ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תרומה
פעם אחת, האשימו הרומאים הרשעים את התנא הקדוש רבי אליעזר בן הורקנוס, שהוא 'מין' ח"ו. המינים הם הנוצרים הראשונים, שהיו כת של יהודים שיצרו דת חדשה. הרומאים ראו במינים אויבים ורדפו אותם ברדיפות קשות, ובמסגרת אותם רדיפות, הם חשדו אפילו ברבי אליעזר שהוא 'מין', ודנו אותו למוות בגרדום.
בסופו של דבר, לאחר שכבר העלו את רבי אליעזר לגרדום, והוא הצדיק עליו דין שמיים, פטר אותו השופט באורח ניסי מגזר הדין, ושחרר אותו לחופשי.
כשחזר רבי אליעזר לביתו, הוא היה עצוב מאוד על שחשדוהו בחשד כזה, ונכנסו תלמידיו לנחמו, אך הוא לא קיבל את תנחומיהם.
בסוף, אמר לו רבי עקיבא: "רבי, תרשיני לומר דבר אחד ממה שלימדתני"?
אמר לו רבי אליעזר: "אמור".
אמר לו רבי עקיבא: "רבי, שמא מינות בא לידך והנאך, (כלומר - האם נהנית מדבר תורה שלימד אותך מין), ועליו נתפסת"?
אמר לו רבי אליעזר: "עקיבא, הזכרתני, פעם אחת הייתי מהלך בשוק העליון של ציפורי, ומצאתי (מין) אחד ויעקב איש כפר סכניא שמו, אמר לי, כתוב בתורתכם... והנאני הדבר (כלומר – נהניתי מהדבר תורה הזה), על ידי זה נתפסתי למינות, (כלומר – נחשדתי במינות), ועברתי על מה שכתוב בתורה: הרחק מעליה דרכך - זו מינות" (בבלי, עבודה זרה טז, ב).
מסיפור זה אפשר ללמוד כמה יסודות.
ראשית – סיפור זה יכול להוות מקור לדבריו הידועים של הבעל שם טוב על כך, שמי שנפגש עם דבר רע של אדם אחר, סימן שמשהו מאותו דבר מצוי גם בתוכו, ולפיכך כשגדולי החסידות היו רואים דבר רע באחרים היו מקדימים ומפשפשים במעשיהם, לגלות מה מאותו עניין מצוי בתוכם.
כך גם כאן, היה ברור לרבי אליעזר שאם הזדמן לו שחשדוהו במינות, הרי באו ללמד אותו שמשהו מזה מצוי בו, ורבי עקיבא עזר לו למצוא שהחסרון נעוץ בכך שנהנה מדבר תורה של מין.
שנית – למדים אנו עד כמה יש להתרחק מהמינות. מדברי חז"ל משמע, שאותו מין כיוון לדבר תורה אמיתי, ולכן רבי אליעזר נהנה מדבריו, ובכל זאת יש להתרחק מהמינים ולא ללמוד מהם אפילו באופן חד פעמי.
ויש להדגיש, מצאנו בהלכה (ש"ך יו"ד קעט, כג) שיטות שסוברות שמותר ללמוד באופן חד פעמי (ולא בקביעות) דברי תורה אמיתיים מרשעים, אך גם הם מסכימות שממין אסור ללמוד גם באופן חד פעמי, ומי שילמד ממנו חייב מיתה.
וכאן, יש לשאול, הרי דברי תורה אינם מקבלים טומאה, ומדוע כל כך חמור ללמוד דבר תורה אמיתי מפי 'מין'?
התשובה נעוצה בהדגשות חשובות הנוגעות להסתכלות כללית על תורתנו הקדושה.
המינים (הנוצרים) ניסו לעשות לתורה שני דברים –
א. לקרוע את התורה לחתיכות. הם קיבלו חלקים מהתורה, וחלקים אחרים ניסו לבטל.
ב. הם ניסו לקחת את התורה, ללוש אותה, ולהפוך אותה לבסיס לדת חדשה, שהיא נגד התורה.
כשהולכים בדרך כזו, גם אם יש נקודה אמיתית מהתורה, הרי היא הופכת לתורה של שקר, כי התורה היא מקשה אחת, וכל עניינה להתחבר לה' דרך עם ישראל, ולכן יש להתרחק גם מפירור כזה של תורה.
ובאמת, כבר רמזה לנו על כך התורה בפרשת תרומה. נצטווינו בפרשה זו על מעשה המנורה. המנורה התייחדה בכך שהיא כולה מקשה אחת, והתייחדה גם בכך שהיא כלי שאין לו 'בדים' – מוטות, שמיועדים לסייע בנשיאתו במהלך נדודי המשכן. לשאר הכלי הפנימיים יש 'בדים', ורק למנורה אין 'בדים'.
ידוע, שהמנורה רומזת לאור התורה, שהרי 'הרוצה להחכים ידרים, כפי שהמנורה בדרום'. נמצא, שלימדה אותנו התורה באופן המיוחד שיש לעשות את המנורה, שהתורה היא 'מקשה' אחת, ואין לקרוע ממנה חלקים. ובנוסף – יש להישמר מעיוותים של התורה, ולקיחתה לכיוון אחר, לכן אין 'בדים' שלוקחים את התורה לכיוונים אחרים.
ויהי רצון, שנזכה לתורת אמת, תורה שלימה ואמיתית!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
