ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
מי כעמך ישראל, המדקדקים במצוות ומבקשים לברר את החיובים החלים עליהם. מידה מרובה נמדדת להם כאשר הם משקיעים ומקפידים הקפדה יתרה על קיום מצוות צדקה.
לאחרונה זכיתי להישאל שאלות רבות בתחום של מעשר כספים. לכבוד מוצאי שבת פרשת "עשר אעשרנו לך" חשבתי שיועיל לציבור לשתף במספר יסודות בהלכה מעניינת זו.
במדרשי ההלכה מופיעים שני מקורות ביחס למעשר הכספים: את האחד פגשנו בפרשת השבת האחרונה, "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". השני מבוסס על דרשת הפסוק "עשר תעשר את כל תבואת זרעך" – מדוע התורה נקטה בלשון "כל" תבואת זרעך, כמובן שאם יש חובה לעשר, יש לעשר מהכל? מכאן למדו רבותינו שיש לעשר גם ממה שאינו תבואת הארץ.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
77 - חמדת התפילה: ויפגע במקום
78 - חמדת התפילה: עשר אעשרנו לך
79 - חמדת התפילה: חישוב מעשר הכספים מן המשכורת
טען עוד
כל הללו מניחים שיש לעשר את הכספים, וחולקים בשאלה אם זו חובה מן התורה, מדרבנן, או רק מכוח מנהג.
אך הרמב"ם (בהלכות מתנות עניים פרק ז) מנסח את הדברים בצורה שונה לחלוטין. הוא כותב כך:
כאשר עני מבקש צדקה, מוטל עלינו לפרנס אותו, עד שישוב לרמת החיים הראויה לו. ראוי לציון שהמשמעות היא שאם בחוויה של האדם חסר לו רכב לנסיעות, רכישת רכב עבורו היא קיום של מצוות צדקה. אך מה קורה אם אינך מסוגל לפרנס אותו ברמת החיים הראויה לו? ברגע שתתן עשירית מהונך, אתה פטור מלהמשיך לפרנס אותו (הוא ממשיך ואומר שראוי גם לתת יותר, עד חומש).
לפי השיטות הקודמות יש שני דינים נפרדים: יש חובה לתת צדקה. יש חובה אחרת לעשר את הכסף. לפי הרמב"ם מעשר כספים זו נקודת הפטור של חיוב צדקה.
לתובנה זו יש השלכות רבות:
ראשית, לא יחדל אביון מקרב הארץ. יש המון עניים. אין אדם שמסוגל לפרנס את כולם. בעצם החצי הראשון של הרמב"ם הוא תיאורטי בלבד: אף אחד לא יפרנס את כל עניי עירו ובכך יקיים את מצוות צדקה במלואה. אדם יקצה עשירית (או יותר, עד חומש) מכספו, ובכך הוא פטור מלהמשיך לעסוק בפרנסת העניים.
בנוסף, הערנו שגם לקנות לאדם רכב זו מצוות צדקה אם הוא חש חוסר בכך שאין לו רכב. אך דומה שלרובנו קשה לחשוב שיש ילדים עניים ללא פת לחם, ואנו מעסיקים את עצמנו ברכישת טויוטה עבור אותו מסכן. אך מהגדרה זו של הרמב"ם נמצאנו מורווחים משני הצדדים: מצד אחד, אדם יקצה עשירית מכספו לצדקה. יתן לצדקה הנראית לו חשובה ומשמעותית. יבוא עני ויבקש שיקנה עבורו טויוטה, לקיים מה שנאמר "מחסורו אשר יחסר לו". יענה לו הנותן: נכון, אבל בחרתי לתת את זה לצדקה אחרת. מצד שני, הנותן גם אינו נדרש לבדוק מהי הצדקה הקריטית ומשמעותית ביותר. גם לקנות את מה שחסר לאדם אחר זה קיום של מצוות צדקה (גם אם בהתבוננות עמוקה יותר יש צדקות חשובות ומשמעותיות יותר).
יתכן ושורש המחלוקת נעוץ במקור הרעיון של מעשר כספים:
בפרשת "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה שנה שנה" מדובר על מעשר שני, הנאכל על ידי הבעלים בירושלים, ולאחר מכן מעשר עני. ההקשר בפרשה של מתן המעשרות לאחרים הוא הקשר של נתינה לאביונים בדווקא (הלוי שאין לו נחלה, הגר היתום והאלמנה). אם מקור מתן מעשר כספים מבוסס על הפסוקים הללו, הרי שמעשר כספים זו הרחבה של מצוות הצדקה.
בפרשה הקודמת נאמר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". הנושא אינו פרנסת עניים, אלא חובה על יעקב אבינו לקחת עשירית מהונו במסגרת עבודת ה' שלו. כלומר, הנושא אינו "כיצד לפרנס את העניים" אלא "כיצד יעקב אבינו עומד בהתחייבותו להביע את הכרת הטוב ומסירותו לבורא יתברך?". מבט זה מתאים יותר לפוסקים הקודמים שהבאנו, שלא קשרו ישירות את מעשר הכספים למצוות הצדקה.
כמובן שמן הדברים עולות נפקא מינות מעשיות עצומות. לפי הרמב"ם, מעשר הכספים חייב להינתן אך ורק לעניים. אדם אינו פטור ממצוות צדקה עד שייתן עשירית מהונו. אך אם אנו למדים את מעשר הכספים מיעקב אבינו, היעד של מעשר הכספים שונה לחלוטין. יעקב אבינו אומר "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". מי זה "לך"? לכאורה לא לעניים, אלא לקב"ה. כמובן שגם לתת לעניים זה חלק מעבודת ה'. אבל השקעת הכסף בדברים אחרים המחזקים את שם ה' בעולם ללא ספק כלולים בזה. אם מקור הדין הוא יעקב אבינו, לכאורה ניתן ואף ראוי לתת את הכסף לכל דבר המחזק את שם ה' בעולם: ללימוד תורה, לבתי כנסת, לבניית מקוואות, וכו'.
לאור תובנות אלה נצא למסע של מספר שבועות, בהם נבקש לענות על השאלות הבאות:
- למי ראוי, ולמי מותר לתת את מעשר הכספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
- מאלו הכנסות יש להפריש מעשר כספים?
- אלו הוצאות כלולות במתן מעשר כספים, וכן אלו הוצאות ניתן לנכות כך שהכסף לא יהיה חייב במעשר כספים?
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מה המשמעות הנחת תפילין?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך ללמוד אמונה?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















