ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
על ר' עקיבא נאמר: "הרואה ר' עקיבא בחלום - יצפה לחסידות", מלבד גודלו בתורה, היה גדול במידת החסידות. ובגמרא (מסכת תענית דף כ"ה), "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ונענה, יצאה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו'". ומבארים המפרשים, שהיות ור' עקיבא היה בן גרים (כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה) ולא עברו לו מידותיו בירושה, אלא היה עמל ויגע עליהם לקנותם, ועל כן נענה בתפילתו.
ובחז"ל אמרו: "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, וכשהגיע ל'את ה' אלוהיך תירא' פירש, עד שבא ר' עקיבא ולימד: 'לרבות תלמידי חכמים'". המתבונן בגמרא רואה כי הדגש על ר' עקיבא, שדבריו לא היו רק בבחינת דרשה ולימוד, אלא הוא עצמו כל מהותו לימדה אותנו שיש לרבות תלמידי חכמים, שגם הם בבחינת 'את ה' אלוהיך תירא', ואם כך גדולה תמיהה היאך תלמידיו נכשלו באי נהיגת כבוד זה בזה.
ואולי ניתן לפרש על פי הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט): "משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה", ופירש רש"י: "שר' עקיבא דרש על כל קוץ וקוץ של כל אות, וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה". ויסוד דבריו על פי הגמרא במסכת מנחות (דף כ"ט), שר' עקיבא עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. דהיינו, כבודה של תורה הוא גם בדאגה להבנת תורה בעומקה, וסגולה זו הייתה בו בר' עקיבא - כבוד לתורה באופן נוסף. ותלמידיו - לא היה להם את היחס הנכון לכבוד התורה הזה לסברותיו וחידושיו של החבר, והרי כבר אמרו במסכת מגילה (דף ג) שכבוד התורה חמור יותר.
ימי הספירה שהם הכנה ותשוקה לקבלת התורה, כדברי ספר החינוך (ש"ו), ההכנה היא על ידי רכישת חיבה לתורה וכבוד אמיתי לתורה ונושאי דגלה. ויהיו לנו ימים אלו להדבק במידותיו של ר' עקיבא שעמל ויגע עליהם עד שהפכו לו לקניין.
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
ראיית המבט השלם
קשה עליי פרידתכם
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
