ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
נסכם בקצרה יסודות מרכזיים שלמדנו:
- ישנם פסוקים וקטעים שחזרה עליהם עשויה חלילה להישמע כתפילה ליישות נוספת חוץ מהקב"ה (לדוגמא: "שמע ישראל", "מודים").
- ישנם פסוקים או קטעים שחזרה עליהם מגונה, מפני שהיא נשמעת כעיסוק לא רציני בתפילה (כך עלה בדברי אביי, האומר שיש לקחת יותר ברצינות עמידה לפני ה' ולמנוע את הצורך בחזרה על מילים, וכך נשמע מרש"י האומר שחזרה על מילים נשמעת כליצנות).
- הריף ורב האי גאון מציעים שיהיה פחות חמור לחזור על מקטע הגיוני שלם. כאמור, דבר זה נתון במחלוקת.
- רוב האיסורים שלמדנו נובעים מכך שחזרה נשמעת בעייתית. מתוך כך חולקים הפוסקים אם מותר לאדם לחזור על הדברים כאשר אחרים אינם שומעים.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
74 - חמדת התפילה: "אנו ליה וליה עינינו" – חזרה על מילים בתפילה
75 - חמדת הברכות: חזרה ותוספת מילים בתפילות השונות
76 - חמדת התפילה: השפעת קו התאריך על חובת התפילה
טען עוד
מצוידים ברקע הזה, נתחיל לברר את ההשלכות המעשיות המובאות בדברי הפוסקים.
כאשר חזן חוזר על מילותיו רק בכדי להתאים את השיר למנגינה, לכאורה אנו נתקלים בבעיה שכתב רש"י, שהמשפט אינו הגיוני. לדוגמא, שליח ציבור האומר: כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה עם עמך ישראל קבוצי מטה יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד כולם קדושה לך ישלשו" – זה לא משפט סביר. היה מקום לומר שמכיוון שהציבור מבין שהדבר נאמר כך עבור המנגינה, אך כפי שראינו מדברי האליה רבה, כאשר החזרה נעשית עבור שיר אין חולק שחזרה זו בעייתית.
לכן ישנה הסכמה רחבה שאסור לחזור על מילים באופן שאינו הגיוני אלא נועד לשרת את המנגינה.
ברם יש לציין שישנם מקורות להתיר חזרה לצורך המנגינה: פרשנים רבים מבארים בתנ"ך במקומות שונים שישנה חזרה וכפילה של מילים בכדי להעצים תחושה. בפרשיות האחרונות יש חזרה על שמות (נח נח, אברהם אברהם). בפרשה האחרונה יש מעין שיר – "וה' פקד את שרה כאשר אמר, ויעש ה' לשרה כאשר דיבר). בהלל עצמו: אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך". הריב"ש מבאר את החזרה על קטעים מתוך ההלל בכדי להעצים את השירה.
נראה שיש חילוק פשוט בין הדברים. שירת התפילה מורכבת מהמנגינה ומהמילים. בחירת מילים שאנו מבקשים להעצים את הכוונה והמחשבה עליהם מבורכת. כאשר ייסדו "אני עבדך, אני עבדך בן אמתך" ביקשו להעצים באופן שירי את התודעה של האדם שהוא עבד ה'. השיר והמנגינה נועדו להעצים את החוויה של האדם מול רבש"ע. הבעיה היא כאשר המילים מהוות כלי שרת עבור המנגינה. מבורך הוא שחזנים משקיעים ומוסרים את קולם לחיזוק האווירה ועבודת ה'. אך אל לנו לערבב בין מטרה ובין אמצעי: המטרה היא התפילה, המנגינה היא האמצעי.
דוגמא לדבר מצאנו בהליכות שלמה, שם תלמידי הגרש"ז אומרים שהוא התיר לציבור לחזור על קטעים מתוך שירת ההלל יחד עם שליח הציבור בכדי להעצים את הכבוד וההלל לקב"ה.
נעבור לחזרה על מילים לצורך כוונה יתרה:
ביחס לתוספות בתפילה, השו"ע (אורח חיים סימן קיב סעיף א וסימן קיט סעיף א) מגדיר כך:
שלושת הברכות הראשונות נועדו לברכות כלליות. ולכן מותר להוסיף בהן רק בקשות כלליות, ולא פרטיות.
הברכות האמצעיות (של ימות החול) נועדו לבקשות פרטיות. ולכן מותר להוסיף בהן מעין הברכה (לדוגמא: בברכת חונן הדעת מותר להוסיף בקשה להצלחה באתגר הקשור לדעת, בברכת השנים מותר להוסיף בקשה לפרנסה, בברכת הרפואה מותר להתפלל על חולה מסוים, וכן על זה הדרך).
אצל הראשונים היה מקובל מאוד להוסיף פיוטים מעניין הברכה לא רק לברכה הפרטית, אלא בעיקר לתפילת שליח הציבור.
אם כך, יש לנו תקדימים מקובלים להוספת תוספות מעניין הברכה, הן בברכה הפרטית והן בברכה של שליח הציבור.
לכאורה אם מותר להוסיף תוספות, יש מקום להוסיף מילים המסייעות לכוונה על הדבר.
אך בכך יש להיזהר: חז"ל תיקנו עבורנו נוסח תפילה מדוקדק. עלינו להיזהר לא לשנות את המשפטים שתיקנו במסגרת הברכות השונות. כוונתנו היא להוסיף משפטים שלמים (כפי שמבואר בשו"ע), או לחזור ולחדד את המילים שהם עצמם תיקנו. כמובן שאין לשנות את המשפטים שחז"ל תיקנו, גם לא על ידי תוספת ביאור וחידוד שאנו הוגים.
ובכל זאת, למדנו שני טעמים לא לחזור על המילים עצמם: א. דברי הגמרא, שחזרה על מילים היא דבר מגונה. ב. דברי אביי.
בעל תפארת ישראל בפירוש המשניות כותב שאכן בציבור מגונה לחזור על מילים. אך האדם המתפלל לקב"ה וחוזר על מילים בכדי להעצים את כוונתו זה 'דרך ריצוי', ולכן זה מותר.
נחדד את כוונתו: בטור הקודם למדנו שיש שתי בעיות בחזרה על מילים: א. כפי שחידד הב"ח, הציבור עשויים להבין שכוונתו להתפלל לשתי רשויות (חלילה), או שבפני הציבור הדבר נשמע כתפילה לא רצינית. ב. אביי בגמרא אומר שלא מדברים עם הקב"ה כמו שמדברים עם חבר. נראה שבעל תפארת ישראל בא לענות על שני הדברים: האדם מתפלל בינו ובין עצמו. אך גם בינו ובין עצמו זה עשוי להישמע כפנייה לא רצינית, כדברי אביי. על כך הוא משיב שאם הדברים נעשים בדרך ריצוי, אדרבה, כך יש לדבר לפני מלך.
פוסקים רבים פסקו שמותר לחזור על מילים אם המטרה היא להעצים את הכוונה. חלקם אף מעודדים חזרה על מילים לצורך תוספת כוונה. כאמור, מהפיוטים שתיקנו ראשונים אנו למדים שאף שליח הציבור רשאי להוסיף לנוסח בכדי להעצים את כוונת הציבור.
לסיכומו של דבר נסכם ונאמר שתוספת וחזרה מותרים בתנאים הבאים:
א. החזרה נעשית להעצמת כוונה, ולא עבור המנגינה.
ב. אין שינוי לנוסח הברכה שתיקנו חז"ל.
ג. השומעים מבינים את מהות החזרה (והחזרה לא נשמעת להם כחוכא, או ככלי שרת למנגינות).
ד. בתפילת היחיד, שאחרים אינם שומעים, התנאי הוא דרך ריצוי והעצמת כוונה בלבד.
שימו לב שמן הדברים עלה חילוק מעניין בין ברכות ובין פסוקים:
חזרה על מילים ואף פסוקים בתוך קריאת שמע, שמהותה קבלת עול מלכות שמיים, היא הבעייתית ביותר.
גם חזרה על מילים מתוך ברכות שבח והודאה עשויה להיות בעייתית, שכן נשמע שחלילה האדם מודה לא רק לקב"ה לבדו.
יש להקפיד על נוסח הברכות שתיקנו חז"ל, אך מותר להוסיף להן מילים. לעומת זאת, דווקא בפסוקים ראוי להחמיר יותר, שכן הפסוק זו יחידה מתוך כתבי הקודש אותם אין לשנות. ברם כבר חז"ל תיקנו חזרה על פסוקים שלמים בפסוקי הלל, ואף שם אם הכוונה היא להעצים את הכוונה וברור לציבור שזו מטרת החזרה יהיה מותר (ואף משובח) לחזור על פסוקים.
והעיקר שנכוון להגדיל ולשבח את שמו יתברך באופן ששמו יתגדל אצל אלוקים ואדם.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה הייעוד של תורת הבנים?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
אוי ויי!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות נתינה בפורים
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
