ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
וצריך ביאור הרי בני ישראל מתלוננים על הבשר שחסר להם, וא"כ הרי צריך להקדים את המענה אליהם, ולהבטיחם כי יאכלו בשר, ורק לאחר מכן לומר למשה רבינו שיתווספו אליו שבעים זקנים לשאת במשא העם, ומשמע כאן, כי גם פרשת שבעים הזקנים הנוספים למשה, הם היוו תשובה ומענה גם אל העם, כי האמת היא, שחסרה להם לבני ישראל מעלות רוחניות, ואלמלי כן לא הייתה תופעה כזו של "אספסוף".
הטענה על חוסר גשמיות, נובעת ביסודה מריקנות רוחנית, וע"כ בשעה שיתמנו הסנהדרין, כאלו שיזכו שתנוח עליהם הרוח אשר עליך, הם הם יהיו התשובה ומרפא היסודי והשורשי. אולם כרגע שהעם מרגיש שחסר לו הבשר, ינתן להם גם מחסורם זה, אולם בנתינת הבשר אין מזור אמיתי לחסרונו, התשובה האמיתית היא, אספה לי שבעים איש, תוספת ברוחניות, תוספת במרביצי תורה ורבנים בעלי רוח.
וזה לשונו של הרמב"ם (בהל' סנהדרין פ"ד ה"א): "אחד ביה"ד הגדול או סנהדרין קטנה צריך שיהיה סמוך מפי סמוך... וכן השבעים זקנים משה רבינו סמכם ושרת עליהם שכינה ואותן זקנים סמכו לאחרים, ואחרים לאחרים". וצריך ביאור למה הדגיש הרמב"ם 'ששרת עליהם שכינה', ומדוע הביא כי תחילת הסמיכה היתה בסמיכת שבעים זקנים בפרשתנו. והרי גם בפרשת יתרו נתמנו שופטים, שרי אלפים ושרי עשרות. אלא שכוונת הרמב"ם שתחילת הסמיכה הוא רק באלו ששרתה רוח הקודש על הסמוכים, כאמור בפרשתנו "ואצלתי מן הרוח אשר עליך", מה שאין כן בשרי האלפים והמאות, לא הוזכר פרט זה. (ובספר תורת חיים למס' סנהדרין דף י"ד כותב, כי ההלכה שאין סמיכה בחו"ל, היא מפני שאין שכינה שרויה על האדם בחו"ל, ע"ש).
וכבר ביארנו בעבר כי גם ההלכה שמשה רבינו שקול כשבעים איש, הוא עד לזמן מינויים של השבעים זקנים, וכן מפורש הדבר בתוספות חכמי אנגליה (סנהדרין דף ט"ז). והוא מהטעם הנזכר, שתחילת הסמיכה היא בפרשתנו, ולא קודם לכן, שהנסמכים זכו להשראת השכינה מכוחו של משה רבינו.
ומפרשה זו למדנו, כי הרפואה הנכונה והאמיתי לכל מדוי ישראל, היא התועלת הרוחנית, האדרת והגברת צדדיה הרוחניים של האומה, ע"י מרביצי תורה, אשר שכינה עימהם, ומכוחם יקבל כל אחד את כוחו בעבודת ד' אל מול כל הניסיונות המתקרבים ע"י האספסוף. וה' יזכנו להיות ממזכי הרבים ומפיצי תורתנו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
