ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
ראינו בסוגיא הקודמת שיש היתר מיוחד להכניס תינוקות של בית רבן. נעיין מעט במהותו של ההיתר. גם כאן נשתמש בתבנית הידועה ונשאל כמה שאלות יסודיות:
מקרה – האם רק בלימוד תורה עסקינן או שמא ההיתר מתרחב עוד? דין – האם ישנן הגבלות להיתר זה של הכנסת תלמוד תורה? מהן? מה הסיבה לכך? טעם – מה טעם ההיתר להזיק את השכנים בשביל ללמוד תורה?! מקור – האם ישנו מקור מיוחד ממנו למד רבי יהושע את דינו? מה בדיוק למד ממנו?
מקור הדיון
נשוב אל הגמרא. למדנו שחז"ל סייגו הכנסת גורמי רעש או צפיפות אל תוך שכונות פרטיות, אך יש היתר מיוחד להכנסת לימוד תורה. והוא מה שאומר רבא ביחס לשאלת הגמרא (כ, ב):
מ"ש רישא ומ"ש סיפא?... אלא אמר רבא: סיפא אתאן לתינוקות של בית רבן, ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך.
ותורף דברי רבא שמותר להקים בחצר ת"ת וא"א לעכב, וזאת בשל תקנת יהושע בן גמלא. בגמרא מבואר באריכות עניין תקנה זו ובמבט ראשון ניתן לומר בכללות שתיקון ריב"ג, הכהן הגדול, שלימוד התורה יהיה מסודר בכל ערי ישראל, ויוכלו ללמוד בו גם אלו שאין ביכולת אביהם ללמדם.
וצריך לעיין בטעם היתר זה? וכי בגלל שהוא מצווה מותר להפריע לאחרים? א"כ אף מצוות אחרות יהיה מותר להכניס?
מצוות אחרות
ואמנם ביחס לשאלה האחרונה נחלקו רבותינו הראשונים. כתב הטור (חו"מ קנו אות ח):
וכן אין יכולין למחות בידו מללמד תינוקות של בית רבן ואפילו הן רבים וה"ה נמי לכל מילי דמצוה כגון לחלק צדקה או להתפלל בעשרה.
ואף הריטב"א (שו"ת סוף סימן כז) הרחיב את ההיתר להכניס ת"ת למצוות נוספות:
הא אמרינן דאפי' אחד מבני חצר יכול ליעשות מלמד תינוקות או להשכיר ביתו למלמד תינוקות של ישראל מתקנת ר' יהושע בן גמלא. ולא דוקא מלמד תינוקות של בית רבן. אלא הוא הדין לעשות מדרש להרביץ תורה או לדרוש בו לרבים כדי להגדיל תורה ולהאדיר ולא תשכח תורה מישראל. דכליה חד טעמא הוא.
והבין הבית יוסף שהריטב"א סובר כטור, וכן פסק למעשה בשו"ע (חו"מ קנו, ג). אך העירו (הגהות והערות על הטור אות ז*) שמדברי הריטב"א נראה שהוא מרחיב דווקא לעניינים שסביב ת"ת אך לא מעבר לזה.
מבט מחודש על מהות התקנה
ויש לעיין מה יש בתקנה זו, המצומצת לתורה או מורחבת לשאר מצוות, שאכן הביאה את עם ישראל למצב מתוקן יותר? ומה האריכות הגדולה בבירורה של מצוות תלמוד תורה דווקא בפרקנו?
הרי"ף (י, ב) אינו מביא את דברי אביי כלל, אלא את דברי רבא ובכך מכריע כמותו, כפי הכלל אביי ורבא הלכתא כרבא. הנימוקי יוסף (ד"ה לתינוקות) אומר שחידושו של רבא הוא:
שאע"פ שהיה יכול ללמדם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות המיוחדין לכך אפילו הכי לא מטרחינן ליה אלא לסייע בהעמדת התקנה כדי שיהיו המלמדין מצויים:
ובכך ניתן להבין את הסתייגותו של אביי מהסברו של רבא, שכן התקנה ניתנת לקיום אף בחצר אחרת ועל כן א"א לכפות הקמת ת"ת, וממילא נדרש לתירוץ אחר. אולם הנקודה החשובה העולה מדברי נ"י היא שהתקנה רובצת היא על כל יחיד.
ומכאן נ"ל לומר שתקנת ריב"ג אינה רק תיקון 'מערכת חינוך' כללית ודאגה לכל ילד, אלא עיקרה של התקנה בכך שיש חובה על כל אחד מישראל לדאוג לבן חבירו ללימוד תורה! ועל כן כל אחד מחויב לאפשר לימוד תורה בחצירו! כל ילד הזקוק ללמוד נחשב כשכן לעניין היכולת שלו להכנס.
וכך ראיתי בחת"ס (כא, א ד"ה אלא אמר רבא):
משתיקנו יהושע ב"ג והוטל על הציבור א"כ ה"ה על כל יחיד אפי' מי שאין לו בן היטל חיובו של בן זה לסייעו לאביו או להציבור להניחו לגור בשכונתו. ונ"ל עוד דגוף הדין לאו מיהושע ב"ג ואילך נתחדש אלא כן הוא מעיקור הדין וכל מצווה המוטלת על הציבור לסייעו זא"ז כגון מוהל דמילת הבני' מוטל על כל ישראל למי שאין לו אב ה"ה כשיש לו אב עכ"פ מוטל על כל ישראל להניח לדור המוהל בשכונתם או רופא נפשות וכן תפלה בציבור. אך תשב"ר מאז לא הי' מוטל אלא על האב לא סבלו השכני' הזיקא דדהו וחזית יהושע ב"ג להטיל גם זה על הציבור. וס"ל לרבא ה"ה על היחידי' שלא יכלו לומר לך לבה"כ שבעיר וכהנ"ל.
הגבלות לתקנה
אלא שגם בחובה זו יש גבולות, וכלדקמן. הגמרא מנסה להקשות על רבא מברייתא האומרת שאפשר לעכב כניסת סופר יהודי, ודוחה הגמרא שהברייתא עוסקת ב'סופר מתא'. ומה עניינו של זה?
רש"י (ד"ה סופר מתא) מבאר שמדובר במלמד הראשי של העיר שכל הילדים וכל המלמדים באים אליו, וזה עושה רעש גדול מדי עד כדי שאפשר לעכבו. אך רשב"א (ד"ה הב"ע) מקשה, שכיון שמדובר בתקנה הבנויה על מצווה, כ"ש שבריבוי תלמידים יש ריבוי מצווה וא"א לעכב?! ועל כן מבאר הרשב"א שמדובר בסופר שטרות.
הרשב"א הלך בדרכו של רבו הרמב"ן, שאף הוא הביא את רש"י והקשה עליו, אלא שהסביר את רש"י שכיון שיש דין להעמיד עוד מלמד במספר תלמידים גדול, אין זו מצווה מן המובחר ומותר לאנשי המקום להתנגד.
ומכאן שנחלקו בגבולות מספר התלמידים, לרש"י יש מקום לצמצום ולרמב"ן ורשב"א נראה שאין.
הגבלה נוספת מביא הפתחי תשובה על השו"ע הנ"ל, בשם הלבוש:
עיין בלבוש שכתב, ונ"ל דוקא בני המבוי או בני החצר שדרים יחד במבוי אחד או בחצר אחת ואינם דרים יחד בחדר אחד או בבית החורף אחד, אבל אותם הדרים בבית חורף אחד כנהוג במדינות אלו מחמת דוחק דירה, נ"ל ודאי שכל אחד יכול למחות בחבירו אפילו להיות מלמד תינוקות של ישראל תורה באותו בית החורף שהוא דר שם עמו, שזה ודאי אין דעת רוב העולם סובלתו, ועל דעת זה לא נשתתף עמו בדירה זו, אם לא שהתנה מתחילה, עכ"ל:
תיקון שכנים
עניין מהותי העולה מסוגיא זו הוא שחכמינו בפרק זה לא רק סידרו יחסי שכנות ב'סור מרע' כיצד להמנע מנזקים וכו', אלא גם תיקנו את האופנים בהם מחוייבים השכנים לדאוג זה לזה. כאשר בראש עומדת מצוות ת"ת, וכאמור יתכן שגם מצוות אחרות. דהיינו השכנות בישראל סובבת סביב הציר של עשיית רצון ה'.
מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל.
להערות - [email protected]
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שימוש נכון בתנור הביתי
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני פרשת זכור
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
