ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
הרב צלל כדרכו לעמקה של הסוגיא, ודן בה לעומק ולרוחב. מטבע הדברים, העיון ההלכתי לקח זמן, והרב המשיך לעיין בו במחשבתו גם בלכתו בדרך. והנה, בעת אחת מנסיעותיו, הגיע הרב להכרעה, ופסק את ההלכה. מיד ביקש ממקורביו לעצור הכל, ולפרסם את פסק ההלכה.
תמהו המקורבים על הבקשה, שהרי חלפה כבר תקופה מאז עלתה השאלה, ועד עכשיו הרב 'לקח את הזמן' לעיין בשאלה, ומה דחוף כל כך, שיש לעצור הכל ולרוץ ולפרסם את הפסק?
אך הרב השיב להם: 'עד עכשיו, דנתי בהלכה, וכטבעו של דיון היה עלי לשקול את הצדדים לכאן ולכאן, והדבר לוקח זמן. אולם, כעת, כשהכרעתי את ההלכה, הרי כך היא ההלכה, וזה מה שהתורה פוסקת במקרה זה, וכיוון שהלכה זו נוגעת לפיקוח נפש, אם חלילה נתעכב בפרסום ההלכה, הרי יתכן ואנו מסכנים חיי אדם, וחובתנו ההלכתית לפרסם מיד את ההלכה'.
סיפור זה מזכיר מעט את דרכו של יוסף הצדיק בפרשיותינו. סיפורו של יוסף נפרש על פני מספר פרשיות, והוא 'לוקח את הזמן' עד שהוא מתגלה לאחיו בפרשתנו. אך מרגע שהוא מחליט להתגלות לאחיו, הרי ש"לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עלינו להעמיק באותו רגע מיוחד, שבו מחליט יוסף להתגלות מיידית לאחיו, וללקט ממנו תובנות רוחניות יסודיות.
כפי שכתבנו, יוסף ממתין תקופה ארוכה עד שהוא מתגלה לאחיו. המפרשים דנים בשאלה למה יוסף לא הודיע לאביו שהוא מלך במצרים, ומה השתנה ברגע שבו החליט להתגלות לאחיו.
דומה שאחת הסיבות לכך היא שיוסף הביא את אחיו לתהליך של תשובה וחרטה על חטא מכירתו. האיש המרכזי שעובר תהליך תשובה הוא יהודה, והוא ממש עושה 'תשובת המשקל'. יהודה הוא שהציע למכור את יוסף לעבד, ובזכות המהלך של יוסף, יהודה לוקח אחריות להשיב את בנימין אחיו, שגם הוא בנה של רחל, ומוכן להפוך לעבד במקומו.
ברגע שבו יהודה אומר ליוסף, שהוא מוכן להפוך לעבד במקום בנימין, יודע יוסף שיהודה הגיע ממש ל'תשובת המשקל', כדברי הרמב"ם ששלמות התשובה היא שמזדמן לאדם ממש אותו חטא, והוא מתקן ולא נכשל, ואז תשובתו שלימה. באותו רגע, "לא יכול יוסף להתאפק", ומיד הוא מתגלה לאחיו.
וכאן עולה מפירוש רש"י לפסוק זה עומק נוסף. במבט ראשוני, יוסף הוביל עד עכשיו את התהליך מול האחים באופן מתוכנן, ומתוך שליטת השכל על הרגש. גם ברגעים שרגשותיו גאו מאליהן,, כמו ברגע שפגש לראשונה את בנימין אחיו, מעידה התורה על שליטתו במעשיו, "וימהר יוסף, כי נכמרו רחמיו אל אחיו... ויבוא החרה ויבך שמה. וירחץ פניו, ויצא ויתאפק...".
והנה, ברגע ההתגלות, כתוב, "ולא יכול יוסף להתאפק", האם כאן גאו רגשותיו, והרגש התגבר על השכל?
אכן, חלק מהמפרשים מסבירים כך, אך רש"י מסביר אחרת ושופך כאן אור חדש. בפסוק כתוב "ולא יכול יוסף להתאפק – לכל הניצבים עליו", חוסר ההתאפקות קשור לניצבים במקום, וכך כותב רש"י: "לא היה יכול לסבול, שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין, שאחיו מתביישין בהיוודעו להם".
כלומר רש"י מדקדק ממילות הפסוק, שחוסר ההתאפקות של יוסף לא קשור לכך שגאו רגשותיו, ולא היה עוד בכוחו לשמור את סודו. להיפך, גם ברגעים אלו יוסף השליט שכל על רגש ועשה את אשר נכון לעשות. יוסף לא רצה, שהמצרים יהיו נוכחים ברגע ההתגלות, כי לא רצה לבייש את אחיו.
לכן, גם ברגעים המיוחדים האלו, הוא פעל בשיקול דעת, ושם לב גם לכבודם של אחיו, וביקש שהמצרים יצאו החוצה בזריזות.
הוא ידע שהגיע שהשעה לגלות את עצמו לאחיו, כי הושלם תהליך התשובה, ופעל מיידית, ואף באותה שעה שם לב לכבוד אחיו, ופכל בדרך הטובה והשקולה ביותר.
כמה יש לנו ללמוד ממידותיו של יוסף, להשליט שכל על רגש, לפעול בשיקול דעת, לדעת מתי טוב להמתין ומתי טוב להזדרז, ולהיזהר בכבודם של אחרים.
שנזכה...
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך עושים קידוש?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
להתיחס בכבוד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
מה המשמעות הנחת תפילין?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
