ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שכרו של פנחס בן אלעזר, כמתואר בתחילת הפרשה, היה רב מאוד וז"ל הכתוב:
" לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם: וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם" (במדבר כ"ה יב-יג)
מאידך, חז"ל מוסרים לנו כי פנחס נזקק להגנה מיוחדת של הקב"ה כדי שלא יפגע בגלל קנאותו.
ה"סייעתא דשמיא" המיוחדת באה לידי ביטוי בכמה תחומים:
א. "אמר רבי יוחנן: ששה נסים נעשו לו לפנחס" (סנהדרין פב ע"ב). ללא נסים אלה פנחס היה יוצא חייב בדינו כרוצח ולבית הדין של משה לא הייתה ברירה אלא לחייבו מיתה.
ב. "בקשו מלאכי השרת לדחפו, אמר להן: הניחו לו, קנאי בן קנאי הוא, משיב חימה בן משיב חימה הוא" (שם). על פי דעה זו גם בבית דין של מעלה היה פנחס יוצא חייב לולא התערב הקב"ה בדינו וציוה הניחו לו.
ג. "התחילו שבטים מבזין אותו: ראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל! בא הכתוב ויחסו: פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הקדם לו שלום" (שם).
גם מבחינת המעמד הציבורי ואולי מה שנקרא היום "יחסי ציבור", נזקק פנחס לסיוע מיוחד. ההשמצות שהתבססו על יחוסו הלכאורה מפוקפק, הושתקו רק לאחר פעילותו הנמרצת של משה בשליחות המקום.
אחד הלקחים מכך הוא, שמי שמתיימר ללכת בעקבותיו של פנחס ולפתור בעיות, יהיו חמורות ככל שיהיו, על ידי מעשה קנאות, כדאי שיקח בחשבון שהתערבות אלוקית אינה מובטחת גם לו.
גם לאחר "סייעתא דשמייא" מיוחדת זו, מנהיגותו של פנחס נמצאת בצל תוצאותיה הקשות של קנאותו. הרי פנחס לקח על עצמו את הסמכות והאחריות השמורה רק לסנהדרין של עשרים ושלשה, אשר קיבלו עדות של שני עדים כשרים שהתרו בחוטא שקיבל את ההתראה. פנחס היה גם הדיין וגם העדים וגם שליח בית הדין המוציא לפועל את ההחלטה.
מצד שני, אי פעולה מצידו של פנחס ואי תגובה על "נישואי התערובת" של נשיא שבט שמעון, ערב הכניסה לארץ ישראל, הייתה עלולה לשדר מסר של התבוללות שעלול היה לסכן את עתיד העם, גם בארצו.
פנחס הנהיג את עם ישראל רוחנית בתקופת השופטים לאחר הסתלקותם של יהושע ואלעזר אביו. על פי חז"ל, מנהיגותו נמשכה במשך רוב רובה של תקופה זו. הפסוקים המזכירים את פנחס כתובים בדרך האומרת דרשני.
וז"ל הכתוב בספר שופטים:
"וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם (ימי פלגש בגבעה)" (כ' כח)
גם עזרא הסופר בדברי הימים נוקט לשון דומה:
"וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר נָגִיד הָיָה עֲלֵיהֶם לְפָנִים יְקֹוָק עִמּוֹ" (א ט' כ).
על פי סדר עולם רבה, המאורעות הקשים של ימי פלגש בגבעה התרחשו בתחילת תקופת השופטים. למרות זאת חז"ל טוענים שגם כשלש מאות שנה מאוחר יותר, בימי יפתח הגלעדי, פנחס היה הכהן הגדול שעמד בראש המערכת הרוחנית של העם. וז"ל בעלי התוס' המבוססת על המדרש:
"אלא מתוך גסות רוחו (של יפתח) אמר לא אלך אצלו שאני שופט ונגיד אלא יבא אצלי, ופנחס אמר יבא אצלי שאני נביא ועל ידי תהא פטורה שהייתי מתיר הנדר ופוטר אותה. לבסוף נענשו שניהם יפתח נענש שנפלו אבריו קודם מיתה כדכתיב ויקבר בערי גלעד ופנחס נענש דכתיב לפנים היה ד' עמו" (תוספות תענית דף ד ע"א).
מה מיחד שתי תקופות אלה? בתקופות אלה ניתשו מלחמות אחים נוראיות אשר בכל אחת מהן נפלו עשרות אלפים בידי אחיהם. לצערנו, המנהיג הרוחני, הכהן הגדול, של אותה תקופה לא יכול היה להנהיג מערכה ציבורית תחת הסיסמא "יהודי לא הורג יהודי".
דווקא בימים טרופים אלה של משבר מנהיגות מתמשך, הבה נפנים, במיוחד, בפרשת פנחס את כלל הברזל:"יהודי לא הורג יהודי" .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
