ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
שני בני הזוג היו שרויים במתח גדול לקראת הלידה המתקרבת, וחוו את קשייה בצורה חזקה.
האישה כרעה ללדת, צירי לידה כואבים פקדו אותה, והיא נאנחה ונאנקה, והתייסרה באריכות על המשבר.
האיש, דאג מאוד לשלום אשתו. הוא המתין בחדר ההמתנה, הצטער לשמע אנחותיה וצעקותיה, והתפלל לשלומה ולשלום הוולד.
הלידה התארכה, הקשיים היו גדולים, אך בסוף הגיע הרגע הגדול.
המיילדת יצאה ובישרה לאב הדואג: "מזל טוב, נולדה לכם בת!"
הדאגה התחלפה באחת באנחת רווחה, והאב פלט: "ברוך ה', שזו בת ולא בן!"
"מדוע"? התפלאה המיילדת, "מה רע בבן?"
"בת", הסביר האב, "לא תצטרך לסבול את מה שסבלתי כאן...".
ובכן, זו בדיחה שנשים אוהבות לספר, כשהן רוצות להמחיש עד כמה גברים לא יכולים להבין את עוצמת הכאבים שאישה חשה בעת לידתה.
ובכל זאת, ברוך ה', נשים יולדות ומוכנות לסבול את עוצמת הכאבים, למען המתנות הגדולות שבאות בעקבותיהם – הילדים. לכן, דרכו של עולם, שהאב והאם הטריים לא מגיבים לבשורת הלידה, כפי הסיפור שהבאתי כאן, שהרי הם לא מתמקדים בכאבים ובקושי שיש בתהליך הלידה, אלא בתוצאה המבורכת של הלידה, בשמחה על הילד שנולד.
ממילא עולה שאלה גדולה על תחילת פרשת תזריע, שלכאורה פותחת ומתמקדת יותר בקשיי הלידה, במקום להדגיש בתחילה את הוולד.
וכך מתחילה הפרשה: "אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני ימול...". כלומר, התורה מקדימה ומצווה על טומאת היולדת, לפני שהיא מצווה על ברית המילה. נמצא שהתורה מקדימה את המצווה הקשורה לחסרון המתלווה ללידה למצווה העוסקת בברית ה' עם הילד הנולד. ונשאלת השאלה – מדוע?
אפשר להידחק ולענות, שהטעם לכך הוא סדר הזמנים, שקודם היולדת זכר טמאה בשבוע הראשון ללידתה, ורק אחר כך מגיע היום השמיני שבו מלים את התינוק, אך עדיין ראוי שנחפש גם הסבר עמוק יותר.
ובנוסף – קושיא זו צפה ועולה בעוד נקודה בפרשייה. התורה גם מצווה על קרבן יולדת. אנו, מסברתנו, היינו מחייבים יולדת להביא קורבן תודה על הילד הנולד, אך התורה מצווה עליה להביא קרבנות עולה וחטאת, "והקריבו לפני ה', וכפר עליה". (וכשמביאה שני עופות, מקדימה את החטאת לעולה).
שאלה זו, מספרת הגמרא (נידה לא:) "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".
כלומר, התורה מאבחנת, שבתחילה האישה מתמקדת בייסורי הלידה, ורק בהמשך מסוגלת לשמוח בילד, וכיוון שבתחילה מרוב ייסורי הלידה לא רוצה להביא ילדים נוספים, עליה להביא קרבן חטאת.
ובאמת, אפשר להעמיק בעניין ולהבין, שייסורי הלידה הם המבוא והדרך להגיע אל הוולד. וכך המשיכו והעמיקו לנו חז"ל, וסיפרו לנו על האיילה, ש"רחמה צר והיא חביבה על בעלה כל שעה ושעה", אך בעת שמגיעה עת לידתה, אין ביכולתה ללדת שהרי רחמה צר, וה' "מזמין לה נחש שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ויולדת" (ילקוט שמעוני תהילים כב/ בבא בתרא טז:).
וכבר למדונו רבותינו, שעניין זה הוא משל לגאולת ישראל, שכנסת ישראל היא חביבה על הקדוש ברוך הוא, אך מגיע עת לידה וזמן גאולה, והרחם צר והגאולה נתקעת ומתעכבת. או אז, ה' מזמן נחש, כוחות רעים שנלחמים בישראל ומנסים לעכב את הגאולה, אך דווקא מתוך הקשיים והמלחמה שלהם, נפתחת הדרך, והגאולה מתקדמת ונולדת.
כך למשל ביאר ה'פני מנחם' (דברים ליל ש"ק תשנ"ה) שזה רמז על הגליות, שכנסת ישראל צר להם מהגוים שבאים ונושכים אותם ומצירים להם, ובפרט בסוף הגלות שמתרבים חבלי משיח, בא נחש ומכישה, ומזה עצמו נולד הגאולה.
ועוד מצאנו רמז בעניין, ש'נחש' הוא אותיות וגימטרייה 'משיח' (עמק המלך, עולם הבריאה פט"ז), וקללת הנחש הקדמוני נתקנת על ידי משיח, שהופך את כל הקשיים לצמיחה, תיקון וגאולה.
ובימים אלה, ימי מלחמה, כשקשיים רבים יש בעולם, עלינו להתחזק בכך שאלו ייסורי לידה, לידת הגאולה. ובשבוע הבא, עת נציין את ימי הזיכרון והעצמאות, נתחזק בכך שמכוח כל הקדושים שעלו בסערה השמיימה על תקומת עם ישראל בארצו, שהם הם ייסורי גאולה, זכינו לעצמאות ישראל בארצו, ובעזרת ה' נזכה גם לראות איך מזימתם של כל הנחשים והמעיקים לשכינה, לא תצלח, והם עצמם ירחיבו את הרחם המוליד ומביא את הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
למה באנו לעולם הזה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
דיני פלסטר בשבת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכלוך הקדוש
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
