ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
בטור הקודם למדנו שבני שבט לוי השתתפו במלחמות ישראל להגנת העם והארץ, כפי המבואר במקרא, בדברי חכמים ובדברי ראשונים ואחרונים. לכן, כאשר מנו את החיילים מבני שבט לוי בימי דוד, מספרם לא נפל ממספר החיילים משאר השבטים (דברי הימים א' יב, כד-לט), ומהם שאף שימשו כשרי הצבא, כדוגמת בניהו בן יהוידע.
בטור זה נמשיך ללמוד שעל פי הדרכת התורה, תפקידם הראשון של בני שבט לוי הוא להוביל את הצבא מבחינה רוחנית ומשמעתית. כלומר, בתחילה היו צריכים לבחור מבני לוי את כל המתאימים לתפקידים אלה, ולאחר מכן היו הנותרים מתגייסים לצבא ככל ישראל. וכפי שלמדנו בשבוע שעבר, לדעת רוב הפוסקים במלחמת מצווה להצלת ישראל היו חייבים להתגייס, ולדעת חלק מהפוסקים הייתה להם מצווה להתגייס אבל לא חובה.
כהן משוח מלחמה
בנוסף לכהן הגדול שהיה אחראי על עבודת המקדש, משחו בשמן המשחה כהן נוסף, שנקרא "כהן משוח מלחמה", שתפקידו היה לעודד את לוחמי ישראל בדברי אמונה כגון: "שמע ישראל, אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם – אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם. כי ה' אלוקיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ, ב-ד; רמב"ם הלכות מלכים ז, א-ג). מסתבר שכשם שהכהן הגדול עמד בראש מערכת הכהנים שעבדו במקדש, כך הכהן משוח המלחמה עמד בראש מערך של כהנים שתמך בלוחמים ביחידותיהם השונות.
מלבד חיזוק רוחם של הלוחמים לקראת הקרב, הכהן משוח המלחמה היה שותף בהחלטות המטכ"ל, עד שאמרו חכמים (נזיר מז, ב) שרבים תלויים בו, כי "כל ערך (מערך) המלחמה - נעשה על פיו" (רא"ש שם, וכן רש"י ותוספות שם).
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
809 - חובת הגיוס של שבט לוי ותלמידי ישיבות
810 - הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
811 - תורת הלחימה: הלוויים הם דווקא ההוכחה לחובת הגיוס
טען עוד
תפקיד נוסף היה לכהנים במלחמה, ואף הוא מצווה מהתורה, להריע בחצוצרות כדי לעודד את הלוחמים לגבורה ולביטחון בה', וכדי להזכיר את ישראל לפני ה' לטובה (במדבר י, ח-ט). וכן עשו במלחמת מדיין, כאשר פינחס הכהן תקע בחצוצרות (במדבר לא, ו). וכן במלחמת יריחו, הכהנים תקעו בשופרות לפני ארון ה' במשך שבעת הימים שהקיפו לוחמי ישראל את העיר, ובכך הובילו את המלחמה מבחינה רוחנית (יהושע ו, ד).
נושאי הארון שיצא עם הלוחמים
בנוסף לכך, היו הכהנים נושאים את הארון שליווה את ישראל במלחמותיהם, ועל ידי כך השכינה שרתה במחנה ישראל וזכו לעזרה משמיים. שנאמר: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך" (דברים כג, טו).
מסתבר שמשמר הכהנים שנשאו את הארון הורכב מלוחמים עזי נפש, שיכלו להגן על הארון מפני האויב שהיה מתאמץ ללוקחו בשבי ולהכריע בכך את המערכה. וכפי שהיה מקובל בכל הצבאות, שהעמידו חיילים מובחרים לשמירת הדגל שהיה צמוד למפקדי המערכה. וכן מצינו שבמלחמה שעשו הפלשתים נגד ישראל באבן העזר, משמר הכהנים כשל, והפלשתים הרגו את חופני ופינחס בני עלי הכהן הגדול ששמרו על הארון, ולקחו בשבי את ארון ה' שהובא למלחמה. עקב כך חרבה שילה ועלי הכהן הגדול מת (שמואל א' ז, ב-יד).
בני לוי שוטרים שקובעים מי פטור מהמלחמה
בנוסף להיות הלוויים מורי הלכה ומחנכים ושופטים, הם היו גם השוטרים, וכפי שאמרו חכמים: "בתחילה (בימי בית המקדש הראשון) לא היו מעמידים שוטרים אלא מן הלוויים" (יבמות פו, ב), שנאמר: "ושוטרים הלוויים לפניכם" (דברי הימים ב' יט, יא). (וכן בדברי הימים א' כג, א-ד; כו, כט; לד, יג, וראו באר שבע סוטה מב, א; עשה לך רב ג, מח).
השוטרים הם שאכפו את החוק, שנאמר: "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך" (דברים טז, יח). בכלל תפקידם כשוטרים היו הלוויים אחראים על מתן פטור ממלחמת רשות לחיילים שזה עתה בנו בית או נטעו כרם או נשאו אישה, וכן לחיילים שליבם רך ועלולים לאבד את עשתונותיהם במלחמה, כפי שנאמר: "ודיברו השוטרים אל העם לאמור: מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו – ילך וישוב לביתו... והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם" (דברים כ, ה-ט). במלחמת מצווה, שאליה היו הכול חייבים להתגייס, השוטרים היו אחראים לקבוע מי פטור מהמלחמה בעקבות אונס של פציעה או מחלה.
מענישים את הבורחים מהמערכה
לאחר תחילת המלחמה תפקידם של השוטרים היה לדרבן את הלוחמים ולהעניש את הבורחים מהמערכה. וכפי שאמרו חכמים (משנה סוטה ח, ו), שהיו מעמידים אחרי הלוחמים זקיפים, היינו "שוטרים חזקים ועזים" (רמב"ם הלכות מלכים ז, ד), כדי להעניש את הבורחים, על מנת למנוע תבוסה. וכפי שאמרו חכמים: "וכשילין (קרדומות) של ברזל בידיהן, וכל המבקש לחזור (לברוח) - הרשות בידו לקפח את שוקיו, שתחילת נפילה - ניסה" (עיינו ירושלמי סוטה ח, י).
שירה ותפילה
תפקיד נוסף היה ללוויים במלחמה, שקבוצה מהם עמדה בעת המלחמה בשירה ובתפילה למען החיילים. כפי שנאמר בימי יהושפט: "ויקומו הלוויים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל לה' אלוקי ישראל בקול גדול למעלה... ובעת החלו ברינה ותהילה, נתן ה' מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה - ויינגפו" (דברי הימים ב' כ, יט-כב). ויש אומרים שמזמור "יענך ה' ביום צרה" שבתהילים (פרק כ'), נכתב בעבור הלויים המתפללים על הלוחמים בקרב (מאירי סוטה מב, ב). מסתבר שלתפקיד זה לקחו לוויים שהיו משוררים בפיהם ובכלי נגינה במקדש.
מהיכן זכו לתפקידם
זכו הלוויים לשמש לתפקידים אלו אחר שהתנדבו לכך בעת חטא העגל, כאשר משה קרא: "מי לה' - אליי!", ונאספו אליו "כל בני לוי" (שמות לב, כו). יחד עימהם לחם בחוטאים ועורר את ישראל לתהליך של תשובה (ראו שמות לב, כט; דברים י, ח).
גם כשחטאו ישראל בבעל פעור והתעורר קטרוג גדול על ישראל עד שאסון נורא עמד להגיע אליהם, פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן נטל רומח בידו, הכה את החוטאים ובכך עצר את הסחף אחר המדיינים ואליליהם, "ותיעצר המגפה מעל בני ישראל" (במדבר כה, א-ט). בעקבות זאת זכה לברכת השלום ולכהונה גדולה לו ולבניו (במדבר כה, יג).
אמרו חכמים, שכאשר מת אהרן והסתלקו ענני הכבוד שהגנו על ישראל, באו הכנענים להילחם בהם. בעקבות זאת היו משפחות מישראל שפחדו וביקשו לשוב למצרים, וחזרו לאחוריהם מהלך שמונה תחנות שחנו במסעם לארץ. אולם בני לוי רדפו אחריהם להחזירם שלא ינוסו במלחמה, והתפתח ביניהם קרב שבו נפלו שבע משפחות מבני בנימין, שמעון וגד, וארבע משפחות מבני לוי (רש"י במדבר כו, יג). כהמשך לכך התמנו הלוויים לשוטרים, שבכלל תפקידם לשמור על הלוחמים שלא ינוסו משדה הקרב.
בני לוי - סיירת מובחרת
כאשר ציווה ה' את משה לפקוד את כל יוצאי הצבא בישראל, ציווה שלא למנות עימהם את בני שבט לוי, כי לא ניתנה להם נחלה בארץ ישראל (במדבר א, מה-מז; מט; ב, לג; כו, סב).
אמרו חכמים (במדבר רבה א, יא-יב) שחלשה דעתו של משה רבנו, וחשש: "שמא יש פסול בשבטי, שאין הקדוש ברוך הוא חפץ שאמננו!". אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לא אמרתי לך כן, אלא להוציאן מן הגזרה, שלא ימותו עימהם". שכן כאשר חיילי ישראל שמעו את דיבת הארץ וחטאו בחטא המרגלים, וביקשו לשוב למצרים במקום לכבוש את הארץ, נגזר עליהם שימותו במדבר. אך בני שבט לוי לא היו שותפים לבגידתם, ולכן לא נגזרה עליהם הגזרה שימותו במדבר. אך אם היו נמנים עם שאר השבטים, היו נתפסים עימהם בעוונם והמלאך המשחית היה פוגע גם בהם.
כיוצא בזה אמרו חכמים שאחר שהקריבו נשיאי ישראל את קורבנות חנוכת המזבח, חלשה דעתו של אהרן הכהן, לפי ששבטו לא היה מהשותפים בחנוכת המזבח. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אל תתיירא, לגדולה מזו אתה מתוקן". שכן "הקורבנות - כל זמן שבית המקדש קיים הם נוהגים, אבל הנרות - לעולם אל מול פני המנורה יאירו" (במדבר רבה טו, ו; תנחומא בהעלותך ה). ביאר הרמב"ן (במדבר ח, ב) שהכוונה לנרות שתיקנו חכמים להדליק בעקבות נס החנוכה שנעשה לחשמונאים מזרע אהרן, שאותם מדליקים גם בימים שבהם בית המקדש חרב ואין מקריבים קורבנות על המזבח.
החשמונאים
בכך המשיכו החשמונאים את משה רבנו, שלאחר חטא העגל, כשהיו ישראל בסכנה עצומה, קרא "מי לה' אליי". וכך בימי גזרות השמד של מלכות יוון, קמו הכהנים החשמונאים והניפו את נס המרד, וקראו "מי לה' אליי". לאחר קרבות גבורה רבים ניצחו את היוונים וביטלו את גזרותיהם, והשיבו את מלכות ישראל למקומה למשך יותר ממאתיים שנה (רמב"ם הלכות חנוכה ג, א; פניני הלכה זמנים יא, א-ו).
הרי שכאשר עם ישראל כושל, והעם והארץ נמצאים בסכנה, שבט לוי, ובתוכם הכהנים, מהווים מעין סיירת מובחרת שבשעה קשה נכנסת ללחימה העזה נגד אויבי ישראל ומכריעה את המערכה ומסייעת לישראל לחזור אל ייעודם המקודש.
מסקנה ושאלות נוספות
הרי שהרוצים להיחשב כשבט לוי, צריכים להיות המסורים ביותר לעם ישראל ומלחמתו, ובנוסף להיותם חיילים, לעודד את הגיוס לצבא ולרומם את רוח גבורת החיילים.
שאלה: האם אפשר לדמות את צה"ל במדינת ישראל של היום לצבא המקודש של מלכות ישראל בעבר, כשהיה מלך, מקדש וכהנים?
תשובה: בעזרת ה' בטור הבא נעסוק בכך.
מתוך העיתון 'בשבע'
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה שמחים כבר משנכנס אדר?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
טעינה למחשבה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
