ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל

בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית ויחי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשע"ג

וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

בפרשתנו מבטיח יעקב אבינו ליהודה בנו:
"לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילוֹ וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מ"ט י).
רבים עסקו בשאלה: אם כך, כיצד נמשח שאול למלכות?
לשיטתנו, התשובה היא: כי הבחירה האלקית איננה מקבלת משמעות מעשית כל עוד העם לא בחר במועמד. לכן, רק אחרי שהעם בחר בדוד כמלך, חלה ההבטחה של יעקב והיא מחייבת מאז ועד עולם (עיינו ברמב"ן על אתר).
נמשיך לברר עוד פסוק קשה העוסק במלכות שאול.
"בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל" (שמואל א י"ג א).
הגמרא במסכת יומא (כ"ב ע"ב) ביקרה בצורה חריפה כל אפשרות של קבלת הפסוק כפשוטו ומפרשת על דרך הדרש: "שלא טעם חטא". לכן מסביר רש"י: "ויש לפתור ... בשנה ראשונה שהומלך בה והוא מלך שתי שנים על ישראל". דעתו של רש"י כי שאול מלך שנתיים כפשוטו מבוססת כדרכו בקודש על המופיע בסדר עולם רבה. ועדיין קשה מאוד, שהרי אין אפשרות להכניס לתוך שנתיים את כל המאורעות שעברו על שאול.
הרלב"ג פירש: "והנכון בעיני לפי הפשט, שיהיה הרצון בזה שכבר עבר שנה אחת לשאול מעת המשחו עד העת שמלך שחדשו המלוכה בגלגל, והוא כשמלך השתי שנים על ישראל. וספר כי בחר לו שלשת אלפי' מישראל היותר גבורים שבהם והיו עם שאול אלפים ואלף עם יונתן ויתר העם שלח איש לאהליו כדי שלא יכביד על ישראל".
ר"י מטרני ואברבנאל פירשו שמונים את מלכות שאול רק עד הרגע שדוד נמשח.
גם שני פירושים אלה קשים. על הרלב"ג קשה, שהרי לא כתוב שזה קרה בשנה השניה למלכותו ועל ר"י מטרני ואברבנאל קשה כיצד משיחת דוד בסתר מפסיקה את מלכות שאול?
נאמנים לשיטתנו נסביר את הפסוק כך: "בֶּן שָׁנָה שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ" - הכוונה היא שעברה שנה מאז ששאול נלכד בגורל והומלך ועד שקיבל את הסכמת כל העם לאחר הנצחון על נחש העמוני והצלת אנשי יבש גלעד (כדעת הרלב"ג). בשנתיים הבאות נהנה שאול מתמיכת העם. הוא בנה צבא קבע קטן ובו שלשת אלפים חיילים כמבואר בפסוק הבא:
"וַיִּבְחַר לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מִיִּשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ עִם שָׁאוּל אַלְפַּיִם בְּמִכְמָשׂ וּבְהַר בֵּית אֵל וְאֶלֶף הָיוּ עִם יוֹנָתָן בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו" (שמואל א י"ג ב). בשעת חירום סמך על התמיכה העממית שתאפשר לו לגייס מאת צבא העם – צבא המילואים.
כשנתיים לאחר מכן, מכה יונתן את נציב הפלשתים בגבע ובכך מכריז עצמאות. תגובת הפלשתים לא מאחרת לבא והם מגייסים צבא גדול למלחמה בשאול. שאול מנסה לגייס את כל צבא המילואים שלו שמבוסס על התגייסות כל הציבור, לשטח כינוס בגלגל. חלק מהעם אכן מגיע לשם. חלק אחר (כנראה גדול) של העם לא התגייס והסתתר:
"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ כִּי נִגַּשׂ הָעָם וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת" (שם, שם ו).
חלק נוסף ברח לעבר הירדן המזרחי:
"וְעִבְרִים עָבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד" (שם, שם ז).
שמואל הנביא, מי שאמור לתמוך בו, גם לא בא למועד. שאול לא מחכה לשמואל ומפסיד בכך גם את תמיכתו.
לאחר שנתיים בעצם התברר כי לשאול אין תמיכה ציבורית והא עלול להפסיד את מעמדו כמלך. זו אולי פשר ההכרזה של הכתוב: "וּשְׁתֵּי שָׁנִים מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל".
גם מכאן ראיה כי הבחירות, בהן העם נותן את אמונו במנהיגות נבחרת, אינן רק תהליך דמוקרטי אלא גם חלק בלתי נפרד מהיות מדינת ישראל מדינה יהודית.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il