ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
שני בני הזוג היו שרויים במתח גדול לקראת הלידה המתקרבת, וחוו את קשייה בצורה חזקה.
האישה כרעה ללדת, צירי לידה כואבים פקדו אותה, והיא נאנחה ונאנקה, והתייסרה באריכות על המשבר.
האיש, דאג מאוד לשלום אשתו. הוא המתין בחדר ההמתנה, הצטער לשמע אנחותיה וצעקותיה, והתפלל לשלומה ולשלום הוולד.
הלידה התארכה, הקשיים היו גדולים, אך בסוף הגיע הרגע הגדול.
המיילדת יצאה ובישרה לאב הדואג: "מזל טוב, נולדה לכם בת!"
הדאגה התחלפה באחת באנחת רווחה, והאב פלט: "ברוך ה', שזו בת ולא בן!"
"מדוע"? התפלאה המיילדת, "מה רע בבן?"
"בת", הסביר האב, "לא תצטרך לסבול את מה שסבלתי כאן...".
ובכן, זו בדיחה שנשים אוהבות לספר, כשהן רוצות להמחיש עד כמה גברים לא יכולים להבין את עוצמת הכאבים שאישה חשה בעת לידתה.
ובכל זאת, ברוך ה', נשים יולדות ומוכנות לסבול את עוצמת הכאבים, למען המתנות הגדולות שבאות בעקבותיהם – הילדים. לכן, דרכו של עולם, שהאב והאם הטריים לא מגיבים לבשורת הלידה, כפי הסיפור שהבאתי כאן, שהרי הם לא מתמקדים בכאבים ובקושי שיש בתהליך הלידה, אלא בתוצאה המבורכת של הלידה, בשמחה על הילד שנולד.
ממילא עולה שאלה גדולה על תחילת פרשת תזריע, שלכאורה פותחת ומתמקדת יותר בקשיי הלידה, במקום להדגיש בתחילה את הוולד.
וכך מתחילה הפרשה: "אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני ימול...". כלומר, התורה מקדימה ומצווה על טומאת היולדת, לפני שהיא מצווה על ברית המילה. נמצא שהתורה מקדימה את המצווה הקשורה לחסרון המתלווה ללידה למצווה העוסקת בברית ה' עם הילד הנולד. ונשאלת השאלה – מדוע?
אפשר להידחק ולענות, שהטעם לכך הוא סדר הזמנים, שקודם היולדת זכר טמאה בשבוע הראשון ללידתה, ורק אחר כך מגיע היום השמיני שבו מלים את התינוק, אך עדיין ראוי שנחפש גם הסבר עמוק יותר.
ובנוסף – קושיא זו צפה ועולה בעוד נקודה בפרשייה. התורה גם מצווה על קרבן יולדת. אנו, מסברתנו, היינו מחייבים יולדת להביא קורבן תודה על הילד הנולד, אך התורה מצווה עליה להביא קרבנות עולה וחטאת, "והקריבו לפני ה', וכפר עליה". (וכשמביאה שני עופות, מקדימה את החטאת לעולה).
שאלה זו, מספרת הגמרא (נידה לא:) "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".
כלומר, התורה מאבחנת, שבתחילה האישה מתמקדת בייסורי הלידה, ורק בהמשך מסוגלת לשמוח בילד, וכיוון שבתחילה מרוב ייסורי הלידה לא רוצה להביא ילדים נוספים, עליה להביא קרבן חטאת.
ובאמת, אפשר להעמיק בעניין ולהבין, שייסורי הלידה הם המבוא והדרך להגיע אל הוולד. וכך המשיכו והעמיקו לנו חז"ל, וסיפרו לנו על האיילה, ש"רחמה צר והיא חביבה על בעלה כל שעה ושעה", אך בעת שמגיעה עת לידתה, אין ביכולתה ללדת שהרי רחמה צר, וה' "מזמין לה נחש שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ויולדת" (ילקוט שמעוני תהילים כב/ בבא בתרא טז:).
וכבר למדונו רבותינו, שעניין זה הוא משל לגאולת ישראל, שכנסת ישראל היא חביבה על הקדוש ברוך הוא, אך מגיע עת לידה וזמן גאולה, והרחם צר והגאולה נתקעת ומתעכבת. או אז, ה' מזמן נחש, כוחות רעים שנלחמים בישראל ומנסים לעכב את הגאולה, אך דווקא מתוך הקשיים והמלחמה שלהם, נפתחת הדרך, והגאולה מתקדמת ונולדת.
כך למשל ביאר ה'פני מנחם' (דברים ליל ש"ק תשנ"ה) שזה רמז על הגליות, שכנסת ישראל צר להם מהגוים שבאים ונושכים אותם ומצירים להם, ובפרט בסוף הגלות שמתרבים חבלי משיח, בא נחש ומכישה, ומזה עצמו נולד הגאולה.
ועוד מצאנו רמז בעניין, ש'נחש' הוא אותיות וגימטרייה 'משיח' (עמק המלך, עולם הבריאה פט"ז), וקללת הנחש הקדמוני נתקנת על ידי משיח, שהופך את כל הקשיים לצמיחה, תיקון וגאולה.
ובימים אלה, ימי מלחמה, כשקשיים רבים יש בעולם, עלינו להתחזק בכך שאלו ייסורי לידה, לידת הגאולה. ובשבוע הבא, עת נציין את ימי הזיכרון והעצמאות, נתחזק בכך שמכוח כל הקדושים שעלו בסערה השמיימה על תקומת עם ישראל בארצו, שהם הם ייסורי גאולה, זכינו לעצמאות ישראל בארצו, ובעזרת ה' נזכה גם לראות איך מזימתם של כל הנחשים והמעיקים לשכינה, לא תצלח, והם עצמם ירחיבו את הרחם המוליד ומביא את הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
