ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
פעם אחת, האשימו הרומאים הרשעים את התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא 'מין' ח"ו. המינים הם הנוצרים הראשונים, שהיו כת של יהודים שיצרו דת חדשה. הרומאים ראו במינים אויבים ורדפו אותם ברדיפות קשות, ובמסגרת אותם רדיפות, הם חשדו אפילו ברבי אליעזר שהוא 'מין', ודנו אותו למוות בגרדום.
בסופו של דבר, לאחר שכבר העלו את רבי אליעזר לגרדום, והוא הצדיק עליו דין שמיים, פטר אותו השופט באורח ניסי מגזר הדין, ושחרר אותו לחופשי.
כשחזר רבי אליעזר לביתו, הוא היה עצוב מאוד על שחשדוהו בחשד כזה, ונכנסו תלמידיו לנחמו, אך הוא לא קיבל את תנחומיהם.
בסוף, אמר לו רבי עקיבא: "רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני"?
אמר לו רבי אליעזר: "אמור".
אמר לו רבי עקיבא: "רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, (כלומר - האם נהנית מדבר תורה שלימד אותך מין), ועליו נתפסת"?
אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי (מין) אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם... והנאני הדבר (כלומר – נהניתי מהדבר תורה הזה), על ידי זה נתפסתי למינות, (כלומר – נחשדתי במינות), ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות" (בבלי, עבודה זרה טז, ב).
מסיפור זה אפשר ללמוד כמה יסודות.
ראשית – סיפור זה יכול להוות מקור לדבריו הידועים של הבעל שם טוב על כך, שמי שנפגש עם דבר רע של אדם אחר, סימן שמשהו מאותו דבר מצוי גם בתוכו, ולפיכך כשגדולי החסידות היו רואים דבר רע באחרים היו מקדימים ומפשפשים במעשיהם, לגלות מה מאותו עניין מצוי בתוכם.
כך גם כאן, היה ברור לרבי אליעזר שאם הזדמן לו שחשדוהו במינות, הרי באו ללמד אותו שמשהו מזה מצוי בו, ורבי עקיבא עזר לו למצוא שהחסרון נעוץ בכך שנהנה מדבר תורה של מין.
שנית – למדים אנו עד כמה יש להתרחק מהמינות. מדברי חז"ל משמע, שאותו מין כיוון לדבר תורה אמיתי, ולכן רבי אליעזר נהנה מדבריו, ובכל זאת יש להתרחק מהמינים ולא ללמוד מהם אפילו באופן חד פעמי.
ויש להדגיש, מצאנו בהלכה (ש"ך יו"ד קעט, כג) שיטות שסוברות שמותר ללמוד באופן חד פעמי (ולא בקביעות) דברי תורה אמיתיים מרשעים, אך גם הם מסכימות שממין אסור ללמוד גם באופן חד פעמי, ומי שילמד ממנו חייב מיתה.
וכאן, יש לשאול, הרי דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ומדוע כל כך חמור ללמוד דבר תורה אמיתי מפי 'מין'?
התשובה נעוצה בהדגשות חשובות הנוגעות להסתכלות כללית על תורתנו הקדושה.
המינים (הנוצרים) ניסו לעשות לתורה שני דברים –
א. לקרוע את התורה לחתיכות. הם קיבלו חלקים מהתורה, וחלקים אחרים ניסו לבטל.
ב. הם ניסו לקחת את התורה, ללוש אותה, ולהפוך אותה לבסיס לדת חדשה, שהיא נגד התורה.
כשהולכים בדרך כזו, גם אם יש נקודה אמיתית מהתורה, הרי היא הופכת לתורה של שקר, כי התורה היא מקשה אחת, וכל עניינה להתחבר לה' דרך עם ישראל, ולכן יש להתרחק גם מפירור כזה של תורה.
ובאמת, כבר רמזה לנו על כך התורה בפרשת תרומה. נצטווינו בפרשה זו על מעשה המנורה. המנורה התייחדה בכך שהיא כולה מקשה אחת, והתייחדה גם בכך שהיא כלי שאין לו 'בדים' – מוטות, שמיועדים לסייע בנשיאתו במהלך נדודי המשכן. לשאר הכלי הפנימיים יש 'בדים', ורק למנורה אין 'בדים'.
ידוע, שהמנורה רומזת לאור התורה, שהרי 'הרוצה להחכים ידרים, כפי שהמנורה בדרום'. נמצא, שלימדה אותנו התורה באופן המיוחד שיש לעשות את המנורה, שהתורה היא 'מקשה' אחת, ואין לקרוע ממנה חלקים. ובנוסף – יש להישמר מעיוותים של התורה, ולקיחתה לכיוון אחר, לכן אין 'בדים' שלוקחים את התורה לכיוונים אחרים.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, תורה שלימה ואמיתית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
