ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מבאר רמב"ן כך:
"ואני חושב שזה חיזוק למה שאמרו רבותינו (תנחומא, וארא, ו) כי שבטו של לוי לא היו [לא סבלו] בשיעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך. והנה ישראל אשר מררו המצריים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם [במספר אוכלוסיה], היה הקב"ה מרבה אותם, כנגד גזירת מצרים. כמו שאמר 'וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ' (שמות א, יב). וכאשר נאמר עוד בגזירת 'אם בן הוא והמיתן אותו' (א, טז) [כנגד זה] 'וירב העם ויעצמו מאד' (א, כ). כי היה הקב"ה אומר: 'נראה דבר מי יקום, ממני או מהם? [סגנון ע"פ ירמיה מד, כח. כלומר, רצונו של מי יצליח, של הקב"ה או של הצוררים?]. אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ [לפי ריבוי טבעי] ולא עלו למעלה כשאר השבטים" עכ"ל לעניננו.
למדנו מדבריו כמה היא מעלתו של מי שסובל מאחרים מפני שהוא נושא דבר הקב"ה. הוא נחשב כבן טיפוחים של הקב"ה. מסופר בגמרא (גיטין ז ע"א) כי מר עוקבא הדיין סבל ממציקים, ושאל לר' אלעזר מה יעשה? ענה לו "השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלים מאליהם". מבאר מהר"ל ("נתיבות עולם", ח"ב סוף נתיב הבטחון) "הקב"ה ילחום מלחמתו, בשביל שהיא מלחמת ה'. דבר זה יהיה גורם שמפיל אותם [צוררים] חללים. כי דבר זה נקרא 'מלחמת ה'' כאשר ירצה [איזה צורר] להרע אל מי שהוא אל הש"י לגמרי" עכ"ל. [נ"ל מקורו במדרש תהלים, תחילת פרק ל"ו, לעבד ה'].
כן בימינו כאשר אנו מוקפים אויבים מבחוץ ושונאים מבפנים, המצירים התיישבותינו בכל מרחב ארצנו, ואדרבה שואפים לקיים חלילה "ואת ארצי חילקו" (יואל ד, ב). באותו זמן, אותם הנאחזים במצוות כיבוש א"י (כמפורשת מצוה זו ע"י רמב"ן, בספר המצוות מ"ע ד) הם הם הנקראים "אוהבי הקב"ה". וכך לשון הנצי"ב בענין המכלתא (שרמב"ן הביא בשמות כ, "לאוהבי ולשומרי מצוותי") מדוע יושבי א"י נקראו כך? "דבארץ ישראל מצוי בגלות עיתות השמד [שהורגים יהודים]. ואילו ישבו במדינה אחרת לא [היו] מגיעים לסכנה" עכ"ל. ושורש דבריו בדברי "מגן אברהם" בפירושו הנקרא "זית רענן" על "ילקוט שמעוני" (לשמות כ'). ובודאי הקב"ה ישמור על אוהביו.
כך לשון מהר"ל, על גדולת מדת יעקב אבינו "שהוא נרדף מן אחר, והוא אינו רודף את אחר. ובמדרש (ויקרא רבה, כז) 'והאלהים יבקש את נרדף' (קהלת ג, טו) אתה מוצא כל מי שנרדף מאחר, הקב"ה בוחר בו. כי יעקב נרדף מעשו הרשע, 'ואוהב את יעקב' (מלאכי א) ואת עשו שנאתי". ובמקום אחר (מדרש קהלת רבה ג) אמרו: "לעולם הקב"ה מבקש הנרדף. וכו' ישראל נרדף מכל האומות, ובחר [ה'] בישראל שנאמר 'ובך בחר ה''. (מהר"ל ביאר טעם הענין ב"נצח ישראל", פרק ט"ו, עמ' פז).
ולכן אמנם מפני מעלת קדושתו זכה שבט לוי להנצל מגזירת המצריים, כמבואר במדרש תנחומא הנ"ל, אבל סוף כל סוף הקב"ה לא השרה עליהם את ברכתו המיוחדת, כי הם לא סבלו. ולכן לא התרבו כמו שאר השבטים. הפסוק הנ"ל "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ" [מלים "אותו, יפרוץ" כתובות מחוסרות ו') בגימטריא 1813. וכן הוא בדיוק הגימטריא של המלים "המתישבים היהודים ביהודה שומרון בנימין ובחבל עזה" גם כן בגימטריא 1813. כלומר התורה מרמזת גם לעידננו. ואמנם לעת עתה יכלו רשעי עמנו לגרש משם את המתנחלים, אבל זו לתקופה קצרה בלבד. הצרות שפתיחת ציר פילדפי המיטה על עמנו והברחת שלושים טון (!) חומרי מלחמה, והתבססות מדינת הטרור בשטחי עזה, עוד יאלצו אותם החיילים לכבוש שוב את שטח עזה. כל השלטים הירוקים שבצידי הכבישים שלנו מאשדוד דרומה עדיין מציינים את כיוון הנסיעה לעזה, ולא הורדו ע"י מ.ע.ץ. כי לבם אומר להם שגם הם יודעים ששלטי הדרך הללו יבואו שוב לידי שימוש יהודי. ולמה להוריד ואח"כ לשים שלטים מחדש?
ואותם הנרדפים על שוא, אותם צדיקים שנתנו מכל הלב לבנין הארץ, עוד יזכו לראות שגשוג וברכה מול כל עלבון וצער. "שמחנו כימי עיניתנו, שנות ראינו רעה" (תהלים צ, טו).
אבל יש עוד הסבר מדוע בני שבט לוי היו מועטים באוכלוסיה. חז"ל שמו לב לשינוי מפתיע זה בצמצום מספרם, ונתנו לכך הסבר כדלהלן. הפסוק אומר "וזאת עשו להם, וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים" (במדבר ד, יט). "מפני שהיו יודעים שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה, היו מניחין מ[לשאת] את השולחן והמנורה והמזבחות, וכולם רצים ליטול שכר [על נשיאת הארון]. ומתוך כך היה זה מריב ואומר 'אני טוען כאן', וזה מריב ואומר 'אני טוען כאן'. ומתוך כך היו נוהגין קלות ראש, והיתה השכינה פוגעת בהם" (מדרש במדבר רבה, תחילת פרשה ה). היו מתים בטרם עת, ולכן משה קבע סדר מי ומי ישא את הארון.
על זה כתב "מסילת ישרים" (פרק כ) "פשוט הוא שראוי לכל אדם להיות מקדים ורץ לדבר מצוה ולהשתדל להיות מן העוסקים בה. אך הנה לפעמים יוכל היוולד מזה מריבה, שיותר תתבזה המצוה ויתחלל שם שמים, ממה שיתכבד. בכיוצא בזה, ודאי שחייב החסיד להניח [לעזוב] את המצוה ולא לרדוף אחריה" והוא מצטט שם את המדרש הנ"ל.
מכירים אנו כי לפעמים שני בני אדם רוצים לעבור לפי התיבה כשליחי ציבור, זה מפני "יום השנה" לאביו, והשני עבור נפטר אחר מצידו. וכאשר אינם מוותרים זה לזה, לפעמים באים לידי צעקות ודברי בוז זה לזה. וכן קורה כאשר מוכרים "עליות" לתורה בשבתות, ושני אנשים מתחרים זה בזה לרכוש "מפטיר" או "ששי". ויש שאינם מוותרים אחד לשני, אלא באים לידי צרות עין ואפילו שנאה. ואילו באמת היה עסקם לשם ה', לא היה צריך להיות איכפת מי המקיים את המצוה. סוף כל סוף כולנו בני אל חי והמצוה תתבצע ע"י יהודי. אבל כיון שכל אחד דורש את טובתו האישית (ואפילו שמדובר בטובה "רוחנית") באים לידי מריבה, ויש חשש סכנה בדבר כנ"ל.
אפילו כאשר המחלוקת היא "לשם שמים", לא נאמר בה "כי טוב". כך אמרו חז"ל בענין מעשה בראשית של יום השני: "אם מחלוקת שהיא לתיקונו של עולם וליישובו, אין בה 'כי טוב', מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה!" (בראשית רבה, פרשה ד). "כמה קשה המחלוקת, שכל העוזר במחלוקת, הקב"ה מאבד את זכרו" (במדבר רבה, יח).
וכבר כתב ר' יהונתן אייבשיץ ("יערות דבש") שקשה למצוא מחלוקת שהיא לשם שמים. כי חז"ל הגדירו "איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת של הלל ושמאי" (אבות, ה, יז). ומה היה המאפיין שם? שלמרות חילוקי הדיעות, "חיבה וריעות [היו] נוהגים זה בזה" (יבמות יד ע"ב). אבל בימינו שבעלי המחלוקת אינם מדברים זה עם זה, ואינם מבקרים אלו בבתיהם של אלו, ואינם אוכלים יחד, ברור שאין המחלוקת לשם שמים, אפילו אם יצהירו השכם והערב שהם מתווכחים על איזה נושא תורני. יצר הרע מתלבש בשקר באיצטלא של "לשם שמים", כביכול.
כיצד נתאם גם תירוצו של רמב"ן עם תירוצם של חז"ל, להסביר מיעוט אוכלוסיה של שבט לוי? פשוט, דברי רמב"ן מוסבים על מספרם מיד בצאתם ממצרים, עוד בטרם קבלו מצוות נשיאת כלי המשכן. ודברי חז"ל מוסבים על תקופתם במדבר מהשנה השניה ואילך.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
חכמת התורה ומדעים
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
איך עושים קידוש?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
