ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
שני בני הזוג היו שרויים במתח גדול לקראת הלידה המתקרבת, וחוו את קשייה בצורה חזקה.
האישה כרעה ללדת, צירי לידה כואבים פקדו אותה, והיא נאנחה ונאנקה, והתייסרה באריכות על המשבר.
האיש, דאג מאוד לשלום אשתו. הוא המתין בחדר ההמתנה, הצטער לשמע אנחותיה וצעקותיה, והתפלל לשלומה ולשלום הוולד.
הלידה התארכה, הקשיים היו גדולים, אך בסוף הגיע הרגע הגדול.
המיילדת יצאה ובישרה לאב הדואג: "מזל טוב, נולדה לכם בת!"
הדאגה התחלפה באחת באנחת רווחה, והאב פלט: "ברוך ה', שזו בת ולא בן!"
"מדוע"? התפלאה המיילדת, "מה רע בבן?"
"בת", הסביר האב, "לא תצטרך לסבול את מה שסבלתי כאן...".
ובכן, זו בדיחה שנשים אוהבות לספר, כשהן רוצות להמחיש עד כמה גברים לא יכולים להבין את עוצמת הכאבים שאישה חשה בעת לידתה.
ובכל זאת, ברוך ה', נשים יולדות ומוכנות לסבול את עוצמת הכאבים, למען המתנות הגדולות שבאות בעקבותיהם – הילדים. לכן, דרכו של עולם, שהאב והאם הטריים לא מגיבים לבשורת הלידה, כפי הסיפור שהבאתי כאן, שהרי הם לא מתמקדים בכאבים ובקושי שיש בתהליך הלידה, אלא בתוצאה המבורכת של הלידה, בשמחה על הילד שנולד.
ממילא עולה שאלה גדולה על תחילת פרשת תזריע, שלכאורה פותחת ומתמקדת יותר בקשיי הלידה, במקום להדגיש בתחילה את הוולד.
וכך מתחילה הפרשה: "אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני ימול...". כלומר, התורה מקדימה ומצווה על טומאת היולדת, לפני שהיא מצווה על ברית המילה. נמצא שהתורה מקדימה את המצווה הקשורה לחסרון המתלווה ללידה למצווה העוסקת בברית ה' עם הילד הנולד. ונשאלת השאלה – מדוע?
אפשר להידחק ולענות, שהטעם לכך הוא סדר הזמנים, שקודם היולדת זכר טמאה בשבוע הראשון ללידתה, ורק אחר כך מגיע היום השמיני שבו מלים את התינוק, אך עדיין ראוי שנחפש גם הסבר עמוק יותר.
ובנוסף – קושיא זו צפה ועולה בעוד נקודה בפרשייה. התורה גם מצווה על קרבן יולדת. אנו, מסברתנו, היינו מחייבים יולדת להביא קורבן תודה על הילד הנולד, אך התורה מצווה עליה להביא קרבנות עולה וחטאת, "והקריבו לפני ה', וכפר עליה". (וכשמביאה שני עופות, מקדימה את החטאת לעולה).
שאלה זו, מספרת הגמרא (נידה לא:) "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי: מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן? אמר להן: בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה, לפיכך אמרה תורה תביא קרבן".
כלומר, התורה מאבחנת, שבתחילה האישה מתמקדת בייסורי הלידה, ורק בהמשך מסוגלת לשמוח בילד, וכיוון שבתחילה מרוב ייסורי הלידה לא רוצה להביא ילדים נוספים, עליה להביא קרבן חטאת.
ובאמת, אפשר להעמיק בעניין ולהבין, שייסורי הלידה הם המבוא והדרך להגיע אל הוולד. וכך המשיכו והעמיקו לנו חז"ל, וסיפרו לנו על האיילה, ש"רחמה צר והיא חביבה על בעלה כל שעה ושעה", אך בעת שמגיעה עת לידתה, אין ביכולתה ללדת שהרי רחמה צר, וה' "מזמין לה נחש שמכישה בבית הרחם, ומתרפה ויולדת" (ילקוט שמעוני תהילים כב/ בבא בתרא טז:).
וכבר למדונו רבותינו, שעניין זה הוא משל לגאולת ישראל, שכנסת ישראל היא חביבה על הקדוש ברוך הוא, אך מגיע עת לידה וזמן גאולה, והרחם צר והגאולה נתקעת ומתעכבת. או אז, ה' מזמן נחש, כוחות רעים שנלחמים בישראל ומנסים לעכב את הגאולה, אך דווקא מתוך הקשיים והמלחמה שלהם, נפתחת הדרך, והגאולה מתקדמת ונולדת.
כך למשל ביאר ה'פני מנחם' (דברים ליל ש"ק תשנ"ה) שזה רמז על הגליות, שכנסת ישראל צר להם מהגוים שבאים ונושכים אותם ומצירים להם, ובפרט בסוף הגלות שמתרבים חבלי משיח, בא נחש ומכישה, ומזה עצמו נולד הגאולה.
ועוד מצאנו רמז בעניין, ש'נחש' הוא אותיות וגימטרייה 'משיח' (עמק המלך, עולם הבריאה פט"ז), וקללת הנחש הקדמוני נתקנת על ידי משיח, שהופך את כל הקשיים לצמיחה, תיקון וגאולה.
ובימים אלה, ימי מלחמה, כשקשיים רבים יש בעולם, עלינו להתחזק בכך שאלו ייסורי לידה, לידת הגאולה. ובשבוע הבא, עת נציין את ימי הזיכרון והעצמאות, נתחזק בכך שמכוח כל הקדושים שעלו בסערה השמיימה על תקומת עם ישראל בארצו, שהם הם ייסורי גאולה, זכינו לעצמאות ישראל בארצו, ובעזרת ה' נזכה גם לראות איך מזימתם של כל הנחשים והמעיקים לשכינה, לא תצלח, והם עצמם ירחיבו את הרחם המוליד ומביא את הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
