ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מבאר רמב"ן כך:
"ואני חושב שזה חיזוק למה שאמרו רבותינו (תנחומא, וארא, ו) כי שבטו של לוי לא היו [לא סבלו] בשיעבוד מלאכת מצרים ובעבודת פרך. והנה ישראל אשר מררו המצריים את חייהם בעבודה קשה כדי למעטם [במספר אוכלוסיה], היה הקב"ה מרבה אותם, כנגד גזירת מצרים. כמו שאמר 'וכאשר יענו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ' (שמות א, יב). וכאשר נאמר עוד בגזירת 'אם בן הוא והמיתן אותו' (א, טז) [כנגד זה] 'וירב העם ויעצמו מאד' (א, כ). כי היה הקב"ה אומר: 'נראה דבר מי יקום, ממני או מהם? [סגנון ע"פ ירמיה מד, כח. כלומר, רצונו של מי יצליח, של הקב"ה או של הצוררים?]. אבל שבט לוי היו פרים ורבים כדרך כל הארץ [לפי ריבוי טבעי] ולא עלו למעלה כשאר השבטים" עכ"ל לעניננו.
למדנו מדבריו כמה היא מעלתו של מי שסובל מאחרים מפני שהוא נושא דבר הקב"ה. הוא נחשב כבן טיפוחים של הקב"ה. מסופר בגמרא (גיטין ז ע"א) כי מר עוקבא הדיין סבל ממציקים, ושאל לר' אלעזר מה יעשה? ענה לו "השכם והערב עליהן לבית המדרש והן כלים מאליהם". מבאר מהר"ל ("נתיבות עולם", ח"ב סוף נתיב הבטחון) "הקב"ה ילחום מלחמתו, בשביל שהיא מלחמת ה'. דבר זה יהיה גורם שמפיל אותם [צוררים] חללים. כי דבר זה נקרא 'מלחמת ה'' כאשר ירצה [איזה צורר] להרע אל מי שהוא אל הש"י לגמרי" עכ"ל. [נ"ל מקורו במדרש תהלים, תחילת פרק ל"ו, לעבד ה'].
כן בימינו כאשר אנו מוקפים אויבים מבחוץ ושונאים מבפנים, המצירים התיישבותינו בכל מרחב ארצנו, ואדרבה שואפים לקיים חלילה "ואת ארצי חילקו" (יואל ד, ב). באותו זמן, אותם הנאחזים במצוות כיבוש א"י (כמפורשת מצוה זו ע"י רמב"ן, בספר המצוות מ"ע ד) הם הם הנקראים "אוהבי הקב"ה". וכך לשון הנצי"ב בענין המכלתא (שרמב"ן הביא בשמות כ, "לאוהבי ולשומרי מצוותי") מדוע יושבי א"י נקראו כך? "דבארץ ישראל מצוי בגלות עיתות השמד [שהורגים יהודים]. ואילו ישבו במדינה אחרת לא [היו] מגיעים לסכנה" עכ"ל. ושורש דבריו בדברי "מגן אברהם" בפירושו הנקרא "זית רענן" על "ילקוט שמעוני" (לשמות כ'). ובודאי הקב"ה ישמור על אוהביו.
כך לשון מהר"ל, על גדולת מדת יעקב אבינו "שהוא נרדף מן אחר, והוא אינו רודף את אחר. ובמדרש (ויקרא רבה, כז) 'והאלהים יבקש את נרדף' (קהלת ג, טו) אתה מוצא כל מי שנרדף מאחר, הקב"ה בוחר בו. כי יעקב נרדף מעשו הרשע, 'ואוהב את יעקב' (מלאכי א) ואת עשו שנאתי". ובמקום אחר (מדרש קהלת רבה ג) אמרו: "לעולם הקב"ה מבקש הנרדף. וכו' ישראל נרדף מכל האומות, ובחר [ה'] בישראל שנאמר 'ובך בחר ה''. (מהר"ל ביאר טעם הענין ב"נצח ישראל", פרק ט"ו, עמ' פז).
ולכן אמנם מפני מעלת קדושתו זכה שבט לוי להנצל מגזירת המצריים, כמבואר במדרש תנחומא הנ"ל, אבל סוף כל סוף הקב"ה לא השרה עליהם את ברכתו המיוחדת, כי הם לא סבלו. ולכן לא התרבו כמו שאר השבטים. הפסוק הנ"ל "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ" [מלים "אותו, יפרוץ" כתובות מחוסרות ו') בגימטריא 1813. וכן הוא בדיוק הגימטריא של המלים "המתישבים היהודים ביהודה שומרון בנימין ובחבל עזה" גם כן בגימטריא 1813. כלומר התורה מרמזת גם לעידננו. ואמנם לעת עתה יכלו רשעי עמנו לגרש משם את המתנחלים, אבל זו לתקופה קצרה בלבד. הצרות שפתיחת ציר פילדפי המיטה על עמנו והברחת שלושים טון (!) חומרי מלחמה, והתבססות מדינת הטרור בשטחי עזה, עוד יאלצו אותם החיילים לכבוש שוב את שטח עזה. כל השלטים הירוקים שבצידי הכבישים שלנו מאשדוד דרומה עדיין מציינים את כיוון הנסיעה לעזה, ולא הורדו ע"י מ.ע.ץ. כי לבם אומר להם שגם הם יודעים ששלטי הדרך הללו יבואו שוב לידי שימוש יהודי. ולמה להוריד ואח"כ לשים שלטים מחדש?
ואותם הנרדפים על שוא, אותם צדיקים שנתנו מכל הלב לבנין הארץ, עוד יזכו לראות שגשוג וברכה מול כל עלבון וצער. "שמחנו כימי עיניתנו, שנות ראינו רעה" (תהלים צ, טו).
אבל יש עוד הסבר מדוע בני שבט לוי היו מועטים באוכלוסיה. חז"ל שמו לב לשינוי מפתיע זה בצמצום מספרם, ונתנו לכך הסבר כדלהלן. הפסוק אומר "וזאת עשו להם, וחיו ולא ימותו בגשתם את קדש הקדשים" (במדבר ד, יט). "מפני שהיו יודעים שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה, היו מניחין מ[לשאת] את השולחן והמנורה והמזבחות, וכולם רצים ליטול שכר [על נשיאת הארון]. ומתוך כך היה זה מריב ואומר 'אני טוען כאן', וזה מריב ואומר 'אני טוען כאן'. ומתוך כך היו נוהגין קלות ראש, והיתה השכינה פוגעת בהם" (מדרש במדבר רבה, תחילת פרשה ה). היו מתים בטרם עת, ולכן משה קבע סדר מי ומי ישא את הארון.
על זה כתב "מסילת ישרים" (פרק כ) "פשוט הוא שראוי לכל אדם להיות מקדים ורץ לדבר מצוה ולהשתדל להיות מן העוסקים בה. אך הנה לפעמים יוכל היוולד מזה מריבה, שיותר תתבזה המצוה ויתחלל שם שמים, ממה שיתכבד. בכיוצא בזה, ודאי שחייב החסיד להניח [לעזוב] את המצוה ולא לרדוף אחריה" והוא מצטט שם את המדרש הנ"ל.
מכירים אנו כי לפעמים שני בני אדם רוצים לעבור לפי התיבה כשליחי ציבור, זה מפני "יום השנה" לאביו, והשני עבור נפטר אחר מצידו. וכאשר אינם מוותרים זה לזה, לפעמים באים לידי צעקות ודברי בוז זה לזה. וכן קורה כאשר מוכרים "עליות" לתורה בשבתות, ושני אנשים מתחרים זה בזה לרכוש "מפטיר" או "ששי". ויש שאינם מוותרים אחד לשני, אלא באים לידי צרות עין ואפילו שנאה. ואילו באמת היה עסקם לשם ה', לא היה צריך להיות איכפת מי המקיים את המצוה. סוף כל סוף כולנו בני אל חי והמצוה תתבצע ע"י יהודי. אבל כיון שכל אחד דורש את טובתו האישית (ואפילו שמדובר בטובה "רוחנית") באים לידי מריבה, ויש חשש סכנה בדבר כנ"ל.
אפילו כאשר המחלוקת היא "לשם שמים", לא נאמר בה "כי טוב". כך אמרו חז"ל בענין מעשה בראשית של יום השני: "אם מחלוקת שהיא לתיקונו של עולם וליישובו, אין בה 'כי טוב', מחלוקת שהיא לערבובו על אחת כמה וכמה!" (בראשית רבה, פרשה ד). "כמה קשה המחלוקת, שכל העוזר במחלוקת, הקב"ה מאבד את זכרו" (במדבר רבה, יח).
וכבר כתב ר' יהונתן אייבשיץ ("יערות דבש") שקשה למצוא מחלוקת שהיא לשם שמים. כי חז"ל הגדירו "איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת של הלל ושמאי" (אבות, ה, יז). ומה היה המאפיין שם? שלמרות חילוקי הדיעות, "חיבה וריעות [היו] נוהגים זה בזה" (יבמות יד ע"ב). אבל בימינו שבעלי המחלוקת אינם מדברים זה עם זה, ואינם מבקרים אלו בבתיהם של אלו, ואינם אוכלים יחד, ברור שאין המחלוקת לשם שמים, אפילו אם יצהירו השכם והערב שהם מתווכחים על איזה נושא תורני. יצר הרע מתלבש בשקר באיצטלא של "לשם שמים", כביכול.
כיצד נתאם גם תירוצו של רמב"ן עם תירוצם של חז"ל, להסביר מיעוט אוכלוסיה של שבט לוי? פשוט, דברי רמב"ן מוסבים על מספרם מיד בצאתם ממצרים, עוד בטרם קבלו מצוות נשיאת כלי המשכן. ודברי חז"ל מוסבים על תקופתם במדבר מהשנה השניה ואילך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
