ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
ראינו בסוגיא הקודמת שיש היתר מיוחד להכניס תינוקות של בית רבן. נעיין מעט במהותו של ההיתר. גם כאן נשתמש בתבנית הידועה ונשאל כמה שאלות יסודיות:
מקרה – האם רק בלימוד תורה עסקינן או שמא ההיתר מתרחב עוד? דין – האם ישנן הגבלות להיתר זה של הכנסת תלמוד תורה? מהן? מה הסיבה לכך? טעם – מה טעם ההיתר להזיק את השכנים בשביל ללמוד תורה?! מקור – האם ישנו מקור מיוחד ממנו למד רבי יהושע את דינו? מה בדיוק למד ממנו?
מקור הדיון
נשוב אל הגמרא. למדנו שחז"ל סייגו הכנסת גורמי רעש או צפיפות אל תוך שכונות פרטיות, אך יש היתר מיוחד להכנסת לימוד תורה. והוא מה שאומר רבא ביחס לשאלת הגמרא (כ, ב):
מ"ש רישא ומ"ש סיפא?... אלא אמר רבא: סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך.
ותורף דברי רבא שמותר להקים בחצר ת"ת וא"א לעכב, וזאת בשל תקנת יהושע בן גמלא. בגמרא מבואר באריכות עניין תקנה זו ובמבט ראשון ניתן לומר בכללות שתיקון ריב"ג, הכהן הגדול, שלימוד התורה יהיה מסודר בכל ערי ישראל, ויוכלו ללמוד בו גם אלו שאין ביכולת אביהם ללמדם.
וצריך לעיין בטעם היתר זה? וכי בגלל שהוא מצווה מותר להפריע לאחרים? א"כ אף מצוות אחרות יהיה מותר להכניס?
מצוות אחרות
ואמנם ביחס לשאלה האחרונה נחלקו רבותינו הראשונים. כתב הטור (חו"מ קנו אות ח):
וכן אין יכולין למחות בידו מללמד תינוקות של בית רבן ואפילו הן רבים וה"ה נמי לכל מילי דמצוה כגון לחלק צדקה או להתפלל בעשרה.
ואף הריטב"א (שו"ת סוף סימן כז) הרחיב את ההיתר להכניס ת"ת למצוות נוספות:
הא אמרינן דאפי' אחד מבני חצר יכול ליעשות מלמד תינוקות או להשכיר ביתו למלמד תינוקות של ישראל מתקנת ר' יהושע בן גמלא. ולא דוקא מלמד תינוקות של בית רבן. אלא הוא הדין לעשות מדרש להרביץ תורה או לדרוש בו לרבים כדי להגדיל תורה ולהאדיר ולא תשכח תורה מישראל. דכליה חד טעמא הוא.
והבין הבית יוסף שהריטב"א סובר כטור, וכן פסק למעשה בשו"ע (חו"מ קנו, ג). אך העירו (הגהות והערות על הטור אות ז*) שמדברי הריטב"א נראה שהוא מרחיב דווקא לעניינים שסביב ת"ת אך לא מעבר לזה.
מבט מחודש על מהות התקנה
ויש לעיין מה יש בתקנה זו, המצומצת לתורה או מורחבת לשאר מצוות, שאכן הביאה את עם ישראל למצב מתוקן יותר? ומה האריכות הגדולה בבירורה של מצוות תלמוד תורה דווקא בפרקנו?
הרי"ף (י, ב) אינו מביא את דברי אביי כלל, אלא את דברי רבא ובכך מכריע כמותו, כפי הכלל אביי ורבא הלכתא כרבא. הנימוקי יוסף (ד"ה לתינוקות) אומר שחידושו של רבא הוא:
שאע"פ שהיה יכול ללמדם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות המיוחדין לכך אפילו הכי לא מטרחינן ליה אלא לסייע בהעמדת התקנה כדי שיהיו המלמדין מצויים:
ובכך ניתן להבין את הסתייגותו של אביי מהסברו של רבא, שכן התקנה ניתנת לקיום אף בחצר אחרת ועל כן א"א לכפות הקמת ת"ת, וממילא נדרש לתירוץ אחר. אולם הנקודה החשובה העולה מדברי נ"י היא שהתקנה רובצת היא על כל יחיד.
ומכאן נ"ל לומר שתקנת ריב"ג אינה רק תיקון 'מערכת חינוך' כללית ודאגה לכל ילד, אלא עיקרה של התקנה בכך שיש חובה על כל אחד מישראל לדאוג לבן חבירו ללימוד תורה! ועל כן כל אחד מחויב לאפשר לימוד תורה בחצירו! כל ילד הזקוק ללמוד נחשב כשכן לעניין היכולת שלו להכנס.
וכך ראיתי בחת"ס (כא, א ד"ה אלא אמר רבא):
משתיקנו יהושע ב"ג והוטל על הציבור א"כ ה"ה על כל יחיד אפי' מי שאין לו בן היטל חיובו של בן זה לסייעו לאביו או להציבור להניחו לגור בשכונתו. ונ"ל עוד דגוף הדין לאו מיהושע ב"ג ואילך נתחדש אלא כן הוא מעיקור הדין וכל מצווה המוטלת על הציבור לסייעו זא"ז כגון מוהל דמילת הבני' מוטל על כל ישראל למי שאין לו אב ה"ה כשיש לו אב עכ"פ מוטל על כל ישראל להניח לדור המוהל בשכונתם או רופא נפשות וכן תפלה בציבור. אך תשב"ר מאז לא הי' מוטל אלא על האב לא סבלו השכני' הזיקא דדהו וחזית יהושע ב"ג להטיל גם זה על הציבור. וס"ל לרבא ה"ה על היחידי' שלא יכלו לומר לך לבה"כ שבעיר וכהנ"ל.
הגבלות לתקנה
אלא שגם בחובה זו יש גבולות, וכלדקמן. הגמרא מנסה להקשות על רבא מברייתא האומרת שאפשר לעכב כניסת סופר יהודי, ודוחה הגמרא שהברייתא עוסקת ב'סופר מתא'. ומה עניינו של זה?
רש"י (ד"ה סופר מתא) מבאר שמדובר במלמד הראשי של העיר שכל הילדים וכל המלמדים באים אליו, וזה עושה רעש גדול מדי עד כדי שאפשר לעכבו. אך רשב"א (ד"ה הב"ע) מקשה, שכיון שמדובר בתקנה הבנויה על מצווה, כ"ש שבריבוי תלמידים יש ריבוי מצווה וא"א לעכב?! ועל כן מבאר הרשב"א שמדובר בסופר שטרות.
הרשב"א הלך בדרכו של רבו הרמב"ן, שאף הוא הביא את רש"י והקשה עליו, אלא שהסביר את רש"י שכיון שיש דין להעמיד עוד מלמד במספר תלמידים גדול, אין זו מצווה מן המובחר ומותר לאנשי המקום להתנגד.
ומכאן שנחלקו בגבולות מספר התלמידים, לרש"י יש מקום לצמצום ולרמב"ן ורשב"א נראה שאין.
הגבלה נוספת מביא הפתחי תשובה על השו"ע הנ"ל, בשם הלבוש:
עיין בלבוש שכתב, ונ"ל דוקא בני המבוי או בני החצר שדרים יחד במבוי אחד או בחצר אחת ואינם דרים יחד בחדר אחד או בבית החורף אחד, אבל אותם הדרים בבית חורף אחד כנהוג במדינות אלו מחמת דוחק דירה, נ"ל ודאי שכל אחד יכול למחות בחבירו אפילו להיות מלמד תינוקות של ישראל תורה באותו בית החורף שהוא דר שם עמו, שזה ודאי אין דעת רוב העולם סובלתו, ועל דעת זה לא נשתתף עמו בדירה זו, אם לא שהתנה מתחילה, עכ"ל:
תיקון שכנים
עניין מהותי העולה מסוגיא זו הוא שחכמינו בפרק זה לא רק סידרו יחסי שכנות ב'סור מרע' כיצד להמנע מנזקים וכו', אלא גם תיקנו את האופנים בהם מחוייבים השכנים לדאוג זה לזה. כאשר בראש עומדת מצוות ת"ת, וכאמור יתכן שגם מצוות אחרות. דהיינו השכנות בישראל סובבת סביב הציר של עשיית רצון ה'.
מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.
להערות - [email protected]
הרב אלישיב קפקה
בעל כושר רבנות עיר, ר"מ בישיבת "אבינועם" תפוח

פתחי אמונה מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
תורה היא דבר ה' אלינו. הפלא שבלימוד תורה והחידוש הגדול ביותר של התורה לאנושות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














