ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
21 בנובמבר – 19 בדצמבר 2025
המולד: יום חמישי (20.11.2025) שעה 13:38 ו-9 חלקים
זמן קידוש לבנה: מליל ג', ה' בכסלו (24.11.25), עד ליל ו', ט"ו בכסלו (4.12.2025)
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל ו', ח' בחסלו (27.11.2025) עד ליל ו', ט"ו בכסלו (4.12.2025)
ראש חודש כסלו, יום ו', א' בכסלו (21.11.2025). תפילת ראש חודש
שבת פרשת תולדות, ב' בכסלו (22.11.2025). מפטירים במלאכי א,א "משא דבר ה'" עד "מלאך ה' צבאות הוא".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת ויצא.
שבת פרשת ויצא, ט' בכסלו (29.11.2025). מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד סוף הספר. כדי לסיים בטוב יש המוסיפים יואל ב, כו-כז: "ואכלתם"... "ולא יבושו עמי לעולם".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח.
יום ג', י"ב בכסלו (2.12.2025). המסופק אם הזכיר "טל ומטר" בשמונה עשרה אינו חוזר, שכבר אמרו 90 פעמים.
בחוץ לארץ מתחילים לומר "ותן טל ומטר"
בליל שישי ט"ו בכסלו (5.12.2025) (החל מערבית של יום חמישי בערב).
שבת פרשת וישלח, ט"ז בכסלו (6.12.2025). מפטירים בנביא "חזון עובדיה".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב.
שבת פרשת וישב, כ"ג בכסלו (13.12.2025). מפטירים בעמוס ב,ו "כה אמר ה'", עד ג,ח "מי לא ינבא". מברכים חודש טבת שחל ביום שבת קודש ולמחרתו ביום ראשון (20-21.12.2025). אין אומרים "אב הרחמים".
המולד: ליל שבת (19.12.2025) שעה 2:22 (+10 חלקים)
במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ.
יום א', כ"ד בכסלו (14.12.2025), ערב חנוכה, אין אמרון תחנון במנחה.
א' דחנוכה יום שני, כ"ה בכסלו (15.12.2025).
אחר תפילת מנחה ביום ראשון, מדליק הש"ץ נר חנוכה בבית-הכנסת משום פרסומי ניסא (יש מדליקים קודם "עלינו").
מעמידים בבית הכנסת את המנורה לצד דרום, זכר למנורת המקדש. ומברכים "להדליק", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. אם אין לחזן את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית "שהחיינו". ברוב בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה, מתפללים ערבית, וכל אחד הולך לביתו ומדליק.
זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול: לדעת רוב הפוסקים, מיד אחרי צאת הכוכבים. לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה. בדיעבד זמנה כל הלילה (תרע"ב שעה"צ יז). בבית חד-קומתי מעמיד את המנורה בחוץ, משמאל הכניסה לבית, בטפח הסמוך לפתח, בגובה 3-10 טפחים מהארץ. אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר. אם אין אפשרות להדליק ליד הפתח, או בבית קומות, מדליק בבית מימין החלון. יש להדר להדליק בשמן זית. יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה.
גם הנשים חייבות במצווה. אין להדליק מנר לנר אם לא עבר זמן המצווה, שהוא לפחות חצי שעה. כבו הנרות קודם חצי שעה, נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה.
היוצא מביתו לפני שקיעה, יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה, ובתנאי שהנרות ידלקו לפחות עד חצי שעה אחרי השקיעה (5:15). לסוברים שיש להדליק לאחר צאת הכוכבים, צריכים הנרות לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים.
בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים". שכח ולא אמר בשמונה עשרה, אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר, ואם נזכר לאחר שאמר "ה'", אינו חוזר.
בברכת המזון - אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי מתתיהו...". בכל ימי חנוכה אין מתענים מלבד תענית חלום, אין אומרים תחנון, אין אומרים למנצח, ואין מספידים אלא לחכם בפניו.
שחרית. גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה, לפרסומי ניסא. הלל שלם בכל ימי חנוכה, חצי קדיש. קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא, במדבר ז,א, "ויהי ביום כלות משה". לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "מלאה קטורת", לשלישי עד "נחשון בן עמינדב" (חסידים מתחילים קריאת התורה בברכת כהנים – במדבר ו, כב). שיר של יום: "מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל'). בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחרי תפילת מנחה.
ב' דחנוכה, ליל שלישי, כ"ו בכסלו (16.12.2025). בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה, ובבית נוהגים להדליק אחר שקיעת החמה, ומברכים 2 ברכות: "להדליק נר חנוכה" (או: "נר של חנוכה") ו"שעשה נסים". מתחילים להדליק מן הנר הנוסף, שהוא משמאל. [הגר"א: מתחילים מנר ראשון הסמוך לפתח, שהוא עיקר מצוה].
שחרית. תפילה והלל כיום א' בחנוכה, קריאת התורה "ביום השני", לכהן עד "מלאה קטורת", ללוי עד "נתנאל בן צוער", לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער".
ג' דחנוכה, יום רביעי, כ"ז בכסלו (17.12.2025), התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום השלישי" והחלוקה כיום ב' דחנוכה.
ד' דחנוכה, יום ה', כ"ח בכסלו (18.12.2025). התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום הרביעי", והחלוקה כיום ב' דחנוכה.
ה' דחנוכה, יום שישי, כ"ט בכסלו (19.12.2025). התפילה והלל כיום א' בחנוכה. קריאת התורה "ביום החמישי", והחלוקה כאתמול. ערב ראש חודש.
ו' דחנוכה, שבת פרשת מקץ, ל' בכסלו (20.12.2025). א' ראש חודש טבת, ל' בכסלו.
מדליקים נר חנוכה 25 דקות לפני שקיעה, 5 דקות לפני הדלקת נר שבת, (ואפילו בירושלים שם רגילים להדליק 40 דקות לפני שקיעה), כדי שהנרות ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. יש להכין נרות גדולים שידלקו זמן רב מהרגיל. מברך 2 ברכות, "להדליק" ו"שעשה נסים". מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת.
קבלת שבת ותפילת שבת. "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילה ובברכת המזון.
שכח "יעלה ויבוא" ראה בראש חודש מרחשוון; שכח "על הנסים" - ראה ביום א' דחנוכה.
שחרית. תפילת שבת, "יעלה ויבוא", "על הנסים". הלל שלם. מוציאים שלשה ספרי תורה, באחד קוראים לששה בפרשת מקץ. בספר השני קוראים לשביעי "וביום השבת" "ובראשי חדשיכם". מניחים את הספר הראשון ליד השני. חצי קדיש. מניחים את הספר השלישי ליד השני. בספר השלישי קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום השישי". מפטירים בזכריה ב,יד "רני ושמחי בת-ציון" עד ד, ז "חן חן לה". אין אומרים "אב הרחמים". מוסף של שבת וראש חודש, "אתה יצרת". ראוי להוסיף בתפילת המוסף, לפני "ברוך אתה ה' מקדש השבת ישראל" - "קדשנו במצוותיך ותן חלקנו בתורתך" וכו', כבכל שבת, "כי בעמך ישראל בחרת", ואח"כ לברך ברכת "מקדש השבת וישראל וכו'". "על הנסים", שיר של יום: "מזמור שיר ליום השבת", ויש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי החנוכה.
מנחה: "יעלה ויבא", "על הנסים". קוראים לשלושה בפרשת ויגש. אין אומרים צדקתך צדק.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש כסלו כמנהג עדות מזרח
המולד: יום חמישי 13:38 + 9 חלקים
ברכת לבנה: מליל ו', ח' בכסלו, עד ליל ו', ט"ו בכסלו
ראש חודש כסלו, יום ששי, א' בכסלו. נוהגים כבכל ר"ח.
שבת פרשת תולדות, ב' בכסלו. מפטירים בנביא (מלאכי א) "משא דבר ה'" עד "כי מלאך ה' צבאות הוא".
שבת פרשת ויצא, ט' בכסלו. מפטירים בהושע יא: "ועמי תלואים" עד "ובנביא נשמר".
שבת פרשת וישלח, ט"ז בכסלו. מפטירים בנביא (עובדיה א): "חזון עובדיה" עד הסוף. יש בקריאת ההפטרות של פרשת ויצא ופרשת וישלח מנהגים שונים – ונהרא נהרא ופשטיה.
שבת פרשת וישב, כ"ג בכסלו. מפטירים בנביא (עמוס ב' ו') "כה אמר ה'" עד "מי לא ינבא" (ג', ח'). מברכים חודש טבת שיחול בשבת ובראשון.
יום א' דחנוכה - יום שני, כ"ה בכסלו. מתחילים להדליק נר חנוכה בלילו. ביום ראשון ערב חנוכה, אין אומרים תחנון במנחה.(לכתחילה ראוי להדר אחרי שמן זית, ואם אין לו, יקח שמן אחר, ואפשר גם בנרות שעווה). יש לתלות או להעמיד את החנוכייה בחוץ, בטפח הסמוך לפתח בצד שמאל (כי מזוזה בימין וחנוכייה משמאל), או להעמידה בחלון הפונה לרשות הרבים. ואם החלון גבוה מ- 9.60 מ' מהקרקע, עדיף להדליק בטפח הסמוך לפתח הבית מבפנים. ונוהגים להניחה בגובה 7 עד 10 טפחים. ומותר משלושה טפחים ולמעלה, עד לגובה עשרים אמה 9.60, שעד שם שלטה בה העין. מתחילים להדליק בנר הרחוק מהפתח שהוא הנר הימני, ולמחרתו מתחיל מהנר השני ופונה ימינה וכן על זה הדרך, כך שתמיד מתחיל להדליק מהנר הנוסף
ופונה לצד ימין. בערב האחרון מדליק את הנר הקיצוני משמאל (הקרוב לפתח) ופונה לימין.
זמן הדלקת נר חנוכה: לנוהגים כרמב"ם וכדעת הגר"א – עם השקיעה. לנוהגים כמרן השו"ע – עם צאת הכוכבים. לפני ההדלקה מברך "להדליק נר חנוכה", "שעשה נסים" וביום האשון של חנוכה גם "שהחיינו". אחר שהדליק נר אחד אומר "הנרות הללו", ואומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", ויש נוהגים לומר 7 פעמים "ויהי נועם" ומזמור "יושב בסתר עליון" לשמירה. צריך לתת בחנוכייה שמן שיוכל לדלוק לפחות חצי שעה. מדליק במקום שאין רוח שיכולה לכבות את הנר. אסור ליהנות מאורה, ואין להדליק מנר לנר. בבית-הכנסת מדליקים בין מנחה לערבית, ומניחים אותה בכותל דרום, זכר למנורת המקדש שהייתה בדרום. אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. החזן המדליק בבית הכנסת מברך "שהחיינו" - ואם אין לו את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית שהחיינו בבית. אולם אם יש עמו בני בית אחרים, יברך עבורם שהחיינו.
הנשים חייבות בהדלקה, ויוצאות ידי חובתן בהדלקת בעליהן. אם הבעל אינו בבית, יכולה האישה להוציאו ידי חובה. הנשים נהגו לא לעשות מלאכה בשעה שהנרות דולקים.
בכל שמונת ימי חנוכה אומרים "על הנסים" בתפילת העמידה ובברכת המזון (בעמידה אחרי מודים, ובברכת המזון, אחרי "נודה לך" לפני "על הכל"). שכח ולא אמר - אינו חוזר. אם נזכר לפני שברך "ברוך אתה ה'" - חוזר. אם לא נזכר, בעמידה יאמר אחרי "אלוקי נצור" אומר "נודה לך או"א על הנסים" וכו'. בברכת המזון אומר "הרחמן יעשה לנו נסים כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו" וכו'.
שחרית - נוהגים להדליק נר חנוכה בכל בוקר בבית הכנסת בלא ברכה, לפרסום הנס. מתפללים תפילה של חול, ומוסיפים "על הנסים בתפילת העמידה. (אחרי "הודו" נוהגים שלא להתחיל בפסוק "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", אלא בפסוק "ארוממך"). בכל ימי החנוכה אומרים הלל שלם בברכה תחילה וסוף. ח"ק, (ולא תתקבל כמו שאומרים בר"ח). קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא (במדבר ו, כ"ב). קוראים לכהן - מ"וידבר" עד "ויקריבו אותם לפני המשכן" (ז, ג). ללוי - עד ל"חנוכת
המזבח" (פסוק יא). לשלישי - עד "נחשון בן עמינדב". חצי קדיש, אשרי, ובא לציון, קדיש תתקבל, מחזירים ס"ת למקומו, בית יעקב, שיר המעלות לדוד, שיר של יום. מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, קוה אל ה', עלינו לשבח.
אין מתענים בחנוכה ואין מספידים, רק לחכם בפניו.
ב' דחנוכה - יום שלישי, כ"ו בכסלו. בלילה מתחילים להדליק בנר הנוסף שהוא מצד שמאל ופונים לימין. בשחרית התפילה כאתמול. קריאת התורה ממשיך בפרשה של אתמול "ביום השני", לכהן עד "מלאה קטרת", ללוי עד "נתנאל בן צוער", ולשלישי חוזר וקורא מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער". ח"ק וממשיך התפילה כאתמול.
ג' דחנוכה - יום רביעי, כ"ז בכסלו. התפילה כאתמול. קריאת התורה מן "וביום השלישי" עד "אליאב בן חילון", החלוקה כאתמול.
ד' דחנוכה - יום חמישי, כ"ח בכסלו. התפילה כאתמול. קריאת התורה מן "ביום הרביעי", החלוקה כאתמול.
ה' דחנוכה - יום ששי, כ"ט בכסלו. ערב ר"ח טבת, קריאת התורה "ביום החמישי", החלוקה כאתמול.
ו' דחנוכה – שבת קודש, פרשת מקץ א' דר"ח טבת, ל' בכסלו. מדליקים נר חנוכה לפני נר שבת. צריך ליתן בו שמן כדי שידלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים. מיד לאחר נר חנוכה מדליקים נר שבת.
בבית הכנסת – אם יש מנין לפני השקיעה, מדליקים נרות חנוכה בברכה. אם אין מנין, ידליקו בלי ברכה. ראוי להתפלל מנחה גדולה.
ערבית – אין אומרים "במה מדליקין", אומרים "כל ישראל", "אמר ר' אלעזר", קדיש על ישראל. בעמידה אומרים "על הניסים" ו"יעלה ויבוא".
בברכת המזון - "על הנסים" ו"יעלה ויבוא".
שחרית – מתפללים תפילת שבת, ומוסיפים "יעלה ויבוא" ו"על הנסים" בתפילת העמידה. הלל שלם, קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל אומר "בריך שמיה". מוציאים 3 ס"ת, ואומרים הפסוקים "מי לא יראך" וכו'. מברכים חיילי צה"ל והמדינה. בספר ראשון קוראים לשישה בפרשת השבוע, ואין אומרים ח"ק. (אם עלו לתורה שבעה - יאמרו ח"ק). בספר שני קורא השביעי "וביום השבת" "ובראשי חדשיכם", עד "ונסכו", ח"ק. המפטיר קורא בספר שלישי בפרשת נשא "ביום הששי", ח"ק ומפטיר בנביא (זכריה ב') "רני ושמחי" עד "חן חן לה" (ד', ז'), ומוסיף פסוק ראשון ואחרון מהפטרת שבת ור"ח "השמים כסאי", ופסוק ראשון ואחרון מהפטרת "מחר חודש". מי שברך לקהל.
מוסף - של שבת ור"ח, "אתה יצרת", על הנסים.
מנחה – בתפילת העמידה - יעלה ויבוא, על הניסים, אין אומרים צדקתך.
מוצש"ק –"אתה חוננתנו", "על הניסים". בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה ואח"כ הבדלה, בבית – מבדילים ואח"כ מדליקים נר חנוכה.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
