שממעל למבטא", ב"שתיקה עליונה", ב"דממה רועמת". ברגעי חסד אלה הוא בבחינת "שאינו יודע לשאול".
אם אכן כל יהודי כולל בתוכו את כל הבחינות הרי שהאחדות היא אמיתית. צריך להיות קשור לכלל ישראל. רק הקשר החזק בין כל היהודים, שהרי סמלו של פורים הוא הקריאה "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד' טז) שלושים יום קודם החג, יאפשר אחר כך לחגוג כהלכה את ליל הסדר.
הבה נתפלל כי גם מסר זה יוסיף לאחדות ישראל ולקרוב לבבות בליל הסדר הקרוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.














