ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה ארלט בת רחל ז"ל
זה פסוק מפורש:
"רק השמר לך ושמור נפשך מאד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלוקיך בחורב" - "שלא נשכח את מעמד הר סיני, ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עיננו ולבנו שם כל הימים".
הרמב"ן כתב (רמב"ן בסה"מ ב') שכאן הודגש גם שלא לשכוח את הקולות והלפידים, וגדלו של עצם המעמד עוד לפני אשר שמענו את הדברים. גם בתפילת ר"ה אנו מדגישים: "בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת", ומכאן, שדברים אלו אינם רק "תפאורה" או סממן חיצוני, אלא חלק מהותי ממעמד נתינת התורה. והוסיף הרמב"ן במקום אחר (שמות כ' ט"ז): "'כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים'" - שיהיה הנסיון הזה בטובה... ולכן אמר הכתוב, הטיב לכם האלוקים להראותכם את כבודו... כי העמים אינם חייבים לי ככל אשר ידעתי אתכם פנים בפנים" . לנסות אתכם - בעצם המעמד , שנתראו בפני הקב"ה כביכול פנים בפנים, וכך מדגישים בתפילה: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וגו'", ובמדרש תהילים ק"ה: "דרשו ד' ועוזו, אין עוז אלא תורה, בקשו פניו תמיד - הוא הלומד תורה בארץ ישראל", התורה היא הִתראות עם הקב"ה, ישנם מדרגות בהתקרבות אל ד', "פנים בפנים דבר ד' עמכם", וזו המעלה של העמידה בהר סיני, שגרמה לישראל שתיפסק זוהמתן, אשר עד היום הזה.
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. והשאלה מתבקשת - הרי הקב"ה חיזר ליתן את התורה לאומות העולם, והם סרבו לקבלה, ובמה מתבטא הבחירה בנו? אולם, צורת הנתינה, באור פניך , פנים בפנים דיבר ד' עמכם, הסגולה המיוחדת של העמידה לרגלי הר סיני, עצם המעמד הגדול הזה לא היה הוא שתינתן לאומות העולם, מכאן מתחילה הבחירה, מהנכונות וההסכמה והפנים בפנים, שהוא מיוחד אך ורק לסגולת עם ישראל בלבד! (ואין הכוונה שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות ולא לעם ישראל).
כיון שקבלתם עול תורה - כאילו לא חטאתם מימיכם, ועל כך כותב בספר הרוקח, כי יש חובת שמחה מיוחדת בעצרת מפני שהוא זמן של מחילת עוונות ע"י קבלת עול התורה, וזה בנוסף לשמחת יום טוב שבכל הרגלים. ויתכן שזה גם פירוש נוסף לדברי הגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם", משום שיש בו שמחה כפולה, שמחת הרגל שמחת התורה, ושמחה של הכפרה.
ישראל שעמדו רגליהם בהר סיני. עמידה זה לשון של יציבות וקביעות, התורה מיצבת את האדם להיות קביעא וקיימא וכך אנו אומרים בפיוט האקדמות "קביעין כן תהוו בהנהו חבורתא", דברי תורה נטועים כמסמרות, יציבים ועומדים.
ויה"ר שנזכה כולנו יחד, להיות קבועים בתורה בהנהו חבורתא, ונזכה לקבל מחדש עול תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
