ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
בשבועות האחרונים אנו עוסקים בחובת מתן מעשר כספים. אחרי שלמדנו את יסוד הדין, ביררנו ממה יש להפריש את מעשר הכספים. עתה נברר עבור מה מפרישים – לאלו מטרות יש לתת את מעשר הכספים.
עמדנו בעבר על שני מקורות לחובת מעשר הכספים:
1. "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך" (בראשית כח כב) – בצאתו לחרן יעקב אבינו נודר שעשירית מהרכוש שיצבור יינתן להגדלת שם ה' בעולם.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
83 - מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
84 - חמדת הכשרות: הקדמה להעברת טעם על ידי בישול - כלי ראשון וכלי שני לעניין שבת
85 - חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים
טען עוד
הערנו שתי הערות משמעותיות, המקובלות גם על הלומדים את חובת מעשר הכספים מהפסוק השני:
א. די מוסכם שהחובה אינה מן התורה, אלא מדרבנן או אפילו מנהג ראוי בלבד.
ב. גם אם המקור הוא מעשר היבול, יש הבדל בין המעשר מהיבול והמעשר מהכנסות. הפרשת התרומות היא מהברוטו של היבול, ללא התחשבות בהוצאות שהאדם הוציא בכדי להצמיח את היבול וכדו'. לעומת זאת, מעשר הכספים הוא מההכנסות נטו. בהגדרת "נטו" עסקנו בשבועות האחרונים.
ב. גם אם המקור הוא מעשר היבול, יש הבדל בין המעשר מהיבול והמעשר מהכנסות. הפרשת התרומות היא מהברוטו של היבול, ללא התחשבות בהוצאות שהאדם הוציא בכדי להצמיח את היבול וכדו'. לעומת זאת, מעשר הכספים הוא מההכנסות נטו. בהגדרת "נטו" עסקנו בשבועות האחרונים.
לכאורה יש נפקא מינה יסודית בין המקורות הללו:
לפי המקור הראשון, מעשר הכספים נועד להעצים את שם ה' בעולם. מה יעקב עשה עם כספי המעשר? יתכן וחילק לעניים, אך עיקר הנתינה "לך", לקב"ה, של האבות היה פרסום אמונת הייחוד ושם ה' בעולם. אם כך, גם אנו יכולים לתרום את כספי המעשר לבניית בתי כנסת והקמת מקוואות. אך לפי המקור השני, יש כאן הרחבה של מעשר עני. לא יעלה על הדעת לתת את פירות מעשר העניים להקמת בית כנסת.
בלקט יושר (יורה דעה עו עניין א) אומר שאין לקנות טלית תפילין או ארבעת המינים ממעות מעשר כספים (ערוך השלחן יורה דעה רמט סעיף י פוסק את הדברים). ברם הוא מוסיף שם שהוא מסוגל לצאת ידי חובת המצווה על ידי הציבוריים. כלומר, לכאורה יש שתי סיבות נפרדות מדוע אי אפשר לצאת ידי חובת מעשר כספים בכסף המושקע במצוות שכאלה:
א. מצד כפל מבצעים: יש צורך להוציא כסף על מצווה מסוימת, לא יתכן שאותה הוצאה תחשב גם כמעשר כספים.
ב. מצד שזו לא בדיוק הוצאה של מצווה: מדוע אדם רוכש טלית תפילין וארבעת המינים אישיים, ואינו משתמש בשל הציבור? יתכן ואינו רוצה ליהנות מנכסי הציבור אם יש ביכלתו לרכוש לעצמו. יתכן ויש בכך הידור במצווה, אך זו לא הוצאה נצרכת עבור המצווה. יתרה מכך, יתכן ומדובר בשיקולי נוחות בלבד – האדם מעדיף שיהיו לו את תשמישי המצווה האישיים שלו ולא יהיה לו צורך להשתמש בשל אחרים.
ב. מצד שזו לא בדיוק הוצאה של מצווה: מדוע אדם רוכש טלית תפילין וארבעת המינים אישיים, ואינו משתמש בשל הציבור? יתכן ואינו רוצה ליהנות מנכסי הציבור אם יש ביכלתו לרכוש לעצמו. יתכן ויש בכך הידור במצווה, אך זו לא הוצאה נצרכת עבור המצווה. יתרה מכך, יתכן ומדובר בשיקולי נוחות בלבד – האדם מעדיף שיהיו לו את תשמישי המצווה האישיים שלו ולא יהיה לו צורך להשתמש בשל אחרים.
בשו"ת משיב דבר (של הנצי"ב, חלק ב סימן עה) פוסק שאין לכתוב ספר תורה מכספי מעשר, מפני שיש מצווה לכתוב ספר תורה.
אך בספר בכורי יוסף פוסק שאם יש קהילה שאין לה ספר תורה, מותר לתת מכספי המעשר כדי לכתוב עבורם ספר תורה.
בדומה לכך, הש"ך (יורה דעה סימן רמ"ט ס"ק ג) פוסק שניתן לעשות הכנסת כלה ולסבסד ברית שההורים אינם יכולים לסבסד בעזרת כספי מעשר.
שימו לב שאין כוונתם לחלוק על השיטות הקודמות ולומר שניתן לקיים מצוות בעזרת מעשר הכספים.
נפסק להלכה (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנ סעיף א) שנותנים לעני "כדי מחסורו אשר יחסר לו". כלומר, כל דבר שאדם זקוק לו שהוא אינו יכול לשלם עליו בכוחות עצמו. מי שיש לו צורך ברכב, ואין לו, רכישת רכב עבורו היא קיום של מצוות צדקה. כמובן שרוב האנשים היו מעדיפים לתת את כספי הצדקה שלהם למטרות קריטיות יותר, ולומר לאותו אדם שעם כל הכבוד, יתכבד וייסע בתחבורה ציבורית. אך אין זה אומר שרכישת רכב עבורו אינה קיום של מצוות צדקה.
זה מה שאומר הש"ך: יש כלה. היא לא מסוגלת לשלם על החתונה הראויה לה. סבסוד החתונה הוא קיום של מצוות צדקה. וכן סעודת ברית מילה. מבחינה עקרונית אין הבדל בין סבסוד ברית המילה ובין אספקת סעודה למשפחה שאינה יכולה לשלם על ארוחת הערב שלהם, שניהם עונים על הגדרה "כדי מחסורו אשר יחסר לו", ולכן שניהם כלולים במצוות צדקה.
מסתבר שהוא הדין לפסק של הבכורי יוסף. אם אין לקהילה ספר תורה, רכישת ספר תורה עבורם עונה על הגדרת "כדי מחסורו אשר יחסר לו" עבור קהילה זו, ולכן יש בכך קיום מצוות צדקה. לא מצד קיום מצוות כתיבת ספר תורה (אותה שולל הנצי"ב) וגם לא מצד מצוות הקריאה בספר התורה, אלא מצד הצורך של הקהילה להחזיק ספר תורה.
המהרש"ל (מובא בש"ך סימן רמט ס"ק ג) פוסק בשם המהר"ם שאפשר לקנות ספרים מכספי מעשר כספים ולהשאיל אותם לאחרים.
הט"ז (שם ס"ק א) אומר שחשוב לכתוב בספר שהספר נקנה מכספי מעשר, כדי שהמשפחה לא תחזיק את הספר כשלהם.
הפתחי תשובה (שם) מביא בשם ספר משנת חכמים שאסור לקונה למכור אותם בשום פנים ועבור שום דבר, מפני שהספרים אינם שלו. ערוך השלחן (יורה דעה סימן רמט סעיף י) אומר שמי שמשתמש בהיתר זה צריך לשים את הספרים במקום בו אנשים יוכלו להשתמש בהם (באוצר ספרים, בבית מדרש), ולא להחזיק אותם אצלו.
מן הדברים עולה שגם ההיתר המפורסם הזה מבוסס על אותו הרעיון: לומדי בית המדרש זקוקים לספרים לצורך הלימוד שלהם. רכישת הספרים והנחתם במקום בו הלומדים יכולים להשתמש בהם היא קיום של "כדי מחסורו אשר יחסר לו".
(ראוי לציין שכיום קשה לומר שלאנשים קשה למצוא ספרים זמינים ללימודם, כך שבדרך כלל כיום יהיה קשה להשתמש בהיתר זה).
כמובן שסיוע לאחרים לקיים מצוות הוא גדול יותר מסיפוק דברים אחרים שהם בבחינת "כדי מחסורו", אך ההיתר להשתמש בכספי המעשר לצורך זה אינו נובע מעצם קיום המצווה, אלא מכך שהמצוות הללו חסרות לאנשים. אם כך, למרות שאין לרכוש תפילין או ארבעת המינים מכספי מעשר כספים, רכישתם לצורך מי שאינו מסוגל לרכוש אותם בכספו שלו, ורוצה שיהיה לו סט שלו (ולא להיסמך על הסט של הקהילה) זה קיום של מצוות מעשר כספים.
ניתן ליצור קשר עם הכותבים דרך: [email protected]
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
קריעת ים סוף ומשל הסוס
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
