ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
פרקנו עוסק בהסדרת יחסי השכנות הן מההיבט הנזקי (רוב הפרק) הן הכלכלי (דינא דרב הונא) והן מההיבט הערכי של לימוד תורה ושאר מצוות (תקנת יהושע בן גמלא), כפי שראינו בסוגיות הקודמות. בסוגיא זו נעסוק בהסדרת יחסי המסחר בשאלת טובת סוחרי המקום אל מול טובת צרכני המקום.
אומרת הגמרא (כב, א):
אמר רב נחמן בר יצחק: ומודה רב הונא בריה דרב יהושע ברוכלין המחזירין בעיירות דלא מצי מעכב, דאמר מר: עזרא תקן להן לישראל שיהו רוכלין מחזירין בעיירות, כדי שיהו תכשיטין מצויין לבנות ישראל. והני מילי לאהדורי, אבל לאקבועי לא. ואי צורבא מרבנן הוא, אפילו לאקבועי נמי. כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו. הנהו דיקולאי דאייתו דיקלאי לבבל, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרבינא, אמר להו: מעלמא אתו ולעלמא ליזבנו. והני מילי ביומא דשוקא. אבל בלא יומא דשוקא לא. וביומא דשוקא נמי לא אמרינן אלא לזבוני בשוקא, אבל לאהדורי לא. הנהו עמוראי דאייתו עמרא לפום נהרא, אתו בני מתא קא מעכבי עלויהו, אתו לקמיה דרב כהנא, אמר להו: דינא הוא דמעכבי עלייכו. אמרו ליה: אית לן אשראי, אמר להו: זילו זבנו שיעור חיותייכו, עד דעקריתו אשראי דידכו ואזליתו.
וכמה שאלות עולות בלימוד הגמרא, נציג חלקן:
מדוע מותר לרוכלים מעיר אחרת למכור כאן? הרי יש סוחרים במקום! דאל"ה לא היה צורך בחידוש ההיתר. ועוד, מדוע יש היתר לתלמיד חכם? ועוד, מדוע יום השוק שונה? ועוד, מדוע התירו בסוף למכור משום ד'אית לן אשראי'?
בכדי לענות על שאלות אלו נדון תחילה בשלוש נקודות בסוגיא ומהן נוכל להעלות כלל עקרוני, שלענ"ד, חורז את הסוגיא כולה.
הגבלות על סוחרי חוץ
הגמרא אומרת שסוחרים הבאים מחוץ לעיר, יכולים בני העיר לעכבם, ובפשטות כוונתם לסוחרי העיר. האם דין זה הוא מוחלט או שישנם מצבים בהם יתירו ייבוא מן החוץ?
הרבה מהראשונים כאן בסוגיא מביאים את דעת ר"י מגאש שכותב (ציטוט ממגיד משנה שכנים ו, י):
וכתב הרב אבן מיגש ז"ל דדוקא כשיש מאותה סחורה לבני העיר והיא טובה כמות אותה שמביאין שם אבל אם היתה גרועה ממנה או שחשובה כמותה אבל הסוחרים מוזילין ומפחיתים את השער אם לוקחי העיר ההיא הם עכו"ם יכולין לעכב עליהם אבל אם הלוקחין ישראלים אין יכולין לעכב עליהם שאין עושין תקנה למוכרים בהפסד הלקוחות.
כלומר, אם הסוחרים מחוץ לעיר מביאים סחורה אחרת או לחילופין זהה אך זולה יותר, א"א לעכבם. וזאת במידה ולקוחות העיר הינם ישראל. אך אם הלקוחות הינם גוים והמוכרים הם ישראל, אפשר לעכבם.
לעומתו כותב הרמב"ן ואחריו תלמידיו רשב"א וריטב"א, שאפילו הוזלת המחיר אינה מתירה כניסת סוחרים מבחוץ אם יש בזה פגיעה באנשי המקום. ולגבי מה שההוזלה מועילה ללקוחות המקומיים כתב הריטב"א (ד"ה דינא):
דאי סוחרי העיר אינם מייקרים סחורתם על בני העיר שלא כמשפט למה יפסידו עליהם, ואם מייקרים הסחורות שלא כראוי הרי יכולים בני העיר להתנות על השערים, ומיהו אם הסחורות שמביאים מחוץ לעיר היא טובה יותר מסחורות העיר בזה אין מעכבין כלל שהרי זה כאילו אין בכאן מאותה הסחורה וכן עיקר.
טענת הראשונים כנגד ר"י מגאש שאין לאדם מן החוץ לפגוע בכלכלת המקום שלא בצדק. ובני העיר עצמם יכולים להתאגד ולהגיע למחירים נוחים יותר עבורם.
גביית אשראי
מח' נוספת בסוגיין נוגעת בהיתר לסחור עד 'דעקריתו אשראי דידכו'.
רש"י מבאר (ד"ה אית לן):
מכרנו באמנה וצריכים אנו לשהות כאן עד שנגבה חובות שלנו ואם אין אנו מוכרין סחורותינו במה נתפרנס.
לדעת רש"י אותם סוחרי חוץ מכרו בהקפה לאנשי המקום, ומחכים הם עד שבעלי החובות ישלמו את חובם. אך במהלך שהותם צריכים הם להתקיים ועל כן התירו להם את המסחר, ובצמצום, כפי שהורו להם: 'זילו זבנו שיעור חיותייכו'. ומבאר ר"ת (מובא בריטב"א ד"ה זילו):
פירש ר"ת ז"ל שיעור חיותייכו מן הריוח שיעשו ואין מדקדקין בזה לעשות בצימצום, ומיהו הני מילי בפעם ראשונה כי לא שמעו עדיין עיכוב בני העיר כשמכרו לאשראי.
אמנם הרמב"ם הבין שאותם סוחרים צריכים הם להחזיר את חובם וכך פסק (שכנים ו, י):
הסוחרים שמביאין סחורתם למכור בתוך העיירות בני העיר מעכבין עליהם, ואם מכרו ביום השוק בלבד אין מונעין אותם, והוא שימכרו בשוק אבל לא יחזרו על הפתחים אפילו ביום השוק, ואם יש להן מלוה בעיר מוכרין כדי פרנסתם אפילו בלא יום השוק עד שיפרעו חובן וילכו להן.
נשים לב שהרמב"ם כתב בסוף ההלכה 'עד שיפרעו חובן' ודלא כרש"י שכתב 'עד שנגבה חובות שלנו'.
היתר סחורה לת"ח
נוסיף להתבונן בדין שלישי המופיע בסוגיא, והוא מעורר תמיהה גדולה. אומרת הגמ':
כי הא דרבא שרא להו לר' יאשיה ולרב עובדיה לאקבועי, דלא כהלכתא, מאי טעמא? כיון דרבנן נינהו, אתו לטרדו מגירסייהו.
וכי כיצד התירו לחכמים לעשות שלא כדין וכהלכה?! ואמנם, הגהות אשרי כותב תנאי להיתר זה והוא 'שיהו צריכים לתורתו'. אך עדיין יש להבין מדוע הצורך בתורתו מאפשר לו פגיעה בתושבי המקום?
טובת אנשי העיר
ונראה לומר שכל הסוגיא עוסקת היא ביצירת האיזון הרצוי שיביא את טובת אנשי העיר אל המירב האפשרי. וכך כותב בקצרה הבית יוסף (קנו ד"ה החלק השלישי) ביחס להיתר סחורה לת"ח:
ואיפשר דכיון שדינים הללו דמצו מעכבי - מדרבנן בעלמא הוא, מפני תיקון העולם.
ע"פ יסוד זה של 'טובת אנשי העיר' נוכל להבין את כל הפרטים השונים והמחלוקות בסוגיא:
תקנת הרוכלים נועדה לטובת נשות ישראל, ולמעלה מכך, לטובת המשפחה בישראל, וראו חכמים שלמרות הצורך לדאוג לפרנסת הסוחרים המקומיים יש צורך בנתינת אפשרות מגוונת או זולה יותר לנשים רבות.
וכן ביחס להקלות לתלמידי חכמים, דווקא דברי הגהות אשרי דלעיל מבארות את ההיתר. כאשר אנשי העיר 'צריכים לתורתו' אזי מובן מדוע יש לאפשר לו להתפרנס בעיר אע"פ שיפגע בכלכלת אחרים כיון שבמבט הכולל של טובת אנשי העיר, הצורך באישיות של תורה חשובה יותר. טובת הכלל גוברת על טובת הפרט.
מח' ר"י מגאש ורמב"ן ביחס לכניסת סוחרים מן החוץ גם היא מוסברת על פי יסוד זה. המח' היא במה תגדל טובת העיר. דעת ר"י מגאש שטובת רוב הציבור, ובדגש על ישראל שמצווים לדאוג זה לזה, היא הוזלת המחירים. ועל כן, מותר להכנס אע"פ שהסוחרים המקומיים יפגעו. אך הרמב"ן סובר שהערך של חיזוק הכלכלה המקומית כאשר היא נוהגת בהגינות עדיפה על פני הרווחים של הלקוחות.
וכן אפשר להסביר את נושא החזרת האשראי – לרמב"ם פריעת חוב לאנשי העיר הוא טובתם ועל כן ניתן להורות על הישארות הסוחרים על אף פגיעה מסוימת בסוחרי המקום. אך לרש"י שמסביר שהם גובים את חובם מאנשי העיר, קשה יותר לבאר מהי טובת אנשי העיר? לכאורה שישובו לביתם ויחזרו רק לגבות. ושמא ניתן לבאר כך: לרש"י פריעת חוב לסוחר חוץ הוא טובת אנשי העיר משום שהוא מכר להם באמנה, וטוב לאנשי העיר שסוחרים כגון אלה, המוכנים למכור בהקפה, יסחרו עמהם ומעט ויועיל הדבר להתמדת היחסים טובים עמהם.
השייכות לפרק
ונראה לענ"ד שלפי כל הנ"ל מובן ההקשר של סוגיא זו לפרקנו. כשם שראינו לעיל שחז"ל כאן הכניסו יסודות של מהו יסוד השכנות ביחס ללימוד תורה, כאן הרחיבו בפרטים נוספים של הבירור כיצד יוצרים חברה נכונה. ואכן ראינו שישנם ערכים שונים כגון חיזוק המשפחה, לימוד התורה, רווחה כלכלית – כל אלו ברמה הציבורית-כללית שגוברים על פני הצרכים של היחיד.
ונחתום סוגיא זו בדבריו היסודיים של החת"ס (ב"ב כא, ב ד"ה ונ"ל):
ונ"ל דכל הנאמרי' בשמעתין אף על גב שכ' הרב"י סי' קנ"ו דדיני דרבנן נינהו ומשו"ה הקלו לת"ח. נלע"ד דודאי שרשם פתוח על מי תורתינו הקדושה במאי דכתי' ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גירו ופירש"י עפ"י סִפרי, בין הדיורים. והכל בכלל בין דיורי' בבתים, בין תנור לכריים וחלונו' וחצרות, ובין דיורי' בעיר, ועיר ומבוי וחצר וחנות. ומסרן הכתוב למרע"ה ודיינין שיחוקו חוקי' באילו וכיוצא ונעשה דיניהם דין תורה ממש.
להערות - [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
