^ 1. פרשת כי תצא רפ"ב
^ 2. שו"ע סי ת"ס סע' ב'. ומובאים באחרונים ב' טעמים: האחד משום המכשלות הרבות הנמצאות במאפיות, והשני מפני ש"מצוה בו יותר מבשלוחו" – שהוא עוסק בעצמו במצוות שימור המצות.
^ 3. משנ"ב סי' ת"ס ס"ק ז' בשם האר"י ז"ל.
^ 4. עי' שו"ע סי' תנ"ג סע' ד' ובנו"כ שם.
^ 5. ערוה"ש שם סע' כ"ט, ועי' באר היטב.
^ 6. שו"ע שם סע' ט', ובמשנ"ב.
^ 7. נלמד מדין הובלה על גבי בהמה, שו"ע שם סע' ז', שיש לתת את הקמח על גבי האוכף ולא על הבהמה עצמה שכן גופה מחמם את הקמח. וכן ברמ"א סי' תנ"ה סע' א' לגבי מים שלנו, וברמ"א סי' תנ"ט סע' א'.
^ 8. משנ"ב סי' תנ"ג ס"ק ל"ו, ודעת המשנ"ב שכדאי שלא לשים הרבה שקים זה על גבי זה, בגלל שמתחממים ןעי' בערוה"ש.
^ 9. משנ"ב סי' תנ"ו ס"ק ד'.
^ 10. עי' בריטב"א פסחים ל"ה, ועי' סי' תס"ו.
^ 11. משנ"ב סי' תנ"ג ס"ק ל"ז.
^ 12. משנ"ב סי' תנ"ט ס"ק מ"ה.
^ 13. רמ"א סי' תנ"ו סע' א'.
^ 14. וכן נהג מרן הרצי"ה קוק זצ"ל, וכן נוהגים בדרך כלל במאפיות של מצות מכונה.
^ 15. החשש העיקרי הוא שמוסיפים במי ברז כימיקלים, שיתכן והם ממהרים את תהליך החימוץ כמי פירות המעורבין במים.
^ 16. משנ"ב סי' תנ"ה ס"ק ד'.
^ 17. שכן זהו פשט דברי השו"ע סי' תנ"ה סע' א'.
^ 18. משנ"ב שם.
^ 19. שו"ע סי' תנ"ה סע' א'.
^ 20. משנ"ב שם ס"ק כ"ג, ובבאר היטב סי'' תנ"ו ס"ק ד'.
^ 21. משנ"ב שם ס"ק י"ב.
^ 22. שו"ע שם סע' א' רמ"א סי' תנ"ט סע' א'.
^ 23. רמ"א סי' תנ"ה סע' א'.
^ 24. ע"י משנ"ב שם ס"ק ט"ו ובש"ת ס"ק ד. וע"ש לגבי אפשרות שאיבה בשבת ע"י נוכרי.
^ 25. שו"ע ורמ"א שם סע' ג' ומשנ"ב שם.
^ 26. ט"ז שם
^ 27. משנ"ב שם ס"ק ל"ח וערוה"ש סע' י'.
^ 28. ודעת חלק מהאחרונים דיש להמתין לזמן מנחה, שזה חצי שעה אחרי חצות, ועי' משנ"ב סי' תנ"ח ס"ק ד'.
^ 29. שו"ע סי' תנ"ח סע' א' וכן דעת רוב הראשונים – חלקם לכתחילה וחלקם לעיכובא, וכן מובא באחרונים, ועי' משנ"ב שחיפש להמליץ טוב וללמד זכות על המקילים שלא לאפות מצותיהם ער"פ.
^ 30. שכן לחלק מהדעות המובאות בסי' תנ"ב, חמץ במשהו אף בערב פסח וישנו חשש שיתערב משהו בבצק ולא יתבטל לפני החג. ועי' במועדי הראי"ה עמ' רפ"ד שמרן הרב קוק זצ"ל היה מקפיד שלא לאכול ממצות שנאפו בערב פסח, ועי' באר היטב ס"ק א', וערוה"ש סי' תנ"ח סע' ד'.
^ 31. שו"ע סי ת"ס סע' ג'.
^ 32. משנ"ב שם ס"ק ט'.
^ 33. משנ"ב תנ"ח ס"ק ד'.
^ 34. שו"ע סי תנ"ט סע' א'
^ 35. משנ"ב סי' תנ"ט ס"ק ד'.
^ 36. שם
^ 37. ואפילו אם החלונות פונים למקום שהשמש עצמה לא מגיעה לשם.
^ 38. משנ"ב סי תנ"ט ס"ק ב.
^ 39. שו"ע שם, ועי' משנ"ב
^ 40. כפי שמצינו ביו"ד סי' קצ"ט סע' א'.
^ 41. משנ"ב שם ס"ק ל"ג ע"ש.
^ 42. רוב הכלים הנפוצים כיום לאפייה עשויים מנירוסטה חלקה מפני שהיא חזקה ואינה מחלידה בניקיונות המרובים.
^ 43. שו"ע סי תנ"א סע' ד' ובמשנ"ב שם ס"ק ל"ט.
^ 44. ומקובל לומר שעד שבוע מהקציצה האחרונה.
^ 45. נלמד מדין העירות שאומר הרמ"א סי' תנ"ט סע' ד', שיש לדאוג שיהיו חלקות ונוחות לניקוי.
^ 46. וכיום ישנם בשוק רעדלרים חד פעמיים שניתן להשתמש בהם, ומומלץ להשתמש בהם במיוחד במצות הרכות שמשאירות שאריות רבות על הכלים, וקשה מאוד לנקות את הרעדלרים אחריהם.
^ 47. ואם הוא באמצע עריכת מצה ייתן למישהו אחר להמשיך כדי שהמצה לא תעמוד בלי עסק.
^ 48. שו"ע סי' תנ"ו סע' א'.
^ 49. שזהו שיעור קטן במעט משיעורו של הגר"ח נאה שחייב בהפרשת חלה, ויש שנהגו להקל עד קילו שש מאות.
^ 50. כמות המים המומלצת היא: למצות דקות ("אשכנזיות") כ-475 מ"ל מים לקילו קמח, ולמצות רכות כ-550 מ"ל מים לקילו קמח. ולא כדאי לעשות את העיסות דביקות מידי - במצות דקות מפני שעלולות לצאת מהתנור רכות עקב ריבוי המים, ובמצות רכות לא כדאי לעשות את העיסות רטובות מידי מפני שנדבק מאוד לכלים וקשה מאוד לנקות בין אפייה לאפייה.
כמות המים המדויקת משתנה בין סוגי קמח שונים, סוגי תנורים, מיקום המאפייה בארץ (מקום לח/יבש) וכן הטמפרטורה והלחות ביום האפייה.
^ 51. ועי' בדיני עשיית המצה לשמה מנחת חינוך מצוה י' ס"ק ב', וביאור הלכה סי' ת"ס ד"ה וקטן.
^ 52. שו"ע סי ת"ס סע' א'.
^ 53. משנ"ב סי' ת"ס ס"ק א'. ונכון הוא לערב את הילדים בכל מה שאפשר, מפני שבכך מחנכם למצוות, ואפיית מצות הינה חוויה מיוחדת לילדים, שחינוכם הינו חלק מרכזי של חג הפסח. ויכול לתת להם למדוד מים, לעטוף מקלות בנייר וכדומה, ובתנאי שהכל יעשה בהשגחה ששטפו ידיהם וכד'.
^ 54. שו"ע ס"ס תנ"ה ובנו"כ שם, ובסימן ת"ס סע' ו'-ז'. היות וישנם חומרים שעלולים למהר את החימוץ, ואין אנו בקיאים בהם, ובעיות נוספות.
^ 55. וישנם שנהגו להשתמש בכלי חד פעמי ולזרקו בכל פעם, מחשש שמא התיז מעט קמח על הכלי ולאחר י"ח רגעים יחמיץ.
^ 56. ע"פ המשנ"ב סי' תנ"ט ס"ק מ"ה
^ 57. שו"ע תנ"ט סע' ו'.
^ 58. שו"ע סי' תנ"ט סע' ב'.
^ 59. ואין הכוונה שילטף את המצות מפני שבזה רק מחמם את הבצק, אלא ילוש קלות את הבצק.
^ 60. שם ובנו"כ. ובדיעבד נראה שניתן להקל עם עמדו ללא עסק עד ח"י רגעים ועי' שם בביאור הלכה.
^ 61. שו"ע שם סע' ג' ובמשנ"ב שם.
^ 62. על הגמרא במסכת פסחים דף מ"ב: "...לא תגביה ידיה מן התנור עד שתגמור את הפת", פרש"י: "שתהה עוסקת בבצק כל שעה". והר"ן חלק ואמר שאין כוונת הגמרא שצריכה לעסוק דווקא בבצק, אלא יכולה לעסוק גם בשאר ענייני האפייה, אלא שלא תסיח דעתה מענייני האפייה. נמצא כי גם לדעת הר"ן אין להפסיק את מלאכת האפייה לצרכים אחרים.
^ 63. הרוקח מובא בד"מ סי' ת"ס ס"ק ד', ועי' משנ"ב סי' תנ"ט ס"ק כ"ג.
^ 64. משנ"ב סי' תנ"ט ס"ק י'.
^ 65. משנ"ב שם ס"ק ל"ב, ומשנ"ב שם ס"ק ז',
^ 66. והמהדרין יתנו לאדם אחד להוריד את הנייר הישן, ולאדם אחר לשים נייר חדש, שמא בזמן הורדת הנייר יידבקו פירורים לידיו ויעבירם לנייר הנקי.
^ 67. משנ"ב סי' תנ"ט ס"ק י'
^ 68. עי' רמ"א סי' תס"א סע' ג'.
^ 69. שו"ע סי' תנ"ט סע' ג' ובמשנ"ב שם.
^ 70. שו"ע ורמ"א סי' תס"א סע' ה'.
^ 71. שם.
^ 72. עי' רמ"א סי' תס"א סע' ה' ובמשנ"ב שם בהגדרת מצה שהתנפחה.
^ 73. נפיחויות במצות נגרמות עקב חירור לא מספיק, לעיתים מפני שהמצה עבה מידי. את מצות הרכות יש לחורר משני צדדי המצה מפני שהן עבות יותר.
^ 74. משנ"ב שם ס"ק ל"ב.
^ 75. ערוה"ש סי' תס"א סע' ד'.
^ 76. ע"פ הרמ"א בסי' תנ"ט סע' ו' ובנו"כ שם.
.77 ולדעת המקילים בימינו כן ללוש עיסות גדולות ודאי חייבים להפריש, ויפרישו לאחר האפיה.
^ 78 למעלה מ-1.200 ק"ג יפריש ללא ברכה, ולמעלה מ-1.666 ק"ג יפריש בברכה. ויש אומרים שיפריש בברכה רק למעלה מ-2.250 ק"ג.