ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
הרב אורי כהן -מודה לשעבר, וחותר לשלב הבא
מצליל השאלה ניכר זלזול מסוים בערכה של המדינה, מצד אחד, ומאידך - הרגשה כאילו הקמת המדינה נחשבת כבר ל"בית השלישי", סוף הגאולה, וממילא עולה השאלה - אם כך נראית הגאולה, בשביל מה סבלנו את הגלות הארוכה? שני צדדים לשאלה, ולפיכך גם שני צדדים לתשובה, ונענה על ראשון ראשון:
א. אין לזלזל במדינה, כי למדינה יש ערך עצמי כבר במצבה הנוכחי. אצל אומות העולם, העם הוא אוסף יחידים למען עניינים משותפים, שהיחיד מתקשה להשיגם לבדו, והמדינה היא רק כלי למימוש צרכים שונים. אולם עם ישראל שונה בתכלית, באשר הוא "נשמה אחת בגופים מחולקים" (כוזרי), לפיכך, יסודו בציבוריותו המתפרטת ליחידים, ורק כשהוא 'ציבור' - הוא במתכונתו הבסיסית, המקורית. ממילא, המדינה שלנו, שהיא הביטוי להיותנו 'ציבור', אינה "כלי" כלל וכלל, מדינת ישראל היא "יסוד כסא ה' בעולם" (אורות ישראל ו'). המדינה היא קידוש ה' שכמותו לא היה מיום שגלינו מארצנו (יחזקאל ל"ו כ"ב). וכבר פסק הרמב"ם בהלכות חנוכה, שאחד הטעמים לקביעת ימי החנוכה, הוא מפני חזרת השלטון לידנו למשך מאתים שנה.
אמנם, כיוון שאנו בעלי בחירה, הרי כמו שהאדם יכול לקיים את המצוות הפרטיות או חלילה לבטלן, כך במצוות הציבוריות (כגון: כבוש והתנחלות, בנין המקדש ועוד) בכוחה של המדינה לקיימן או חלילה לבטלן, אולם אין הדבר משנה כלל לגבי ערך עצם המדינה או המצוות.
ב. אל לנו להקשות - וכי למען מדינה כזו סבלנו בכל הגלות הארוכה, שהרי עלינו לדעת שהגאולה באה בשלבים. גם כשיצאנו ממצרים, יצאנו מעבדות לחירותנו השלימה, בכמה שלבים: הראשונה - הפסקת השעבוד, השנייה - היציאה ממצרים ועוד. לשלמות גאולתנו - מלכות בית דוד ובנין בית המקדש - הגענו רק לאחר כארבע מאות שנה! גם בתפילת העמידה, שנתקנה על פי סדר ומהלך הגאולה (מגילה י"ז), אנו מבקשים את חירותנו, ואחר כך את קבוץ הגלויות וכו', ורק בסוף התהליך מתגלה השכינה החוזרת לציון וחוזרת העבודה למקומה. (דברים יסודיים אלה, קבלנו מרבותינו הגדולים - מרן הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל, וראוי להגות בספריהם בכל עת שעולה שאלה כזו על הפרק).
מעתה אין מקום לשאלה כלל וכלל - עניינה הנפלא של המדינה, שזכינו בחסדי ה' לראות בתקומתה, חייב להפעים אותנו מחדש בכל עת, ויחד עם זאת עלינו להמשיך ולצפות בלבנו ובמעשינו להמשכה ושכלולה עד להשלמתה. ידועים דברי הגר"א, שיש "אחישנה" גם כשהתחילה גאולת "בעיתה". אם לא זכינו עד עתה, בעוונותינו, ל'אחישנה' - בידינו הדבר לעשות יותר ויותר בכל ענייני המצוות - ולהחיש את שלבי הגאולה העתידיים, עד להשלמתם המלאה, בבניין בית מקדשינו במהרה בימינו.
הרב דניאל שילה - להבין מה אנו מחפשים כאן
בראשונה יש להבין את מעלתה של המדינה, ולאור זאת נוכל לענות על השאלה - מה הלאה. המדינה היא הכלי היעיל ביותר למצוות ישוב ארץ ישראל, השקולה כנגד כל המצוות שבתורה (תוספתא ע"ז ד' ג'), שהרי קודם הקמת המדינה לא ניתן היה להעלות עולים לארץ אלא במשׂורה, ולא ניתן היה ליישבה כי אם בקושי רב.
אולם אמירתנו זו היא רק מקצת מטיבה של המדינה, מפני שבראיה כזו, חשובה ככל שתהיה, אין המדינה אלא כפטיש הבונה את הסוכה וכתנור האופה מצות. אין בהם קדושה כלל, ואין מברכים עליהם, אלא פעם אחת בקנייתם. על כן חשוב שנדע את דברי אחד מגדולי המשיבים באירופה, רבי יהושע מקוטנא (ישועות מלכו יו"ד ס"ו): "עיקר המצווה אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו, לכבוש א"י שתהיה תחת ירושתינו". וכן כתב הרב סולובייצ'יק זצ"ל (חמש דרשות עמ' 88) על דברי הרמב"ן בעניין מצוות ישוב ארץ ישראל: "הרמב"ן כבר ניסח את האמת, שריבונות מדינית בארץ ישראל היא מיסודות של ירושה וישיבה - שנצטווינו לרשת את הארץ ... ואל נעזבנה ביד זולתנו מן האומות, או לשממה. אי אפשר לפרש אחרת את דברי הרמב"ן". אין המדינה איפה רק כלי ומכשיר, כי אם דבר מהותי במצוות ישוב ארץ ישראל. זה איננו רק ה"פטיש", כי אם ה"סוכה" עצמה.
מכאן לשאלה - מה הלאה? כיום בעיני רבים, הצידוק לקיום המדינה, הוא אך בהיותה מקלט ומפלט ל"עם שרידי חרב". על פי תפיסה זו, מדינת ישראל אינה אלא מחנה הפליטים המשוכלל ביותר בעולם. וכל עוד זה כל יעודה, גם זה לא יתקיים בידה. קצין בכיר אמר לפני זמן מה, כי ערפאת שחיק טמיא ביקש במתקפותיו הרצחניות, לערער על הנחת היסוד האומרת כי מדינת ישראל באה לשמש "מקלט בטוח" לעם היהודי. "לעולם לא תהיו בטוחים פה ובשום תנאי", הוא בקש לומר. אך יודעים אנו, שהקדוש ברוך הוא אמר בפי נביאו על שיבת ארץ ישראל: "והביאותים אל הר קודשי", לא אל המקלט שבמעבה האדמה. בפרקים האחרונים של הלכות תשובה מלמדנו הרמב"ם, כי לא רק ממעשים רעים וממידות רעות יש לשוב בתשובה, כי אם גם מתפיסות נמוכות אל תפיסות עליונות מהן.
ואולי על כך אמרו חכמים: "הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב" - לתפיסה הנכונה אודות מקומנו בארץ. אמר יחזקאל הנביא: "כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני ה'". קודם "צאן אדם" ורק אחר כך - "וידעו כי אני השם". דברי נביאים הם לא רק בשׂוֹרה, אלא גם תביעה לעשות למימושם. אשרי מי שפועל עם א-ל גם בזאת.
הרב יהודה קרויזר - להציב יעדים ברורים
משחר לידתו של עם ישראל, נוצר הקשר המחייב בין העם, תורתו וארצו. כבר אברהם אבי האומה הצטווה: "לך לך מארצך... אל הארץ אשר אראך", ללמדך שאין עם בלי ארץ. אך גם כל מהותה של הארץ כרוכה בקיום התורה, שהרי דרשו חז"ל - שכל קיום התורה והמצוות הוא רק בארץ ישראל, ועלינו לקיים את התורה בחוץ לארץ רק כדי שלא תישַכח מפינו בזמן שהותנו בגלות (סִפרי, עקב מ"ב).
התנועה הציונית החילונית חיזקה את הקשר בין העם לארצו, אך פגעה בקשר בין העם וארצו לתורתו - בהציבה לה למטרה להקים מדינה ללא זיקה לשמירת התורה והמצוות. במשך שנות קיומה של המדינה, אנו - הציבור הדתי, הצנענו את דרישתנו לחיבור המדינה וההלכה, ו"על כן באה אלינו הצרה הזאת". לכן, הגיע העת לדרוש ולפעול לכינונה של מדינה יהודית תורנית בארץ ישראל, שבבסיסה עומדים העקרונות התורניים הבאים:
גבולות המדינה הם הגבולות, שהובטחו לאברהם בברית בין הבתרים: "מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת", וכפי שכתב הרמב"ן (דברים י"א כ"ד): "שאתם חייבים לכובשו ולאבד משם העמים". על התושבים הלא יהודים שגרים בארץ, יוטל לבחור באחת משתי האפשרויות: א. לעזוב את הארץ, ולשם כך יוקם משרד הגירה שיסייע בידם לבצע זאת. ב. לקבל על עצמם שבע מצוות בני נח בפני בית דין, להפוך לגרי תושב ולהישאר בארץ. מעמד גר תושב יקנה זכויות מגורים ועבודה, אך לא זכויות פוליטיות ושלטוניות.
בראש המדינה יעמוד מלך ובראש המערכת המשפטית - סנהדרין. חוקי המדינה יהיו חוקי התורה, ותפקיד המשטרה יהיה לאוכפם. על המדינה לבנות את בית המקדש, ובכך להחיות מחדש את עבודת ה' המלאה, ולהשיב את ישראל למקומם הראוי להם כאור לגויים, ככתוב: "והלכו עמים רבים ואמרו - לכו ונעלה אל הר ה'... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב' ג').
גאולת ישראל לא תרד משמיים, ואין הדבר תלוי אלא בנו. חובתנו להאמין, שבכוחנו להביא את המהפך ולממשו. כמובן, שחשוב לזכור, שיתכן והדרך תהיה ארוכה וקשה, אך לא עלינו המלאכה לגמור ואסור לנו להתבטל רגע מעשייתה. גם בנושאים שאינם ברי ביצוע כרגע, חשוב שהיעדים יהיו ברורים. ויהי רצון שתשרה הברכה במעשי ידינו, ונזכה לראות במהרה בגאולת ישראל השלמה.
לנתיבות ישראל גבורה בקרב וגבורה בפוליטיקה - ניסא זוטא וניסא רבא
לנתיבות ישראל - מאמר "לתוקף קדושתו של יום עצמאותנו"
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
