ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
השבוע נציע הצעה נוספת המבוססת על עקרונות אלה. אחד המאפיינים של מצוות קרבן הפסח, שאכילתו היא הבסיס המרכזי של ליל הסדר יחד עם אכילת המצה, הוא השותפות והאחדות של עם ישראל.
התורה נוקטת לשון זו בעניין שחיטת קרבן הפסח:
"וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" (שמות י"ב ו).
כיצד יכולים כל ישראל לשחוט והלא יש מנויים רבים על כל קרבן? אלא שמכאן נלמדת ההלכה היסודית ש"שלוחו של אדם כמותו" (רש"י שם). רעיון האחדות ושותפות הגורל היהודי שיש בקרבן הפסח, בא לידי ביטוי גם במאמר חז"ל בשם רבי נתן:
"מניין שכל ישראל יוצאין בפסח אחד - תלמוד לומר ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים, וכי כל הקהל שוחטין? והלא אין שוחט אלא אחד! אלא מלמד שכל ישראל יוצאין בפסח אחד" (פסחים דף עח ע"ב).
ההכרח לאכול את הפסח בחבורה, שהרי אין להותיר ממנו עד חצות (לכתחילה לפחות), גם הוא מבטא את הרעיון של ה"ביחד".
מאידך גיסא, כל ניסיון לטשטש את ההבדלים שיש בין יהודים שונים, עלול להיות מאוד מלאכותי. נסיון שכזה, עלול לפגע גם ב"עושר" הנובע דווקא מתוך הניגודים.
אם נסתכל על כל יהודי באשר הוא בדרך הבאה, יתכן ונצליח לפתור את הקונפליקט והסתירה הקיימת לכאורה בין שתי המגמות.
יתכן וכל יהודי כולל בתוכו או בתוך תוכו את ארבעת הבנים כולם ביחד וכל אחד לחוד. לכל יהודי, הרהורי ספק בכל מיני נושאים הקשורים לאמונה. הדרך להגיע לאמונה תמימה ושלמה היא ארוכה והיא חייבת לכלול בתוכה חיבוטי נפש והתלבטויות. ה"כפירה" כהווא אמינא נמצאת בתוך תוכנו ועל ההתמודדות אנו מקבלים שכר. כל אחד מאתנו חייב להתגבר על ה"רשע" שקיים בתוכו.
כל יהודי מחויב להשתמש ב"שכל הישר" לחקור ולבדוק במבחן הסבירות וההגיון, כל צעד ושעל שלו. מה שלא עומד במבחן נבדק מול הדרכות חז"ל. בסופו של התהליך אנו מכירים בכוחם ובעליונותם של חכמינו מסיבות רבות, אבל כבר אמרו חכמים ש"רק לשיכור העולם נדמה כמישור".
כל יהודי מתנהג כצדיק-תמים חלק מהזמן והשאלה היא רק שאלה של כמות. הוא מצליח להתעלות מעל לחולשות, מעל לצרכים החומרים ומביא לידי ביטוי את היותו נברא ב"צלם אלקים". כל יהודי יש בו בחינה של "תם" גם אם היא לעתים נסתרת ברוב הזמן.
כל יהודי יכול לעתים רחוקות לעבוד את הקב"ה ב"חוג שממעל למבטא", ב"שתיקה עליונה", ב"דממה רועמת". ברגעי חסד אלה הוא בבחינת "שאינו יודע לשאול".
אם אכן כל יהודי כולל בתוכו את כל הבחינות הרי שהאחדות היא אמיתית. צריך להיות קשור לכלל ישראל. רק הקשר החזק בין כל היהודים, שהרי סמלו של פורים הוא הקריאה "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד' טז) שלושים יום קודם החג, יאפשר אחר כך לחגוג כהלכה את ליל הסדר.
הבה נתפלל כי גם מסר זה יוסיף לאחדות ישראל ולקרוב לבבות בליל הסדר הקרוב.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
