ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
שאלה: האם מעלית חייבת במזוזה? מצד אחד ברוב הבניינים אין מזוזות בפתחי מעליות, אך מאידך, קשה להבין מדוע פתחי המעליות לא יהיו חייבים במזוזה כמו כל שאר הפתחים.
תשובה: דעות רבות נאמרו בשאלה זו, ואציג את השיטות השונות, ולבסוף את הנראה להלכה למעשה.
הפוטרים
יש אומרים שפתח המעלית פטור ממזוזה, הואיל והמעלית עולה ויורדת, ולכן נחשבת כמקום ארעי. ובמסכת סוכה למדנו (ח, ב) שבית שער ארעי פטור ממזוזה, וכן למדנו (רמב"ם מזוזה ו, ט) שספינה פטורה ממזוזה מפני שהדירה בה ארעית. וכן כתב הרב חיים דוד הלוי (מים חיים ג, ל), וביאר שהמעלית עולה ויורדת כעין מכונית, וממילא אינה נחשבת כבית ופטורה ממזוזה.
ולא רק פתח המעלית פטור ממזוזה, אלא גם הפתח שממנו יוצאים מהמעלית בכל קומה פטור, מפני שכאשר המעלית אינה באותה הקומה, אין בצד המעלית שום מקום אלא אוויר, ולכן הפתח מתבטל מלהיות פתח. וכך כתב בהרחבה בשו"ת בצל החכמה (ג, פ-פד). וכן הורה הראשון לציון הרב עובדיה יוסף (הליכות עולם ח, מזוזה לג). וכן מסרו בשם הרב פיינשטיין (מסורת משה ג, רנח). וכך כתב הרב שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה ב, צז, כג), והוסיף שאין הפתח של המעלית נחשב פתח הואיל והיא עולה ויורדת והפתח שלה משתנה תדיר. אומנם כיוון שכך רגילים להיכנס לקומה, כתב שמחמת הספק טוב לקבוע מזוזה בימין הכניסה מהמעלית לקומה בלי ברכה.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
835 - גבולות הקדושה של בית התפילה
836 - מצוות מזוזה במעלית
837 - שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
טען עוד
לרב יצחק יעקב וייס (מנחת יצחק ד, צג), תא המעלית עצמו חייב במזוזה, גם אם יש בו פחות מד' אמות, הואיל והוא כבית שער לדירות שבבניין. אולם מחמת הספק שאולי המעלית ארעית מדי, יקבע בלי ברכה. ויקבע במעלית עצמה בימין הכניסה אליה, ולא בפתחי הבניין בכל קומה, הואיל וכאשר המעלית אינה צמודה אליהם אין שם פתח. כלומר לשיטתו, די במזוזה אחת לכל הקומות, הואיל וקובעים את המזוזה בתא המעלית עצמו.
המחייבים את הפתחים שדרכם נכנסים ויוצאים מהמעלית
מנגד, יש אומרים שאומנם תא המעלית עצמו פטור ממזוזה, שהוא אכן דומה לרכב נוסע, ורכב פטור ממזוזה, אבל בכל קומה בימין הכניסה מהמעלית אל הקומה חייבים לקבוע מזוזה.
וכך כתב הרב ישעיה בלוי בספרו 'חובת הדר' (ה, יא). וכן כתב הרב ישראל יעקב פישר בשו"ת 'אבן ישראל' (ט, ק). וכך כתבו הרב ניסים קרליץ (חוט שני מזוזה רפו, כ), והרב זילברשטיין (חשוקי חמד בבא מציעא קא, ב). בפשטות משמע שצריך לקבוע את המזוזה עם ברכה. ובחובת הדר פירט במפורש שאם החדר שאליו נכנסים מהמעלית הוא ד' על ד' אמות, יקבע בברכה, ואם לא, יקבע בלא ברכה. והרב יצחק דרזי (שבות יצחק טז, ב, ד) סיפר שהרב אלישיב נשאל על כך, ובתחילה סבר לקבוע עם ברכה, אך כשעוררו וטענו שיש פוטרים, הסכים שיקבעו בלי ברכה, ולכתחילה יקבעו תחילה מזוזה בברכה במקום שחייבים בלא שום ספק, ומיד אחר כך יקבעו את המזוזה בפתח המעלית.
והרב נתן גשטטנר (שו"ת להורות נתן ג, עב-עג) כתב שאם יש ברחבה שיוצאים אליה מהמעלית ד' על ד' אמות יקבע בברכה, וכמו כן מחמת הספק יקבע בימין המעלית עצמה, כשיטת ה'מנחת יצחק'.
דין קומת הכניסה למחייבים
ואף בקומת הכניסה צריכים לקבוע מזוזה, אלא שלא כמו כל הקומות שבהן יקבעו מזוזה בימין היציאה מהמעלית לחדר המדרגות, בקומת הכניסה יקבעו את המזוזה בימין הכניסה למעלית, שכן דרך מקום זה נכנסים לדירות האחרות, והרי הוא נחשב כ'לול' או 'ארובה', היינו חדרון (פיר) שדרכו עולים בסולם לעלייה, ודינו שאם יש לו פתח, חייבים לקבוע בו מזוזה (מנחות לד, א; שולחן ערוך רפו, יט). וכך כתבו: חובת הדר ה, יא; שבות יצחק טז, ב, ד; בירור הלכה ה, רפו. ויש אומרים בימין הכניסה מהמעלית לקומת הקרקע (להורות נתן ג, עג).
ויש מי שכתב שלא לקבוע שם מזוזה כלל, אלא אם יש בקומת הכניסה מקום לאחסון עגלות וכדומה (חוט שני מזוזה רפו, כ).
מדוע רבים נהגו להקל
ואף שנראה שחובה לקבוע מזוזה בפתחי מעליות, ובמיוחד שזו הפכה להיות הדרך המקובלת לכניסה לחדרי מדרגות וקומות, והתורה ציוותה לקבוע מזוזה בפתח הבתים והמבואות, בפועל רבים מאוד נהגו שלא לקבוע מזוזה בפתחי מעליות, ונשאלת השאלה מדוע.
אולי מפני שבתחילה, לפני כ־50 שנה, המעלית הייתה חידוש מופלא, ונתפסה בעיני האנשים כמין רכב שלא שייך לקבוע בפתחיו מזוזה. וכיוון שכך נהגו מתחילה, רבים המשיכו במנהגם גם כאשר המעלית הפכה לדרך קבועה שדרכה נכנסים למבואות ולדירות.
מקום שקטן מד' על ד' אמות
ואולי לא נהגו לקבוע מזוזות בפתחי מעליות מפני שפעמים רבות המעליות, חדרי המדרגות והמבואות היו קטנים משיעור ארבע על ארבע אמות, וכידוע חדר שאין בו שיעור זה – פטור ממזוזה, שכן נאמר: "וכתבתם על מזוזות ביתך" (דברים ו, ט), ומקום שקטן מכך אינו נחשב בית (סוכה ג, א; שולחן ערוך רפו, יג). לשיעור המדויק, ארבע אמות הן 1.82 מטר.
כאשר יש בחדר שטח של ארבע על ארבע אמות שלא בצורה מרובעת, כגון שאורכו שמונה אמות ורוחבו שתי אמות, יש אומרים שחייב במזוזה, כי העיקר שיהיה שטח של ארבע אמות על ארבע אמות, כלומר 16 אמות מרובעות (רמב"ם; ריא"ז). ויש אומרים שאם אין רוחבו ארבע אמות, אינו ראוי לדירה ופטור ממזוזה (רא"ש; טור; רבנו ירוחם). למעשה, מאחר שיש בזה מחלוקת, יש לקבוע שם מזוזה ללא ברכה (ש"ך רפו, כג).
מבואה שקטנה מד' על ד' אמות
לרב דניאל מהורדנה, בעל 'חמודי דניאל' (הובא בפתחי תשובה רפו, יא), חדר קטן מד' על ד' אמות שלא נועד למגורים, כמבואת הכניסה או כחדר אחסון, כיוון שהוא ממלא את ייעודו ונכלל במערכת חדרי הבית – יש מקום לחייבו במזוזה, אך מחמת הספק הורה לקבוע בו מזוזה בלא ברכה.
רבים קיבלו את חידושו של ה'חמודי דניאל' (עיקרי הד"ט לא, ג; מהרש"ם א, עא; בן איש חי ב כי תבוא יט, ועוד). והחיד"א (ביוסף אומץ טו) לגבי בית שער אף כתב לברך. מנגד, יש שלא קיבלו את חידושו, ולדעתם כל שאין שם ד' על ד' אמות, פטור ממזוזה (רש"ק בקנאת סופרים קיח; מקדש מעט רפו, לט). וכן עולה מסוגיית הגמרא והראשונים, שכן אף שדקדקו בהגדרת שטח החדר הקטן ביותר, לא פירטו הלכה חשובה זו.
למעשה נראה שבמבואת הכניסה נכון להתחשב בדעת ה'חמודי דניאל' ולקבוע מזוזה בלא ברכה, אבל המקל יש לו על מה לסמוך.
בתחילה המעליות וחדרי המדרגות היו קטנים
נחזור למעלית. בתחילה, רוב רובן של המעליות היו קטנות מד' על ד' אמות, וגם המקום שאליו יצאו מהמעליות היה בבניינים רבים קטן מד' על ד' אמות. ואף של'חמודי דניאל' היה צריך לקבוע בהן מזוזות, כיוון שדעתו אינה מוסכמת, ובנוסף יש שפטרו מעלית מפני שנראית בעיניהם כרכב, לא נהגו לקבוע מזוזות בפתחי מעלית. וכיוון שכך התרגלו, המשיכו בכך גם כאשר המעליות היו גדולות והמבואות שבחדרי המדרגות גדולים מד' על ד' אמות.
הלכה למעשה
אף שהמקל ואינו קובע מזוזות בפתחי מעליות יש לו על מי לסמוך, נכון לנהוג כדעת המחייבים ולקבוע מזוזה בפתחי מעליות (ולא במעלית עצמה), משום שסברתם נראית.
כאשר הכניסה היא אל חלל של ד' על ד' אמות, הקובע עם ברכה לא הפסיד. והרוצה לחשוש לדעת הפוטרים, יקבע בלא ברכה.
בשאר הקומות, כאשר יוצאים מהמעלית ונכנסים למבואה שיש בה ריבוע של ד' על ד' אמות, יש לקבוע מזוזה בימין הפתח כשיוצאים מהמעלית לקומה. וכן אם בתחילה המקום צר מד' אמות, אם בהמשך הוא מתרחב לשטח שיש בו ד' על ד' אמות, גם אז יש לקבוע מזוזה, והמברך לא הפסיד.
וכאשר אין בחלל המעלית ד' על ד' אמות, וכן כאשר אין במבואה שאליה יוצאים מהמעלית ד' על ד' אמות, יש לקבוע מזוזה בלא ברכה. והרוצה להקל ולא לקבוע רשאי.
מתוך העיתון 'בשבע'
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך עושים קידוש?
אנחנו בצד של החזקים!
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
