ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
על ר' עקיבא נאמר: "הרואה ר' עקיבא בחלום - יצפה לחסידות", מלבד גודלו בתורה, היה גדול במידת החסידות. ובגמרא (מסכת תענית דף כ"ה), "מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבא ונענה, יצאה בת קול ואמרה: 'לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מידותיו'". ומבארים המפרשים, שהיות ור' עקיבא היה בן גרים (כמבואר בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה) ולא עברו לו מידותיו בירושה, אלא היה עמל ויגע עליהם לקנותם, ועל כן נענה בתפילתו.
ובחז"ל אמרו: "שמעון העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה, וכשהגיע ל'את ה' אלוהיך תירא' פירש, עד שבא ר' עקיבא ולימד: 'לרבות תלמידי חכמים'". המתבונן בגמרא רואה כי הדגש על ר' עקיבא, שדבריו לא היו רק בבחינת דרשה ולימוד, אלא הוא עצמו כל מהותו לימדה אותנו שיש לרבות תלמידי חכמים, שגם הם בבחינת 'את ה' אלוהיך תירא', ואם כך גדולה תמיהה היאך תלמידיו נכשלו באי נהיגת כבוד זה בזה.
ואולי ניתן לפרש על פי הגמרא במסכת סוטה (דף מ"ט): "משמת ר' עקיבא בטל כבוד התורה", ופירש רש"י: "שר' עקיבא דרש על כל קוץ וקוץ של כל אות, וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה". ויסוד דבריו על פי הגמרא במסכת מנחות (דף כ"ט), שר' עקיבא עתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. דהיינו, כבודה של תורה הוא גם בדאגה להבנת תורה בעומקה, וסגולה זו הייתה בו בר' עקיבא - כבוד לתורה באופן נוסף. ותלמידיו - לא היה להם את היחס הנכון לכבוד התורה הזה לסברותיו וחידושיו של החבר, והרי כבר אמרו במסכת מגילה (דף ג) שכבוד התורה חמור יותר.
ימי הספירה שהם הכנה ותשוקה לקבלת התורה, כדברי ספר החינוך (ש"ו), ההכנה היא על ידי רכישת חיבה לתורה וכבוד אמיתי לתורה ונושאי דגלה. ויהיו לנו ימים אלו להדבק במידותיו של ר' עקיבא שעמל ויגע עליהם עד שהפכו לו לקניין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
