ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אלגרה ארלט בת רחל ז"ל
זה פסוק מפורש:
"רק השמר לך ושמור נפשך מאד, פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ד' אלוקיך בחורב" - "שלא נשכח את מעמד הר סיני, ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיו עיננו ולבנו שם כל הימים".
הרמב"ן כתב (רמב"ן בסה"מ ב') שכאן הודגש גם שלא לשכוח את הקולות והלפידים, וגדלו של עצם המעמד עוד לפני אשר שמענו את הדברים. גם בתפילת ר"ה אנו מדגישים: "בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת", ומכאן, שדברים אלו אינם רק "תפאורה" או סממן חיצוני, אלא חלק מהותי ממעמד נתינת התורה. והוסיף הרמב"ן במקום אחר (שמות כ' ט"ז): "'כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים'" - שיהיה הנסיון הזה בטובה... ולכן אמר הכתוב, הטיב לכם האלוקים להראותכם את כבודו... כי העמים אינם חייבים לי ככל אשר ידעתי אתכם פנים בפנים" . לנסות אתכם - בעצם המעמד , שנתראו בפני הקב"ה כביכול פנים בפנים, וכך מדגישים בתפילה: "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים וגו'", ובמדרש תהילים ק"ה: "דרשו ד' ועוזו, אין עוז אלא תורה, בקשו פניו תמיד - הוא הלומד תורה בארץ ישראל", התורה היא הִתראות עם הקב"ה, ישנם מדרגות בהתקרבות אל ד', "פנים בפנים דבר ד' עמכם", וזו המעלה של העמידה בהר סיני, שגרמה לישראל שתיפסק זוהמתן, אשר עד היום הזה.
אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. והשאלה מתבקשת - הרי הקב"ה חיזר ליתן את התורה לאומות העולם, והם סרבו לקבלה, ובמה מתבטא הבחירה בנו? אולם, צורת הנתינה, באור פניך , פנים בפנים דיבר ד' עמכם, הסגולה המיוחדת של העמידה לרגלי הר סיני, עצם המעמד הגדול הזה לא היה הוא שתינתן לאומות העולם, מכאן מתחילה הבחירה, מהנכונות וההסכמה והפנים בפנים, שהוא מיוחד אך ורק לסגולת עם ישראל בלבד! (ואין הכוונה שהקב"ה רצה ליתן תורה לאומות ולא לעם ישראל).
כיון שקבלתם עול תורה - כאילו לא חטאתם מימיכם, ועל כך כותב בספר הרוקח, כי יש חובת שמחה מיוחדת בעצרת מפני שהוא זמן של מחילת עוונות ע"י קבלת עול התורה, וזה בנוסף לשמחת יום טוב שבכל הרגלים. ויתכן שזה גם פירוש נוסף לדברי הגמרא "הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם", משום שיש בו שמחה כפולה, שמחת הרגל שמחת התורה, ושמחה של הכפרה.
ישראל שעמדו רגליהם בהר סיני. עמידה זה לשון של יציבות וקביעות, התורה מיצבת את האדם להיות קביעא וקיימא וכך אנו אומרים בפיוט האקדמות "קביעין כן תהוו בהנהו חבורתא", דברי תורה נטועים כמסמרות, יציבים ועומדים.
ויה"ר שנזכה כולנו יחד, להיות קבועים בתורה בהנהו חבורתא, ונזכה לקבל מחדש עול תורה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכל אשר דבר ה' נעשה ונשמע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















